מוסר ותו לא

לרב שלום
אחרי ששמעתי את ההבחנה שהרב עושה בין ערכים מוסרים לערכים דתיים, ששניהם יכולים להיות עצמאיים ובו בזמנן לבוא מרצון ה' , התגלגל בי הרעיון (קשה מאוד מבחינתי כאדם דתי) הבא:
אם מאמינים באלוהים, אכן הגיוני לומר שרצונו שנהיה מוסריים, שהרי את ערכי המוסר הוא הטיל בנו בצורה ברורה. ואפילו הגיוני לומר שהוא מצפה גם מאלה שלא מאמינים בו להיות מוסרים שהרי הוא יצר גם אותם עם ידיעת ערכי המוסר.
אבל למה לנו להאמין שהוא מצפה מאתנו לקיים דת כל שהיא?
הרי את הערכים הדתיים לא הטיל בנו, ואנו נאלצים לסמוך על עדויות מלפני מאות או אלפי שנים ו/או על סימנים כאלה ואחרים, שאפילו אם אלה עדויות וסימנים רציניים, לא קשה בכלל למצוא עליהם פריכה.
בעצם הגיוני לומר שה' לא מעוניין כלל שקיים שום פולחן, דת, תפילה או הלכה. "מי אמר לך לעשות זאת" הוא יכול לשאול. וזאת, שוב, בניגוד לערכי המוסר שאותם כן גילה לנו
כלומר, אם ה' היה רוצה שנקיים עוד ערכים חוץ מערכי המוסר, למה שהוא לא יגלה לנו אותם באופן ברור וישיר כפי שגילה לנו את ערכי המוסר ?