יחס לביקורת המקרא

שואלת (אחרת):
שלום,
אתה כותב "איני מוצא עניין רב לעסוק בנושא זה (ובמקרא בכלל)"
למה?
האין אלו שאלות קריטיות לאדם החי את חייו לאור ההלכה הנגזרת מן המקרא?

תודה רבה!
חלי
———————————————————————————————————————-
הרב:
שלום חלי.
אני חושב שאף אחד מאיתנו לא חי לאור המקרא. חיים לאור ההלכה אינם חיים על פי המקרא. ממש לא. אולי יותר נכון היה לומר שאלו חיים למרות המקרא (כלומר אנחנו קודם קובעים מה נכון ואז מסבירים זאת במקרא. הוא רק גורם מעכב ולא גורם מכוין).
היניקה מהמקרא זהו מיתוס או אתוס שכולנו גדלנו והתחנכנו עליו, אבל אם נהיה ישרים הוא לא עומד במבחן העובדות. את המקרא אפשר לפרש באלף צורות, וכמובן גם לדרוש. נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מישהו שחשב אינטואיטיבית באופן אחד אבל ויתר על עמדתו בגלל שהוא מצא במקרא משהו אחר. לעולם כולנו מפרשים את המקרא כך שהוא יתאים לאינטואיציות שלנו. ראי בכל פרשני המקרא שלעולם הם מסבירים את המקרא כך שהוא יתאים לאינטואיציות שלנו (יש שיגדירו כך את פרשנות המקרא). ואם זה לא יוצא כך, יש לנו מלא תירוצים מדוע אי ליישם זאת (חשבי על החובה להידבק במידותיו של הקב"ה, מה הוא קנא ונוקם אף אתה היה קנא ונוקם. לחלופין חשבי על הרמאות של יעקב ועוד המון דברים אחרים. האם עלינו ליישם זאת? כיצד? האם זה באמת אומר שעלינו לזרוק את עקרונות המוסר שלנו?). לכן איני מוצא בזה הרבה טעם. אם מציירים את המטרה אחרי שיורים את החץ מה טעם לירות אותו?!
יש להלכה דרכים משלה, והיא אמנם עוסקת במקרא, אבל דומני שעיסוק במקרא בלי התיווך ההלכתי של תושבע"פ לא קשור לחיים שלנו בשום צורה. אפשר כמובן לבקר את זה (ויש רבים שעושים זאת), אבל דומני שזה אופייה של המסורת שלנו וקשה להתכחש לזה.
זאת לפחות כל עוד לא הצלחנו לשחזר את דרכי הדרש והפרשנות של חז"ל. נעשית היום לא מעט עבודה בעניין זה (גם אני עבדתי לא מעט על מידות הדרש), ואני מקווה שנתקדם ואולי בסוף נצליח להבין מה באמת המקרא אומר לנו.
———————————————————————————————————————-
שואלת:
תודה רבה על תגובתך.
כמה דברים:
1. "זאת לפחות כל עוד לא הצלחנו לשחזר את דרכי הדרש והפרשנות של חז"ל. נעשית היום לא מעט עבודה בעניין זה (גם אני עבדתי לא מעט על מידות הדרש), ואני מקווה שנתקדם ואולי בסוף נצליח להבין מה באמת המקרא אומר לנו."
זה העניין- למה להשקיע בחקר המקרא, אם הוא פשוט צבר ולקט של כתבים לא שמיימיים בעליל, שנכתבו, נערכו והועתקו שלא במדוייק לאורך שנים? מה הרלוונטיות של המקרא עבורינו?

2. "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מישהו שחשב אינטואיטיבית באופן אחד אבל ויתר על עמדתו בגלל שהוא מצא במקרא משהו אחר".
האם סוגיית ההומוסקסואליות מוכיחה ההיפך? אנשים שחושבים שהומוסקסואליות הוא עניין תקין, שאיננו מחלה עבורם, אך המקרא קורא לכך "תועבה" ואוסר משכב זכור.

3. "יש להלכה דרכים משלה, והיא אמנם עוסקת במקרא, אבל דומני שעיסוק במקרא בלי התיווך ההלכתי של תושבע"פ לא קשור לחיים שלנו בשום צורה. אפשר כמובן לבקר את זה (ויש רבים שעושים זאת), אבל דומני שזה אופייה של המסורת שלנו וקשה להתכחש לזה."
אבל מלימוד תושב"ע נדמה כי הדרך היא הפוכה- לא מהתושב"ע למקרא, כדבריך, אלא מהמקרא לתושב"ע. וכך חכמים מביאים ראיות לדברים ולסברת ההלכה שלהם.

