מדוע הרב אומר אלוקים ולא אלוהים?

בעניין אמירה – מניין הצורך בכוונה? כשבעז אמר לקוצרים אדני עמכם הוא אמר זאת בכוונה או בלי? מה ההגדרה של כוונה? בתנ"ך יש דוגמות כאלה מחיי היום יום. לא נראה לי שיש שם כוונה גדולה. בוודאי אין כוונה לזלזל. אם בעז אומר אדני עמכם כשברכת שלום, לנה אנו לא יכולים לומר אלוהים כשאנו דנים בו – מקום שבוודאי אין זלזול.

לצה אתה מניח שבועז לא התכוון? זו הנחת המבוקש.
הרבה פוסקים טוענים שהזכרת שם ה' לא במסגרת תפילה או ברכה או לימוד מקרא היא נשיאת שמו לשווא. לכן רבים מקפידים לומר שם שאינו קדוש (כינוי).
מעבר לזה, כפי שכתבתי, אמירת ה' דורשת כוונה. אמנם יש לדון האם זה מדין שמע שווא או לא. יש שכתבו שזה רק בתפילה, אבל בעיניי זה לא סביר. הרי בפשטות זה לא חלק מדיני הכוונה בתפילה אלא דין באמירת ה'.
מכל זה נראה לי עדיף להימנע מאמירתו.