חידת החנוכה המעניינת יותר מקושיית הבית יוסף‎‎

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיחידת החנוכה המעניינת יותר מקושיית הבית יוסף‎‎
ב' שאל לפני חודש 1

אחדש”ת
 
נשאלתי אם צריכים למכור כסותו לנר שבת. התשובה היא שזה לא מפורש בפוסקים.
לעומת זאת, על נר חנוכה זה כן מפורש.
אז נר חנוכה גדול מנר שבת.
אבל אם יש לו רק נר אחד, ידליק נר שבת, משום שלום בית.
משמע נר שבת גדול מנר חנוכה.
פרדוקס.
 
פתרון אחד הוא לומר שמעולם לא נאמר שאין צורך למכור כסותו בשביל נר שבת.
יתכן, נראה לי מעט דחוק.
ניסיתי לחשוב שאולי יש כאן מישורים שונים: 
פרסומי ניסא חשוב יותר מהנוחות האישית שלי, ולכן מוכרים את הכסות. לעומת זאת, שלום בית חשוב מפרסומי ניסא. ואזי אין קל וחומר, מכיוון שאלו מישורים שונים. (צריכים להניח שהנוחות האישית שלי חשובה משלום בית. לולא דמסתפינא הייתי אומר שאם לא נוח לי, לא יהיה שלום בית, ולכן לא נכון למכור את הכסות בשביל נר שבת).
אני חושב שזה נחמד, אבל בפועל (דבר שאנחנו לא אוהבים לדבר עליו) זה לא עוזר. בגלל שאני אמכור את הכסות כדי לקנות נר חנוכה. ואז כאשר אקנה את הנר פתאום יהיה לי נר אחד, אותו אאלץ להדליק כנר שבת. ממילא אאלץ למכור כסות נוספת. ואם אין לי כסות נוספת יהיה לי נר שבת ולא נר חנוכה.
 
אשמח לדעת אם לרב יש פתרון לעניין.
 
תודה רבה
וחנוכה שמח ומאיר באור התורה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני חודש 1

מתמטיקאים מגדירים טרנזיטיביות בצורה הבאה: אם A<B וגם B<C אז A<C
אבל לא כל תכונה מקיימת טרנזיטיביות. למשל אם A אבא של B ו-B אבא של C אז לא נכון ש-A אבא של C.
שים לב שבהגדרת טרנזיטיביות התייחסנו ליחס “<“. ישנם יחסים אחרים שאינם טרנזיטיביים (כמו להיות אבא של).
אלא שגם לגבי היחס “גדול מ” אין בהכרח טרנזיטיביות, אם אפשר לומר ש-A גדול מ-B מבחינה P (אבל לא מבחינה Q) ו-B גדול מ-C מבחינה Q (אבל לא P). כעין מה שאתה כתבת.
דוגמה לדבר, יחס הדמיון הוא לכאורה טרנזיטיבי: אם A דומה ל-B ו-B דומה ל-C אז A דומה ל-C. אבל במלאכת בונה כתבו אבהא”ז (במאמר) ומביאו בקה”י (בסימן על בניין סתירה בכלים), שאב של מלאכת בונה הוא בניית בית. שם אנחנו מקבצים חלקים (לבנים, עצים) ויוצרים מהם חלל פונקציונלי. יש לאב הזה שתי תולדות (לפי הרמב”ם): מגבן – קיבוץ חלקים שאינו יוצר חלל, ועשיית אוהל – יצירת חלל שלא על ידי קיבוץ חלקים. שים לב ששתי התולדות דומות לאב (מבחינות שונות), אבל בין שתיהן אין בדל דמיון. אם כן, גם היחס “דומה ל” יכול לעסוק בבחינה מסוימת ולא אחרת (כמו היחס “גדול מ”), ולא להיות טרנזיטיבי.
זה כנראה הפתרון לאוסף לולאות שהעלו המפרשים (תוס’ על אבידת רבו ועצמו וכבוד אביו, חת”ס על לולאה דומה בברכות, הדילמה הידועה של מצה מן החדש ועוד). אין שם טרנזיטיביות ולכן אין קושי בזה שלא מתקיימת היררכיה אלא נוצר מעגל. אמנם בפועל זה יכול ליצור דילמה מעשית: מה בכל זאת לעשות קודם (את מה להעדיף). זהו קונפליקט (מה לעשות) אבל לא סתירה (כלומר טענות שלא ניתן ליישבן ואי אפשר לאמץ את שתיהן/שלושתן יחד).
אם כן, ככלל, אין הכרח שתהיה טרנזיטיביות בכל מקום.
מה שאתה מציג כאן אינו סתירה (בדיוק בגלל מה שהסברת, שיש כאן עדיפות מבחינות שונות, ולכן אין בעיה שלא מתקיימת הטרנזיטיביות) אלא לכל היותר קונפליקט. אלא שטענת שהקונפליקט הזה הוא ללא מוצא. שים לב שגם אם זה נכון, עדיין אין בעיה עקרונית. אנחנו פשוט לא יודעים כיצד לנהוג בפועל, אבל זו לא בעיה מהותית/תיאורטית.   
כעת יש לדון האם אכן אין פתרון מעשי לקונפליקט הזה. מה שאתה מתאר הוא שבשבת חנוכה צריכים למכור כסות כדי לקנות נר שבת (כי עושים זאת כדי לקנות נר חנוכה ואז מעדיפים נר שבת). בשבת רגילה זה כמובן לא קיים. זה כמו מיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה רק בשבת של סוכות. גם כאן מיגו דבעי למכור כסות כדי לקנות נר חנוכה עליו למכרו כדי לקנות נר שבת.
אבל איני רואה בזה בעיה. הנה כמה  מחשבות שלי בעניין:
1. אכן בשבת של חנוכה צריך למכור כסות כדי לקנות נר חנוכה, ואז נדליק בו נר שבת, וכעת נמכור עוד כסות ונקנה נר חנוכה. זהו. אין כאן מעגל שממשיך יותר מכך.
2. אפשר היה לומר שאפילו בשבת חנוכה מוכרים כסות להדלקת נר חנוכה ומדליקים נר חנוכה ולא שבת. והסיבה לזה היא שמנר שבת כבר נפטרנו כי אין לנו כסף וכסות לא צריך למכור לזה. ומשעה שנפטרנו מנר שבת, קונים נר חנוכה ומדליקים אותו.
3. ועוד הערה. כשתדליק את הנר שקנית במחיר הכסות, אתה לא חייב להחליט אם הוא נר חנוכה או נר שבת.  תשאיר לקב”ה להחליט. אמנם לא תוכל לברך, אבל ברכות לא מעכבות. ואולי אפשר לברך את שתי הברכות והנר ישמש לשתי המטרות (אמנם בכך תעשה מצוות חבילות חבילות).
חנוכה שמח לכולכם,