תודה רבה!
חלי
———————————————————————————————————————-
הרב:
1. מי אמר שהם לא שמיימיים? מה שאמרתי הוא שהפרשנות לא נותנת לנו מסקנות מחודשות. בלי קשר, אכן אני נוטה לחשוב שיש תוספות מאוחרות למקרא, אבל גם זה לא אומר שלא ניתנה תורה מהשמים. לגבי הרלוונטיות של המקרא לגבינו, על כך כתבתי.
2. זו הלכה. אני לא מדבר על הלכה. בהלכה יש הרבה סתירות בין מוסר להלכה. כשדיברתי על פרשנות המקרא כיוונתי לפרשנות של החלקים הסיפוריים ולא תושבע"פ. את התלמוד והפוסקים ודאי צריך ללמוד ובוודאי שיש בהם חידושים.
3. אכן, ולכן כתבתי שצריך לשחזר את הדרכים שהם נקטו בהן. וגם אצל חז"ל דומני שזה לא תמיד כך. יש רושם ברור שגם הם אנסו את המקרא לא מעט כדי שיתאים למה שהם חשבו שנכון לעשות.
———————————————————————————————————————-
שואל:
שלום,
תשובתך נוגעת להבנת פשט המקרא במימד הסיפורי והסקת מסקנות ישירות ממנו לחיינו. בתחום זה ודאי שהצדק עמך כפי שלמדנו בשיעור בזמנו בלנבוכי הדור בעניין סיפור הבריאה ותורת ההתפתחות, שהמציאות המדעית ודאי נכונה וניתן להסביר אותה גם במקרא. ובמידה וההבנה המדעית תשתנה, המקרא יאלץ להתאים לה ולא להיפך. כמו כן כשדיברנו על מיתוס ואמת היסטורית הזכרת את ידעיה הפניני, שהיו בתקופת הראשונים שלא ראו במקרא (לפחות תקופת האבות עד המדבר) כאמת היסטורית אלא רעיונות. זה נוגע להבחנה שהתורה אינה ספר היסטוריה ועובדות.

יש עוד 2 אספקטים לתורה, ציוויים ישירים ושימוש בטקסט כבסיס ללימוד מעבר לכתוב בה.
לגבי האספקט הראשון, נכון כפי שכתבת שחז"ל פירשו את הטקסט כדרכם ונראה פעמים רבות שהמטרה סומנה לפני החץ. ובעתיד כשתהיה סנהדרין יוכלו להשתנות הלכות דאורייתא. האם אין הלכות ואיסורים מפורשים שלא ניתנים לשינוי? כיצד נהיה מחויבים למה שנאמר על ידי גורם לא אמין ולא ידוע?
ובאספקט השני, כל הלימוד הלוגי ההלכתי המבוצע בתורה שבעל פה נעשה על בסיס הטקסט של המקרא. הכל יוצא מנקודת הנחה שזהו טקסט מכונן ממנו ניתן ללמוד. אם יש בעיות באמינות הטקסט, כיצד ניתן ללמוד ממנו? האם כל הלימוד ההלכתי לא יוצא מנקודת הנחה שתורה מן השמיים ועל כן היא בסיס להלכה המתפתחת ממנה? כיצד נוכל להצדיק את קיום ההלכה המבוססת לעתים על לימוד ממש טכני מדיוקי מילים ואותיות כשאמינות הטקסט עצמו מוטלת בספק?

הסברת לי בעבר שהמקור לחיוב כיום הוא עצם קבלת עם ישראל על עצמו את התורה. אך האם אין קבלה זו נובעת מהנחת הבסיס שתורה מן השמיים?

תודה,
יובל
———————————————————————————————————————-
הרב:
אכן הבחנה נכונה. החלקים ההלכתיים בתורה מעמדם שונה, אבל לא לזה מתכוונים כשמדברים על פרשנות המקרא. הפרשנות לחלקים ההלכתיים שלו היא מה שאנחנו רואים בתושבע"פ והתלמודים.
יש בעיות באמינות הטקסט, אם כי כאן לא על כך דיברתי. ההנחה היא שהטקסט הוא אמין ומקורי, אבל די ברור שנוספו לו אלמנטים שונים. לכן יש חזקה שהוא אמין עד שיוכח אחרת. הרי כולם מסכימים שהטקסט מבוסס על חזקות, שכן יש ויכוחים אפילו על אותיות ומילים בתורה עצמה, ובשו"ע כתוב שמכריעים על פי רוב ועל פי חזקות.
הקבלה מניחה שהתורה מן השמים והיא אכן כזאת. אבל זה רק החזקה. יש חריגים שלא משנים מהותית את המצב.
———————————————————————————————————————-
שואלת:
תודה על תגובתך!
איזה חלק לדעתך הוא מן השמיים?
מי אמר שהחלק שהתווסף מאוחר יותר הוא לא החלק ההלכתי?
ואם כך,
מדוע להיות מחוייב לתורה שכזו?

