מהות "לימוד"
לאחרונה קראתי כמה מהמאמרים של הרב בעניין חסידות.
בתוך דבריך נזקקת למושג "לימוד" [כל לימוד שהוא, גם אם הוא לא לימוד תורה],
וטענת כי משמעות לימוד קיימת רק במידה וישנה פעילות אקטיבית מצד השומע או הקורא.
כלומר לפי טענתך [תוה"ד בטור 104] אם לא מתבצעת פעולת חשיבה והגעה לתובנות או מסקנות מן הנלמד אין זה לימוד.
ואני מקשה, שיעור שמטרתו להעביר ידע בנושא מסוים [כגון הסטוריה מתמטיקה וכו'], כאשר כל מה שמוטל על הסטודנט
הוא להבין ולזכור את מה שלומד, לא נקרא לימוד?
שנית: כידוע סגנונו הלא חתום של התלמוד מאפשר חשיבה על הנלמד ואפשרויות לחדש חידושים.
הרמב"ם לעומת זאת כתב את הי"ד בסגנון הפוך כדי שהאדם ידע את המסקנות ולא יהיה מוטל באי וודאות.
כפי שהבנתי אותו, לדעתו כך הייתה התורה מתחילה: אוסף חוקים מסודרים [יחסית] מחולקים לפרקים וסעיפים.
ושוב, האם לימוד תורה כזאת, כלומר רכישת ידע מתוך ספר לשם שינון וזכירה לא נחשב "לימוד תורה"?
תודה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.