מיכי צוות הגיב לפני חודש 1

רק עוד הבהרה: עשה דוחה ל”ת. ומה כשיש עשה מול עשה, או לאו מול לאו? אלו דוגמאות שלא היית קורא להן פרדוקס,אבל יש כאן דילמה מעשית (קונפליקט). הוא הדין אצלנו.
(בסוגריים, כשיש עשה מול עשה או לאו מול לאו יש פתרון: שוא”ת עדיף. אבל רציתי רק להמחיש את ההבדל בין סתירה/פרדוקס לבין קונפליקט/דילמה).

ב' הגיב לפני חודש 1

תודה רבה!
אמנם במילים פחות מדויקות, אך לכך הייתה כוונתי:
אם מדובר בשני מישורים אין בהכרח גרירה של כל הפרטים. זה מה שניסיתי להדגים.
הכוונה ב”פרדוקס” הייתה: אם נניח שאכן אין חובה למכור כסות להדליק נר שבת, נגיע למסקנה אחרת מכוח הגרירה הטרנזיטיבית. ואמנם אין הכרח בגרירה, אך בפועל הגרירה תתבצע. אך צדקו דברי כת”ר, שגם אם בפועל המשמעות היא שאדם ידליק נרות שבת, אין זה אומר שיש חובה למכור את כסותו. פשוט במקרה יווצר מצב בו קניתי נרות חנוכה ואופס בעצם נדליק בהם נרות שבת, לכאורה כפתרון ה-א’ שהציע כבודו.
ה-ב’ וה-ג’ פחות מסתברים. אבאר מדוע:
ב. מתי חל הפטור מנר שבת בגלל העוני? האם הפטור הזה חל לפני השקיעה? אולי אפשר לטעון שבגלל שאפשר להדליק בפלג המנחה, ממילא באותו רגע הפטור יחול. וזה יאמר שרק אם מכרתי את הכסות וקניתי נרות חנוכה אחרי פלג המנחה הפטור מנרות שבת כבר חל. בקיצור – דחוק.
ג. דיני נר שבת ונר חנוכה שונים. אמורים ליהנות מנרות שבת, ואסור ליהנות מנרות חנוכה. נרות חנוכה יש להדליק בפתח מבחוץ, ונרות שבת יש להדליק בפנים, מקום שאפשר ליהנות מהם. אפשר להחליט לסמוך על הרמ”א ולהדליק בפנים סתם, ולא ליהנות אקטיבית אלא פסיבית. אך הדברים קשים, לכאורה, כאמור.

תודה רבה! הנחתי שאזכה להגדרות מתמטיות מדויקות יותר, ואכן לא איכזבת 😉

חנוכה שמח ומאיר!

מיכי צוות הגיב לפני חודש 1

שלום.
לפלפולא, אני חושב שפתרונות ב וג’ אינם לגמרי מופרכים.
ב. הפטור לא בהכרח חל ברגע מסוים. אם אתה עני לא דרשו ממך להדליק נר שבת. והראיה שאינך חייב למכור את כסותך. ממילא גם אם קנית נר חנוכה אתה עדיין עני ולכן עדיין פטור. קצת דומה ללוגיקה של הפתרון ללולאת המצה מן החדש (שלא אמורים להוציא את כל ממונך על לאו שנדחה בפני עשה).
ג. אמרתי שיש הבדל בברכה ולכן אפשר להדליק בלי ברכה. הוא הדין מספק אל תיהנה מהאור. ולגבי מקום ההדלקה כבר הבאת את הרמ”א (אם כי לדעתי ההיתר שלו בימינו מופרך, וכבר הקדשתי לזה טור בעבר).

השאר תגובה

Back to top button