ניסויי ליבט- הטלת הווטו

תודה רבה על התשובה.
לא היה לי כל כך זמן פנוי לענות עד עתה.
1. לא הבנתי, הרי כאשר אנו באים לבחון את ההנחה הזאת גופא – האם גם הטלת הווטו בעלת RP שקודם לה, אין לנו סיבה להניח מראש את ההנחה הזאת…
2. אני מסכים שאם יתרחש RP לפני הווטו, אז ניתן יהיה להטיל ווטו גם עליו. אבל אין לנו תחושה שאנו מטילים ווטו על הווטו. ולכן למעשה לא נשמע סביר שנטען זאת. הרי הרצון הוא משקף את שיקול הדעת שלנו ואם לא חווינו תחושת ווטו על הווטו שעל הווטו מדוע נטען שאנחנו עושים זאת?
3. אני מסכים. ד"א ע"פ המחקרים האנשים חוו התעוררות היצר להזיז את היד והטילו עליו ווטו, או שהם אפילו לא הרגישו בכך? כי משתמע מדבריך שהם לא היו מודעים להטלת הווטו בכלל. כך שכל הסיבה שאנו מניחים כך זאת רק בגלל התוצאה שהיה RP ובכל זאת האדם לא פעל בהתאם.
4. להבנתי מה שכתבת זה משחק מילים סמנטי לחלוטין. אבל ממש לא סיבה עקרונית להתנגד לקיומו של הווטו. כאילו אז במקום ווטו תקרא לזה "פעולת ביטול RP".

נ.ב
עלתה לי שאלה פילוסופית בכלל על עצם קיום הRP. מדוע לא ניתן לטעון שהרצון שמבחינת זמן הוא מאוחר היווה סיבה למאורע ה-RP שהתרחש מבחינת זמן לפניו.
הרי אין לנו מניעה לטעון שהתוצאה קודמת לסיבה. וכידוע הנשמה היא בבחינת (ולא באמת) חלק אלוה ממעל.

תודה רבה, שבת שלום

1. ברור. לכן כתבתי שזו טענה פילוסופית.
2. הווטו הוא רק יישום של הכרעה. התחושה שמסבירים היא של הכרעה. כיצד זה מתבצע בפועל, זו שאלה אחרת.
3. נכון.
4. זו לא סמנטיקה. הטענה הליברטאנית היא שיש ווטו, ושהוא לא חלק מהחישוב. ממילא לא תמצא לו RP. כמובן יש לצרף לכאן גם את מה שנכתב ב-3 שהווטו הוא הנחה להסביר את ההכרעה ולא ממצא מדעי.

אלו מילים שאני לא מבין. נראה לי שגם אתה לא. כך או אחרת, אם אתה מקבל הצעה מופרכת כגון זו כל הדיון בטל מעיקרו. גם בלי להניח ווטו, תמיד אפשר לומר שה-RP אמנם מקדים את ההחלטה, אבל הוא התוצאה ולא הסיבה.

1. 3.4. תודה
2. לא הבנתי את הטענה, אפילו אם הווטו הוא יישום של הכרעה כיצד ניתן לומר שבפועל זה מתבצע ע"י הטלה של רגרסיה ארוכה של ווטו על הווטו-ים הראשוניים בעלי הRP? זה לא נשמע סביר בכלל.

—-
בעניין המחשבה שהעלתי, זו לא הצעה מופרכת כי אם כך, כיצד הרב מקבל שהבחירה משפיעה על הידיעה שקדמה בזמן לבחירה. ובמידה ולא אז כיצד הוא מתרץ את קושיית הבחירה והידיעה. ומי שמקבל את ההנחה הזאת, מדוע שלא יקבל שהנשמה שהיא דבר רוחני פשוט ומופשט תוכל להשפיע אחורה בזמן.

טענתי היא שלא בהכרח יש מודעות לכל שלב משלבי החישוב במוח. יש תחושת הכרעה. כיצד זה מתבצע בפועל במוח? זו שאלה אחרת. זה יכול להיות תהליך מאד מורכב. ובכלל, פעולות רבות שלנו משלבות איזורים שונים במוח בו זמנית. לכן אין מתאם חד ערכי בין תחושה לפעולה מוחית. וחוצמזה, כל השרשרת הזאת יכולה להיעשות סימולטנית, כשהווטו אם הוא מוטל הוא רק תוצאה של תהליך חישובי כזה. אבל כל אלו פלפולים שאין בהם צורך. כבר הסברתי את עמדתי העקרונית.

לא הבנתי את הטענה. אני לא מקבל שיש לקב"ה ידיעה מראש על מעשים שתלויים בבחירה. יתר על כן, לדעתי מי שכן חושב כך התבלבל. ופרדוקס ניוקומב יוכיח.