לא ילבש
לפי חז"ל, גבר שתולש או צובע שערות מלבינות עובר על איסור 'לא ילבש', כנ"ל גבר שמגלח שערות הערווה או בית השחי.
איסור לא ילבש תלוי בזמן ובמקום כפי שכתוב בספר הטור.
האם ניתן לומר שבימינו אין איסור?
והאם ניתן לומר שאם מנהג המקום לצבוע, אז מותר גם לתלוש ( למרות שאין מנהג לתלוש?)
ניתן
אבל איך קפצת מצביעה לתלישה? אולי יהיה מותר גם לאכול חזיר או לשבות ביום חמישי?
פשוט מאוד.
בזמן חז"ל מי שהקפיד על שערות לבנות היו רק הנשים, הגברים לא עשו מכך עניין. לכן צביעה או תלישה הינם בגדר התנהגות נשית.
בימינו גברים גם עושים מכך עניין, והא ראיה שהם צובעים את השיער. אם גם לגברים מפריעות שערות לבנות, הרי שגם תלישה תהייה מותרת.
יתרה מזאת. היום תלישה אינה נהוגה לא בקרב הנשים ולא בקרב הגברים, כי יש אמצעים טובים, יש דרכים יעילות וזולות לצבוע את השיער. הבודדים שתולשים, אינם דווקא מקרב הנשים, אלא מתחלקים בין שני המינים. לכן תחישה אינה עניין נשי.
מה דעתך?
מה שנאסר הוא מה שמהווה מנהג נשים. על מה כל הפלפול?
השאלה היא האם האיסור מתייחס לתוצאה, הסתרת השערה הלבנה, או שהאיסור מתייחס לפעולת ההסרה.
אם הוא מתייחס לתוצאה, מרגע שהותר להסתיר ע"י צביעה הותר גם ע"י תלישה.
אם הוא מתייחס לפעולה, ייתכן שהותר לצבוע ולא הותר להסיר.
לא?
אין כאן מה להתפלפל. אסרו מה שנשים עושות. אם נשים תולשות אז אסור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer