חייהם קודמים לחייו
בשולי הודעתו של הרב של צפת לאחר ההתאבדות נאמר חייהם קודמים לחייו ובכך ניסה להצדיק את עניין פרסום ההקלטה שהובילה אותו להתאבדות
הסאב טקסט של האמירה הזאת בעיני הוא כך עלינו להוקיע את התוקף גם אם יש חשד סביר שהלה לא יעמוד בנטל הבושה וישלח יד בנפשו(למרות שדי ברור היה שהוא כבר נושל מכל העמדות הציבוריות וכן לא נראה שמוצו כל הדרכים)?
מנגד יש הטוענים שלבית דין (מעיתונאים לא מצפה) לכל הפחות יש אחריות כלפי חשוד ולא כל אמצעי ניתן להפעיל כלפיו על מנת שיסכים לבוא להתדיין? (ודמות ראיה מבגץ המחבלים שהגביל את השימוש בכח בחקירתם)
השאלה האם יש תועלת בפרסום הדברים, ומהי התועלת. לדעתי יש כמה תועלות: 1. זירוז הטיפול בעניינו של ולדר עצמו ומניעת עבריינות עתידית שלו (כידוע אם לא מפרסמים בד"כ אין טיפול, לא משטרתי ולא חברתי). 2. מניעת עבריינות והרתעה של אחרים. 3. עירור מודעות לכך שזה יכול לקרות לכל אחד ולתת קרדיט למתלוננות/ים. 4. סיוע למצבם של המתלוננים/ות.
כששוקלים האם לפרסם צריך לשקול מה רמת התועלת שתהיה לפרסום. אם יש תועלת משמעותית לדעתי אין להתחשב בחשש שהוא יתאבד. אם הוא רוצה שיתאבד. איהו אזיק אנפשיה. אף אחד לא אמור לסבול כדי שוולדר לא יתאבד. אף אחד לא רצח אותו. הוא הרג את עצמו. מי שפרסם לכל היותר סייע לזה בקצת, ואיני רואה בזה בעיה כל עוד יש תועלת משמעותית לפרסום וכנ"ל.
כשפרסמו את שמם של אחרים בתקשורת לא שמעתי שכולם התלוננו ואמרו שאסור לפרסם. לכולם היה ברור שיש עניין ציבורי ותועלת בפרסומים כאלה. אז למה לוולדר מגיע יחס מיוחד? הבא אחריו ישקול כמה פעמים לפני שהוא מחליט לעשות דברים כאלה, והפרסום וההתאבדות ירתיעו אותו יותר.
אם מישהו אומר לי תן לי שקל או שאני מתאבד, האם אני חייב לתת לו שקל? ודאי שלא. שיתאבד לו להנאתו. אז ויתור אחר (ויתור על התועלות הנ""ל) גם הוא אינו חובה כדי לחסוך התאבדויות.
בגלל צו קטגורי, או אפילו במקרה אחד בודד ויחיד שלא ייוודע לאיש לעולם עדיין אין חובה?
תלייה בצו קטגורי בכה"ג נשמעת כמו 'מפני תיקון העולם' כלומר שאמנם במקרה הנוכחי מפסידים אבל בסה"כ ולאורך זמן וכו' מרוויחים, ואם האומדן המשוער הזה מספיק יציב אז בזה לא יחלוק תוצאתן. אבל משמע לכאורה שאפילו במקרה מבודד וכו' שיטתך בתוקפה (השקעת שקל להצלת ראובן מיד הטבע – חובה גמורה, ולהצלת ראובן מיד שמעון – חובה גמורה, ולהצלת ראובן מיד ראובן – פחחח. וסוד הוא מסתרי תורה לית רשו להרהר אחריו).
מימיי לא פגשתי סוד כל כך פשוט בסברא.
ויש כאן שימוש בצו קטגורי או אפילו בלעדיו?
המלבין פני חבירו ברבים.
בכל משפט מלבינים את פני המואשם ברבים.
תחשוב על זה ותבין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer