ים בשבת

אולי לא נהגו כי בבני ברק בירוחם ובלוד אין ים

אבל לומר נשמת כל חי בשבת השכם בעכו בים (הנפרד כמובן) מניסיון זה ממש מיירעדיק על גבול מבהיל על הרעיון

אז אולי זה נחשב כן נהגו ?

נרלי מותר ומצווה
כי שבת נוטריקון
שבת בים תתענג

מה הדין לגבי בריכה ברשות היחיד?

תיישם את תשובתי הנ"ל

לגבי טלטול מים בכרמלית וחובת הניגוב, קיבלתי התייחסות של chatgpt:

שולחן ערוך (או"ח ש"א ס"ב) פוסק שמים שעל גופו של אדם בטלים אליו ואינם מוגדרים כחפץ נפרד.

משנה ברורה שם (סקי"ג) מסביר שזה דומה לבוץ שעל רגליים או אבק על בגדים — הם טפלים לאדם ואינם "מטלטלים" מצד עצמם.

כל עוד המים נמצאים על העור באופן טבעי (נדבקו אחרי הרחצה), הם חלק מגופך לצורך הדין הזה.

אורן, אתה מומחה גדול ממני ל-ai. , ואתה בטח מכיר את תופעת ההזיות. מתברר שגם בגיפיטי 5 היא קיימת.

להגנת הai השתמשתי במודל 5 הרגיל ולא 5 thinking. אבל בכל מקרה הסברות שהזה נשמעות לי נכונות. ועוד חשבתי שזה לא שונה מגשם שגם שם נדבקות טיפות מים לגוף ואתה מטלטל אותן, ואף אחד לא אסר טלטול כזה. כלומר אני שואל למה שיהיה אסור לטלטל מי ים שנדבקו לגוף לאור סברות הai וההשוואה לגשם.

יש הבדל בין טיפות שנמצאות על הגוף לבין מים שאתה רוצה להוריד/לנגב. אם הראשון אולי בטל השני לא.

אגב, ה-thinking הוזה פחות או רק חושב טוב יותר?

גם וגם לדעתי הלא מבוססת.

לגבי טיפות על הגוף, גם במקרה של גשם חזק אני צריך להתנגב. ועוד, שאם הייתה בעיה בטלטול מים שנבדקו לגוף בים בשבת, היה צריך לאסור לגמרי כניסה לים כי אין אפשרות שלא תטלטל את המים כי אי אפשר לטלטל מגבת לצורך הניגוב.

כל מה שברצונך לנגב אינו בטל לדעתי. וכמובן שאם יש בעיה עם המגבת אז אסור.

אז לפי זה, מי שנרטב הרבה בגשם כבד וברצונו להתנגב עקב הרטיבות הרבה, צריך לעמוד במקומו?

עקרונית כן. יש לדון במתעסק ואינו מתכוון

אגב, בשו"ת ישן כתבת אחרת:

שאלה מצוינת. יש הבדל (מעבר לכמות המים, שגם היא שונה) שבים אני מעלה עליי את המים ובגשם זה קורה לי מבחוץ. אבל באמת איני רואה סברא לחלק.

אלו בדיוק שתי הסברות שהבאתי. ועדיין מסברא אין חילוק. אם הוא יהיה ברה"ר שהאיסור הוא מה"ת, האם גם שם נתיר כי אין ברירה? שיעמוד במקום, אין עצה ואין תבונה נגד ה'. והוצאת המים מהנהר או היום גם היא לא ניחא ליה. הסברות הללו קלושות ביותר.

ראה בלינק הזה:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%98%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA/

לא ראיתי מה שונה שם.

חשבתי שוב על העניין הזה, וזה הזכיר לי מה שאמרת על ראשי ישיבה שאין להם קשר עם בעלי בתים שיכולים להגיד להם שפסיקה מסוימת שלהם אין בה שכל ישר (בניגוד לבחורי ישיבה). גם כאן נראה לי שלא ייתכן שמי שנרטב הרבה בגשם וממשיך ללכת למרות זאת, עושה עבירה כלשהי או מלאכה כלשהי בשבת. זה פשוט נגד השכל הישר. ייתכן שכאשר מנתחים את המקורות ומנסים להשוות מילתא למילתא זה מה שיוצא, אבל התוצאה הסופית נראית לי מוזרה מאוד.

ייתכן. ועדיין תחושה כזאת יכולה להיות מוטיבציה לחפש הסבר הלכתי. כדי להתיר צריך למצוא הסבר הלכתי. אתה יכול אולי לומר שכל עוד אני ברה"ר ואין לי אופציה לנגב את הנוזל מעליי זה כן בטל. או שהגשם נפל עליי ואין כאן עקירה אלא לכל היותר הנחה, בניגוד למי הגשם. מה עוד שאלו נוזלים שאיני מעוניין בהם.

בהמשך לשו״ת הזה, בנוגע לבעיית טלטול המים בשבת, האם הבעיה הזאת קיימת ברצועת חוף ששייכת למלון מסוים בים המלח?

כרמלית יכולה להיות בבעלות פרטית כמו שרשות היחיד יכולה להיות שייכת לרבים. לעניין רשויות שבת לא הבעלות קובעת אלא צורת וגודל המקום. כל מה שאינו רה"ר ורה"י הוא כרמלית.