מצוות-כללי

שו"תמצוות-כללי
שאלה שאל לפני 2 שנים

שלום, אולי הרב מכיר ויכול להמליץ על מקור (לא מתוך הספרות ההלכתית, אלא מהסוג שיכול להיחשב אקדמי) שיש בו סקירה כללית או דיון בסיסי נכון במהות המצוות ביהדות? או היכן בכתביך?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

אני בכלל לא מבין את השאלה. מה פירוש "מהות המצוות"?

איתן סגל הגיב לפני 2 שנים

יש את הספר טעמי המצוות בספרות ישראל של יצחק היינמן שנותן סקירה יפה

שאלה הגיב לפני 2 שנים

מה זה מצוות.

תודה.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

מצוות הן ההוראות עשה ואל תעשה של הקב"ה אלינו.

שאלה הגיב לפני 2 שנים

מקורות, תוקף, מיונים, טעמים כלליים, מהי פסיקת הלכה.. (בדומה, לדוגמא, להקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה או אגרת רב שרירא גאון)

מיכי הגיב לפני 2 שנים

יש מאמר שלי בספר יובל שמונים לרברבינוביץ. מופיע גם כאן באתר.
פסיקת הלכה זה עניין אחר לגמרי.

שאלה הגיב לפני 2 שנים

תודה. אולי זה מה שאתה מכנה שם ספרות רפלקסיבית.
אם יש גם בסיסית יותר ולא רק הרמב"ם.

שאלה הגיב לפני 2 שנים

בכל מקרה תודה על המאמר הזה.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

לא מכיר. במאמרי יש הפניות רבות למאמרים וספרים.

שאלה הגיב לפני 2 שנים

לא הצלחתי להבין את ההיררכיה בין 1 – מצוות שנקראות "הלכה למשה מסיני" ובין 2 – מצוות שנלמדות ממידות שהתורה נדרשת בהן.
הבנתי שקבוצה 2 יכולה לכלול מצוות שיש מסורת חזקה לגביהן, ומצוות שאין מסורת חזקה לגביהן, אך כולן נלמדות גם בדרשה מהכתוב.
לא הבנתי מה כוללת קבוצה 1 – מצוות שמכונות "הלכה למשה מסיני" – האם לאלה יש גם סימוכין מהכתובים או שהן קיימות רק מתוקף המסורת החזקה?
האם קבוצה 2 לא נקראת בשום אופן "הלכה למשה מסיני" גם כשיש מסורת חזקה?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אין היררכיה. יש הבדלים. לרוב השיטות שתיהן דאורייתא. לרמב"ם שתיהן דברי סופרים.
יש כאן ערבוב בין מצוות להלכות. מצוות הן התרי"ג שכתובות בתורה או נלמדות ממנה בדרש פשט. כל השאר הן הלכות (דאורייתא או דרבנן) אבל לא מצוות.
הלמ"מ היא בהגדרה הלכה שיש לגבי מסורת מסיני. זו לא שאלה של חזקה או חלשה. הלכות שנדרשות מהכתוב הן בד"כ הלכות שאין עליהן מסורת, אלא אם הדרש הוא סומך. בכל אופן, אלו הלכות ולא מצוות.
מילולית הלכה למשה מסיני הוא כל מה שניתן למשה בסיני. אבל במינוח המקובל מדובר בהלכות שאין להן עוגן בכתוב אלא רק מסורת בעל פה. ושוב אלו לא מצוות אלא הלכות.

שאלה הגיב לפני 2 שנים

אוי סליחה, כמה שזה בסיסי וזה לא ברור לי. מדבריך הבנתי שהלכה זה: כל מה שקובע מדאורייתא איך לקיים מצווה מהתרי"ג + כל מה שקובע מדרבנן איך לקיים מצווה מהתרי"ג + כל מה שמראשיתו נקבע מדרבנן והוא לגמרי חוץ לתרי"ג, כמו למשל הדלקת נרות חנוכה? בעצם אין כזה דבר מצוות שהם רק מהתורה שבע"פ, וגם אין כזה דבר מצוות שהן מדרבנן?
הבנתי שאין כאן היררכיה אלה סוגים. אבל ההגדרות לא ברורות.
תודה על הסבלנות

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

הלכה זה כל מה שהקב"ה מצפה מאיתנו לעשות. זה כולל מצוות, שכתובות בתורה, ובנוסף עוד כמה סוגי הלכות (שלא מקובל לכנותם מצוות): הלכות שנלמדות מדרשות, הלכות למשה מסיני, הלכות דרבנן (תקנות וגזירות). מה שכתוב בתורה שבכתב ומה שהתקבל בהלמ"מ (בעל פה) אלו הלכות שבאו במסורת מסיני. כל השאר הן הלכות שנוצרו לאורך הדורות. אין בהלכה מעמד של מסורת חלשה או חזקה. כמובן שגם ההלכות שהתקבלו בסיני עוברות פרשנות לפי הבנת חכמים.
החלוקה בין תושבע"פ לתושב"כ היא חלוקה עמומה ואין לה משמעות הלכתית. זה מינוח לא הלכתי. פרשנות או דרש לתורה שבכתב הם תושבע"פ, אבל הפרשנות הזאת קובעת מה המצווה בתורה שבכתב. הלכות דרבנן מקובל בכלל לא לשייכן לתושבע"פ, אבל שוב זה רק עניין מינוחי.
יש היררכיה בהלכה, למשל בין הלכות דאורייתא ודרבנן. יש גם מות חומרה שונות בתוך הדאורייתא. אבל אין היררכיה בין הלמ"מ לבין הלכות שנלמדות מדרשות. שני הסוגים באותו מעמד.

שאלה הגיב לפני 2 שנים

תודה רבה. הבנתי כמה דברים אבל בעצם נשארתי אם השאלה הראשונה פתוחה. וגם במאמר כתוב ש"הלכות שנלמדות מדרשות לא נמנות במניין המצוות, אלא אם חז”ל קבעו שאלו הלכות דאורייתא ואז יש למנותן".
אז זה קצת מבלבל. אני רק רוצה לוודא שאני לא טועה עכשיו:
1. הלכות שנלמדות מדרשות לפעמים במעמד של דאורייתא ולפעמים במעמד של דרבנן. אבל הלמ"מ נחשבת תמיד דאורייתא. כלומר יכולה להיות הירארכיה ביניהן מהבחינה הזו.
2. הלכות שנלמדות מדרשות שחז"ל קבעו שהן דאורייתא, לא אוטומטית הופכות להיות "מצוות" אלא זה תלוי בקריטריונים נוספים שמבדילים בין הלכה למצווה.
3. מבחינת המינוח – רק הלמ"מ היא הלכה שהיא גם תורה שבעל פה וגם תמיד במעמד של דאורייתא.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

מה שהבאת מהמאמר היא שיטת הרמב"ם. הוא סובר שכל מה שלא כתוב בתורה בפירוש או נלמד בדרכים פשטיות לא נכלל במניין המצוות.
1. הלכות שנלמדות מדרשות לפי הרמב"ם הן במעמד של דברי סופרים ולא דאורייתא (כך עולה מלשונו בשורש השני, למרות שהרבה מפרשניו לא מסכימים לזה. לדעתי הם טועים). יש מקרים חריגים שבהם חז"ל אומרים לנו שזה דרש סומך ולא יוצר (כלומר הדרשה רק סומכת בדיעבד הלכה ידועה), ואז זה דאורייתא וכן נמנה. אבל אלו יוצאי הדופן.
הלמ"מ היא תמיד דברי סופרים לפי הרמב"ם.
2. לא. לפי הרמב"ם אם הדרש סומך אז אלו מצוות שנמנות.
3. לא. הלמ"מ היא הלכה שעוברת במסורת מסיני ואין לה עוגן בכתוב או במדרשי הכתובים.
וכל זה רק שיטת הרמב"ם, שגם לגביה יש מחלוקות.
קשה מאד להסביר נושא סבוך מהתחלה בשרשור כזה.

שאלה הגיב לפני 2 שנים

טוב תודה על הניסיון. אם יהיה ספר או סדרת מאמרים שמסבירה את זה מהתחלה גם למי שלא מצוי בעומק הדברים, אני אשמח לשמוע.
למי שמסתכל מבחוץ ומנסה להבין קלסיפיקציה של מה שנקרא הלכה ואת אמיתות ההשתלשלות שלה זה כמעט בלתי אפשרי ומרגיש כמו דבוקה אחת חסרת פשר. ("התורה, וכל מה שהרבנים הוסיפו.."). אבל גם למי שנמצא בפנים וגדל על מושגים עמומים והשכלה תורנית חלקית, יש בלגן בראש.
זה מרגיש שיש חוסר במונחים. אותו מונח כולל כמה ישויות שונות ואז זה מסבך יותר את מה שמורכב גם ככה. מי שמצוי בעומק הדברים כנראה לא נזקק לעוד מונחים ולכן לא יוצר אותם.
אולי אלף שנים אחרי משנה תורה וחמש מאות שנים אחרי השולחן ערוך אפשר לסדר גם את זה בצורה בהירה יותר.
תודה רבה בכל אופן.

השאר תגובה

Back to top button