מוסר תועלתני

ערב טוב הרב, סליחה על הניסוח המסורבל.
תהיתי קצת על עצם קיומו של מוסר תועלתני, נראה שהשיטה הזו מניחה את גבולות הסיטואציה.
אני אסביר, ניקח מקרה היפותטי שבו על מנת להציל שני אנשים אני צריך להקריב אדם בדרך. המוסר התועלתני יטען כי עלי לעשות זאת כי כך בסוף הסיטואציה נגיע למירב הטוב. אך עלינו לתהות האם הסיטואציה אכן נגמרת ברגע הזה. לדוגמא מקרה היפותטי שבו אחד מהשניים שניצלו מחליט לרצוח אנשים על ידי פיצוץ אוטובוס וגרם למותם של חמישה אנשים. לו היינו יודעים על כך ברגע ההצלה המוסר התועלתני היה אומר כי עלינו להציל את האחד ולא את השניים, כי הצלת השנייים תגרום למותם של חמש.  
אנחנו לעולם לא נדע מה יהיו ההשלכות וההשלכות של ההשלכות וכן הלאה, לכן לעולם לא יהיה מוסר תועלתני מוחלט.
אז עוד לפני ההגדרה מחדש של המוסר התועלתני כמוסר של גבולות ההבנה האנושית, רק רציתי לשים את האצבע על כך שעברו משיח של מוסר תועלתני למוסר של המעשה מוסרי.