תודה רבה!
חלי
———————————————————————————————————————-
הרב:
כאן לעיל בתשובה ליובל התייחסתי לשאלות אלה. בקצרה אומר שיש חזקה שהטקסט שלפנינו הוא מה שניתן מלמעלה, אבל כדרכן של חזקות הן מבוססות על הנחת יסוד או נקודת מוצא. יש מהן חריגות אבל כל עוד לא הוכח שמשהו הוא חריגה מתייחסים למה שמוחזק. כך שני עדים הם בחזקת כשרים למרות שברור שיש גם שקרנים. כמובן כשיוכח שהם שקרנים נסטה מהחזקה. הוא הדין ביחס לטקסט המקראי. יש חזקה אבל כשיש ראיות טובות סוטים ממנה. כל עוד לא הוכח, ההנחה היא שזה טקסט אלוקי.
כבר בשו"ע מופיע שבמצבים של פקפוק בגרסה במקרא הולכים אחרי רוב המקורות, כלומר הטקסט שלפנינו אינו נקי לגמרי. כך גם מראה ביקורת המקרא. ועדיין הערעורים הם לגבי חלקים קטנים יחסית (וכבר הראשונים העירו על כך). זה יכול להיות בחלקים ההלכתיים או באחרים.
בספר שאני כותב כעת על התיאולוגיה אני עוסק בשאלות אלו ובמשמעויותיהן בהרחבה רבה יותר.
———————————————————————————————————————-
שואלת:
"הקבלה מניחה שהתורה מן השמים והיא אכן כזאת. אבל זה רק החזקה. יש חריגים שלא משנים מהותית את המצב"
מי אמר שהרוב הוא לא החריג? ז"א מי אמר שהרוב ניתן משמיים? בקורת המקרא גורסת, ומביאה הוכחות משכנעות על חלקים ניכרים בהחלט…
ולגבי "בספר שאני כותב כעת על התיאולוגיה אני עוסק בשאלות אלו ובמשמעויותיהן בהרחבה רבה יותר"- נשמח לטעימה..

תודה!
חלי
———————————————————————————————————————-
הרב:
שלום חלי.

השאלה האם זה הרוב היא שאלה שכל אדם צריך לגבש עמדה לגביה. וגם התוספות יש לדון האם הן תוספות הדיוטיות או שמא נעשו ברוח הקודש על ידי נביאים. מעבר לזה, כפי שכתבתי באמת חיינו לא מבוססים על המקרא, ודיוקים מאותיות במקרא אני אכן מתייחס אליהם בעירבון די מוגבל. כידוע גם בעולם המסורתי יש מחלוקות על נוסח המקרא באותיות כאלה או אחרות.

לפי מיטב ידיעתי ביקורת המקרא לא מביאה ראיות לכך שיש משהו מאוחר, פרט לכמה פסוקים בודדים (כמו "עד היום הזה" וכדומה, וכבר ראשונים העירו על כך). כל השאר שם הוא חלוקה של הטקסט לתעודות. הא ותו לא. העיתוי של חיבור התעודות אינו אלא אוסף ספקולציות לא מבוססות ושנויות במחלוקת.
———————————————————————————————————————-
שואלת:
ומנין לנו שהתושב"ע משמיים?
חלי
———————————————————————————————————————-
הרב:
ראי על כך במחברת החמישית באתר. זה חלק מהמסורת שקיבלנו, והדבר תלוי במידת האמון שיש לך בה.

גם אם תושב"ע לא משמים, המקרא עצמו מסמיך את החכמים לפרש את המקרא (ועשית ככל אשר יורוך). וגם אם המקרא לא היה מסמיך חכמים, הפרשנות התלמודית התקבלה על העם היהודי כפרשנות האותנטית והמחייבת לתורה שבכתב, כך שגם אם יש חכם שחושב אחרת – יחיד ורבים הלכה כרבים. העקרון של יחיד ורבים הלכה כרבים לא בהכרח נובע מתושב"ע אלא יוצא מהבנה שהפרט כפוף לתפיסה ההלכתית של הכלל, כי הכלל הוא זה שקיבל את החיוב בסיני, ולא הפרט. מפורט עוד פה:
http://www.mikyab.com/single-post/2016/05/10/%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%96%D7%9C