מזיק בפורים

ההבנה המקובלת היא שכל מזיק מחמת שמחה פטור, כמו שכתוב בשו"ע על בחורים שמזיקים בשמחת חתן וכלה. זה לא ייחודי לפורים. ובכל זאת התחושה היא שלא מדובר על מחילה במובן הפשוט, אלא חכמים קבעו שנמחל, לפחות בשמחת מצווה. כעין המקדש אדעתא דרבנן מקדש, שגם שם לדעתי לא מדובר בתנאי שמתנה המקדש עצמו שיחול על דעת חכמים. זהו תנאי שהתורה מתנה, שהקידושין מותנים בהסכמת חכמים. יש להאריך בראיות לזה, ואכ"מ. לפי זה, לא משנה אם אתה מוחל או לא כמובן. אבל פעם כתבתי שיש לי תחושה שבפורים יש איזו מגמה הלכתית עמוקה יותר, להתיר לנו לעבור עבירות. בבחינת לעתיד לבוא כל הספרים בטלים ורק מגילת אסתר לא. כל החגים בטלים ורק פורים לא. יש בפורים משהו שהוא מעל ההלכה, ויש  מגמה בפוסקים להתיר היתרים בפורים נגד ההלכה. לכן כתבו הפוסקים לא מעט היתרים (ללבוש כלי אישה, כלאיים דרבנן ועוד. דומני שמקור ראשוני הוא בשו"ת מהר"י מינץ). טענתי היא שיש לחכמים מגמה להטמיע בנו את הרעיון שגם הלכה אינה סוף הדרך אלא היא באה לשרת משהו גבוה יותר, ולכן יום אחד בשנה אנחנו פועלים נגדה (אמנם בזהירות. לכן התירו רק כלאיים דרבנן). גם לפי הצעה זו אין חשיבות לכך שאתה מוחל או לא. אבל לפי הנחתך שאכן מקובלת בפוסקים שמדובר במחילה, ברור שאם היום אנשים לא מוחלים הדין הזה בטל ומבוטל כעפרא דארעא. זו טענה עובדתית ואין בה שום קדושה ושום סמכות. הכל תלוי במצב העובדתי.