מנהגי אבלות בספירת העומר
בגמרא לא נזכרו שום מנהגי אבלות בספירת העומר. ימים רגילים לחלוטין.
המקור הקדום ביותר הוא תשובות הגאונים ששם כתוב שנהגו לא לשאת נשים בתקופה זו. אחר כך הלבישו על זה תספורת. גילוח בכלל לא נזכר בשום מקום. המגן אברהם הוסיף שמיעת שירים. השאלה היא למה בעצם הדברים האלה מחייבים אותנו? למה מה שנהגו אצל המגן אברהם או בצפת או בקרקוב מחייב את כל השאר? (כמו שהרב אמר הרבה זמן לא הייתי בקרקוב)
מתי זה מפסיק להיות מנהג ומתחיל להתפצל? נגיד וקיבלנו את מנהג הגאונים לא להתחתן, עד איזה שלב כל הוספה שיכתבו תחייב את הציבור? (ברור שזה לא מחייב כי זה מנהג, השאלה מהן ההגדרות של מנהג וכיצד צריך להתייחס אליו) מתי אפשר "לצפצף" על מנהגים?
אין קריטריונים ברורים. כשנוהגים זה מנהג.
אני אשאל שאלה נוספת פה כדי לא להטריח את הרב בעוד שאלה. משהו טכני לחלוטין
האם ניתן להצטרף לשיעורים שהרב מוסר "מבט פילוסופי" אם אני סתם בנאדם שלא קשור לשום דבר או מכון כלשהו ורוצה להצטרף? האם נשאר עוד הרבה לסדרה? והאם ניתנת גישה גם לתכנים רטרואקטיבית שהיו עד עכשיו למשל השיעורים הקודמים וכו?
הקורס הזה מוגדר במכון כך ששומע חופשי צריך לשלם (315 שח). ניתנו כבר 4 שיעורים בסמסטר הזה. אם תרצה להצטרף עליך לשלם ולשלוח לי אישור. אחרי זה תוכל לקבל גם את החומרים וההקלטות של ארבעת השיעורים הקודמים. לעוד פרטים פנה אליי בוואטסאפ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer