מס׳ שאלות

שו”תקטגוריה: אמונהמס׳ שאלות
אבי שאל לפני חודש 1

ראשית, קראתי בעניין רב את הטרילוגיה שלך, מרתק. 
השאלה העיקרית: כיצד יתכן שאלוהים התגלה(במעמד הר סיני) בצורה כזו שאנשים שבאו בידיים נקיות שבאמת מחפשים הוכחה לכך שהוא נתן תורה לא מוצאים אותה? בפרט שזו לא הוכחה מוחלטת אלא עניין של סבירות(לשיטתך, לכאורה), ובכן, לי מסתבר שאם אלוהים היה רוצה להתגלות הוא היה עושה את זה בצורה כזו שאם מישהו באמת מחפש אותו הוא ימצא אותו, הלא כן? אני רוצה לחדד, לא מספיק לי שלך(או לי) זה מסתבר, ההתגלות צריכה להיות מסתברת לכל מי שבא לבדוק, ואם לא, זה פוגם לי בהיגיון שאלוהים בכלל התגלה.
שאלה משנית(וחשובה לא פחות): מאחר שההוכחה העיקרית לאמיתות התורה היא הפרהסיה שבה היא ניתנה והסיפור מאב לבן, ומאחר שיש לנו את הסיפור בנחמיה ח שבו ספר התורה אבד ורק הכהנים מצאו אותו(ועליהם אני לא כל כך סומך), אם כן איזו הוכחה נשארה לנו? אני מניח שבאמת היה ספר שכתוב בו את התורה והוא באמת אבד, אך יתכן שהכהנים כתבו מה שבא להם, ברור שאפשר לעשות פרשנויות אבל הוכחה כבר אין, כי אם כתוב שספר התורה אבד, כבר אין לנו את המסורת של אב לבן לעניין מה כתוב בתורה שניתנה, וכל הפרשנים שיפרשו מה שהם רוצים זו רק פרשנות ולא הוכחה(מקווה שהייתי ברור).
שאלה משנית משנית (: כתבת יפה שכשיש אירועים בהיסטוריה כל צד מפרשן אותם לפי ראות עיניו, על אותו משקל אשאל, מהי מטרת התורה אם כל אחד יכול לפרשן אותה(כולל חז”ל) איך שבא לו?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

א. שאלות על התנהלותו של הקב”ה יש להן משמעות מוגבלת. אם הראיות לקיומו ולהתגלותו הן טובות, אז לכל היותר אשאר בקושיא עליו למה לא התגלה אחרת. אם הראיות אינן טובות אז שוב זה לא משנה כי אין סיבה לאמץ את התזה על קיומו והתגלותו. השאלה יכולה להישאל רק אם אני במצב שקול מבחינה ראייתית, אבל גם שם הערכות שלי להתגלות של הקב”ה ולמדיניות שלו יש לה משמעות מוגבלת מאד. לכן בעיניי השאלה הזאת אינה משמעותית. רק אומר לגביה שאיני רואה כיצד ניתן להתגלות באופן שלא ניתן לפקפוק. אפילו השואה שקרתה כעת לא מקובלת על כולם, בטח לא בפרטיה. אז אירוע שקרה לפני אלפי שנים שעובר במסורת לא יכול להיות טוב יותר. אבל כאמור זה לא מאד משנה.
ב. אם קראת את הטרילוגיה, ודאי ראית שאני מטפל בשאלה הזאת. אגב, בנחמיה לא מתוארת מציאת ספר תורה אלא הקראתו. המציאה היא בספר מלכים. אבל אני מתייחס לשתי הפרשיות הללו בספרי המצוי הראשון.
ג. החלקים הלא הלכתיים של התורה אכן לא אומרים הרבה. איני יודע מדוע נכתבו ומה יש לעשות איתם. בחלקים ההלכתיים יש לנו מסורת וכלים פרשניים, ושם המצב שונה. גם בזה הארכתי בספר השני בטרילוגיה.

אבי הגיב לפני 3 שבועות

תודה על הפירוט, סליחה אבל איני מבין את תשובה א, אם היית טוען שהראיה כשלעצמה היא מוחלטת הייתי מבין (אך לא מסכים 🙂 שכך רצה האל להתגלות ולתת את תורתו וזו זכותו, אך כיוון שהראיות חלקיות ובעניני הגיונות וסבירויות עסקינן וכמו שכתבת במחברת החמישית
שהטיעון מן העד חלקי ורק מצטרף לטיעונים נוספים שבסוף יוצרים סבירות מסוימת, ההיגיון שלי אומר שלא סביר שמצד אחד אלוהים מתגלה ורוצה שכולם יכירו בו, ומצד שני מתגלה בצורה שחלק ממחפשי הגילוי באמת לא מצאו אותו, אני מבין שההגיון שלך שונה (וזה בעצם הדיון שלנו, מה קורה כשההגיון שונה מאדם לאדם). יש לך דרך להבהיר לי למה המחשבה שלך יותר נכונה משלי? ואם לא, אם לדעתי טענה זו לבדה גוברת על הסבירות של הוכחתך(וממילא לא הייתה התגלות), יש לי מה לעשות בענין או שאין לי איך להשתכנע כי זה היגיון שונה וזהו?

נ.ב. כיוון שאין קטגוריה של פסיכולוגיה אשאל אותך כאן, יש לך הסבר למה לרוב לאדם שגדל במקום דתי ברור שיש אלוהים והוא לא מצליח להבין את הטענות שהכל פשוט היה קיים/נוצר לבד ואילו לחילוני זה הגיוני? אני מבית דתי, שמעתי את טענותיהם ואני חושב שהם הזויים(וכנל חלקם חושבים על מי שמאמין שיש אלוהים), זה כאילו השכל שלנו לא עובד אותו דבר.
תודה רבה

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

אם לדעתך הקושי הזה, שהוא די חלש בעיניי, מכריע את הכף, פירושו של דבר שמעיקרא הטיעונים לטובת אלוקים חלשים בעיניך ובעצם אתה בספק. אם אתה בספק אז אין לי מה לומר לך, כי באמת כל קושי חלש ככל שיהיה יכריע את הכף. על כך לא דיברתי כאן. אני לא בספק ולא חושב שיש ספק משמעותי. את ההסבר לכך כתבתי בספר הראשון של הטרילוגיה. בעיניי זה הגיוני להפליא, אבל כנראה אתה חולק עליי. איני יכול כאן להעתיק מחדש את כל הספר וגם אין טעם בזה.

באשר לנ”ב. זה כמו מי שלא למד תורת הקוונטים וכשאתה אומר לו שיש חתול של שרדינגר הוא רוצה לאשפז אותך. יש טענות שצריך להכירן ולהתרגל אליהן כדי לקבלן. הטענה שיש אלוקים נשמע לאנשים הזויה ומופרכת כי לא גדלו לתוכה, ממילא הם נדחקים בכל השאר. אדם שגדל בחינוך דתי רואה את הטענה הזאת כאפשרית ולגיטימית, וממילא אין לו בעיה לאמץ אותה אם היא פותרת לו קשים פילוסופיים וכו’. החילוני גם נמצא בקשיים אבל לא מוכן להכיר במסקנה שיש אלוקים כי הטעמנה הזאת נראית לו מופרכת. יש כאן אסימטריה ברורה בין הדתי לחילוני.

השאר תגובה