חוקי פיסיקה טאוטולוגים והטיעון הפיסיקו תיאולוגי

שו”תקטגוריה: אמונהחוקי פיסיקה טאוטולוגים והטיעון הפיסיקו תיאולוגי
ד' שאל לפני 6 שנים

שלום הרב מיכי,
יש לי שאלה לגבי נושא שלהבנתי אין לה התייחסות במחברות (או באלוקים משחק בקוביות), מחילה מראש באם כן.
 
הטיעון הפיסיקו תיאולוגי אומר שאנחנו רואים מערכת חוקים מורכבת ומניחים שהגיוני שיהיה לה בורא. על הבורא אנחנו לא מכילים את אותה לוגיקה תחת הבנה שהרגרסיה חייבת לעצור איפשהו (מה שהוגדר כעילת וטעם עצמו) והבורא איננו בניסיוננו אז אנחנו עוצרים את הלוגיקה הזו עליו.
 
בשיחה עם חבר עלתה השאלה –
מדוע שלא נכיל את אותה הלוגיקה על ה’תיאוריה של הכל’ אותו חוק פיסיקה שמניחים שמתאר את כלל חוקי הפיסיקה ביחד. חוק זה איננו בניסיוננו, לכן יתכן שגם הוא בנוי כך שהוא טעם עצמו. ובהינתן שהחוק הנ”ל הוא באמת טעם עצמו, הוא מייתר את הצורך במתכנן לתתי החוקים שלו (כי הם תכונות של החוק הכללי).
לתיאוריה זו כמובן אין שום הוכחה, אבל השאלה היא למה תזת התיאוריה של הכל היא טעם עצמה, עדיפה על תזת המתכנן? היא עונה לא פחות על הקושי הפילוסופי.
 
ניסיתי לתקוף את הדיון הזה מכמה כיוונים (התזה המקורית היתה שונה, היא שוכללה על מנת לענות על הערעורים הנ”ל),
–          חוק רק מתאר ‘יש’ והיש הזה יהיה הבורא. נענתי, ובצדק, שהחוק הנ”ל הוא איחוד של כלל חוקי הפיסיקה והיש שאותו הוא יתאר הוא היקום עצמו על כל חלקיו, לזהות את הישות הזו כבורא זה דבר זהה לפנתאיזם. שהרי זיהינו את הבורא עם חוקי הפיסיקה או הטבע (בלבד) ולא עם משהו מעבר לכך. (פה לא מדובר על חוק חדש שהוא טעם החוקים האחרים, שאז אכן היה אפשר לזהות אותו עם בורא אלא על הכללת כל החוקים ביחד).
–          ניסיתי לתקוף את הטיעון (בגירסא היותר ישנה שלנו) בכך שהתיאוריה מרבה ביישים והיא לא חסכונית, אבל זה ערעור לא רלוונטי בניסוח הזה של הערעור. מדובר על יש אחד.
–          ניסיתי לתקוף את הערעור מהכיוון של על פי המוכר לנו החוקים הקיימים או בכלל אינם טעם עצמם, ואז ההגיון הוא להניח שיש משהו אחר שהוא טעם עצמו. נענתי שחוק מהסוג הזה (הכלה של כל החוקים) איננו בניסיוננו.
–          ניסיתי לתקוף את הערעור מזה שאנחנו רואים שכלל תתי החוקים של התיאוריה הזו, אינם טעם עצמם, ולכן גם האיחוד שלהם לא יהיה כזה (חלקם אפילו סותרים הרי…). נענתי שעד שאתה לא מרכיב את כולם ביחיד לא תוכל לקבל תשובה אם משהו הוא טאטולוגי או לא (יש באמירה הזו הגיון להבנתי).
–          אמרתי שכל ההצעות שעלו עד היום לתיאוריה של הכל אינם טאוטולוגיות, והוא ענה שהרי בכל ההצעות הנ”ל יש באמת קשיים להיות התיאוריה הזו.
–          הסכמנו ששנינו מבינים שצריך להיות משהו שהוא טעם עצמו, ואנחנו לא יכולים לדעת מה הוא. נענתי שכל עוד חוק פיסיקה יכול להיות הדבר הזה (וזו לכאורה אופציה שקולה), אין שום משמעות להוכחה הזו.
מעבר לזה, לכאורה, התזה של בורא בזבזנית יותר, אני נדרש לבורא בנוסף לחוקי הפיסיקה, הוא נדרש רק לתיאור מאוחד לחוקי הפיסיקה המוכרים לנו (דבר שיש בו צורך בכל מקרה על מנת לעלות על הסתירה בין מכינת הקוונטים לתורת היחסות).
 
מה הרב אומר על כל זה? יש לרב אולי רעיון האם הרעיון של בורא הוא תזה עדיפה על התזה הנ”ל?
רוב תודות.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום רב.
ראשית, אני בהחלט מתייחס לפנתאיזם במחברת השנייה.
בקצרה אומר שכפי שכתבת חוק לא פותר מאומה. אם החוק מתאר יש כלשהו רק אז זה יכול להיות פתרון, אבל אז יוצא שהיש הזה הוא אלוקים וזו ההוכחה הקוסמולוגית והפיסיקותיאולוגית (שהרי ההוכחה לא נכנסת לשאלה מיהו ומה טיבו אלא רק מוכיחה את קיומו של יש כזה).
בניגוד להצעתך, היקום כולו לא יכול להיות היש הזה משתי סיבות (שיש קשר ביניהן): 1. כי היקום הוא כן יש שבניסיוננו. הוא עשוי מחומר מתכלה ולכן אין היגיון לחשוב שהוא סיבת עצמו. היקום כמכלול אינו אלא מכלול היישים המוכרים לנו. אין כאן משהו מעבר להם. 2. בעצם הטענה הפנתיאיסטית מחביאה הנחה שהיקום הוא קדמון, אבל המפץ הגדול שולל את קדמות העולם.

ישי הגיב לפני 6 שנים

אני לא חשב שהיקום צריך להיות קדמון בשביל פנתאיזם וכך גם האל. הרעיון שהוא נוצר בלי צורך ביוצר הוא משונה אבל גם הרעיון שהוא קדמון הוא משונה – כל הווארט של אל הוא לפתור את הבעיה של משהו שלא נוצר. גם אני מעדיף אל קדמון מאל שנוצר בלי יוצר, אבל שניהם פותרים את הבעיה של יצירת העולם המוכר לנו ותולים אותה במשהו לא מוכר שבאופן משונה לא צריך להיווצר.
אז לדעתי טענה 1 שלך באמת דוחה את הפנתיאיזם אבל טענה 2 רק אומרת שהוא פחות סביר מאל.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

ישי שלום.
אתה צודק שהטענה הפנתיאיסטית לא זהה עם טענת קדמות העולם, אבל כשהפנתיאיזם מוצע כפתרון אלטרנטיבי לטיעון הקוסמולוגי – זה בהחלט אומר שמדובר על עולם קדמון.
לגבי אל שנוצר בלי יוצר זה בעייתי, כי אחת ההנחות של הטיעון היא שכל דבר שנוצר צריך יוצר. אתה כמובן יכול להחריג, אבל אז כפי שכתבת אתה יכול להחריג כל דבר. אתה גם יכול לומר שבבסיס העולם היה יש שהוא כן מהיישים המוכרים לנו אלא שהוא ספציפית לא נוצר על ידי מישהו/משהו אחר. ההנחה שביסוד הטיעון נובעת מהחשיבה המדעית, שמניחה שיישים מוכרים מתנהגים והתנהגו תמיד כפי שאנחנו מכירים אותם.
בכל אופן, כפי שכתבתי במחברות, אני לא חושב שטיעון כלשהו מביא לוודאות אלא לכל היותר לסבירות (כפי שגם אתה כתבת כאן).

ישי הגיב לפני 6 שנים

בעניין האל אני בכל מקרה מחריג, כל יש שאני מכיר נוצר חוץ ממנו, אז אם אני מחריג אני כבר יכול לומר שהוא נוצר בלי יוצר. כך אני גם יכול לומר על האל-העולם הפנתאיסטי.
הבעיה בטיעון הפנתיאיסטי היא שלא ברור על סמך מה הם עושים חילוק בין חלקי העולם לכללותו.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

זה מעבר לזה. כללותו אינה אלא אוסף מרכיביו. ההנחה שהכללות היא בכלל משהו אחר (גם אם יש לה אותם מאפיינים כמו המרכיבים) היא הבעייתית בעיניי. זאת מעברא לשאלה האם ניתן לומר על הכללות משהו שלא ניתן לומר על המרכיבים. במחברת השנייה עסקתי בעניין זה, והסברתי שאם רואים בכללות משהו נוסף (כמו באורגניזם) אז חוזרים בעצם למסקנה שאכן יש אלוקים במובן שלי.

ד' הגיב לפני 6 שנים

אכן מדבר על זה שם, אבל זה פחות הכיוון שעונה לי על זה.

לענינינו, לדעתך ה’יש’ החוק אותו מתאר החוק האחוד של הפיסיקה יכול להיות הבורא?
1. הרי זה חוק שמתאר התנהגות של כל דבר ביקום (חומר בגדלים שונים, אנרגיה, מימדים וכו’). נראה לי מוזר לזהות דבר זה עם הבורא… כי החוק הזה מתאר הרבה ‘ישיים’ (ננח מימדים) ולא יש בודד, לא?
2. נניח ונגיד שהחוק הנ”ל מתאר יש בודד, זה בעצם לומר שהתכונות של הבורא הם הם חוקי הפיסיקה, ולא משהו מעבר לכך. זה לא כמו פשוט לתת לחוקי הפיסיקה (באופן מכליל) את השם ‘בורא’? זו גופא ההגדרה של פנתאים לא?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

הטיעון מראה שקיים יש בסיסי שממנו נוצר כל היקום. הוא שעומד ביסוד חוקי הפיסיקה היסודיים. זה לא אומר שהחוקים הללו הם תיאור שלו ובוודאי לא תיאור מלא שלו. כפי שאמרתי, זה אינו היקום עצמו אלא יש אחר שהוא מקור החוקים ששולטים על היקום. חוקי הפיסיקה אינם (בהכרח) תיאור שלו. הטענה היא שהם נובעים ממנו (הוא חוקק אותם).

השאר תגובה

Back to top button