ניסים ושמיטה
שלום רב.
אני קורא את ספרך אין אדם שליט ברוח, שם אתה מציג גישה הרואה בצורך בניסים ילדותיות וחוסר סדר בבריאה. ההבנה שעדיף שאנחנו נפעל בעולם היא לא דיעבדית, היא הבוגרת והרצויה.
שאלתי היא שבתורה עצמה נראה שיש פעמים שיש תלות בין האופן בו אנו נתנהג למה שיקרה בעולם. אם נתנהג בצורה אידיאלית או להפך יהיו התרחשויות בלתי טבעית בהתאם. דוגמה מובהקת לדעתי היא השמיטה, לדעתי כל פרשת בחוקתי מדברת על תלות בקיומה של השמיטה (ואכמ"ל). אבל גם ללא זה, התורה אומרת שאנו נתקיים בשנת השמיטה ובשנה שאחרי, על בסיס השנה השישית. וציויתי את ברכתי…
ע"פ הבנה עמוקה זו שהבאתי מדבריך למעלה, אני תמה איך התורה מצווה על מצוה שבעומק תשתיתה בנויה על צורת חיים ניסית בלבד. (אני מזכיר שלשיטתך אין הבדל בין ניסים גלויים לניסתרים).
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
כוונתי היא שהנס תשתיתי בשביעית, לא כי הוא כתוצאה ממעשנו, ולא כי מקיימים את המצווה בשביל הנס. אלא כי רק כך המצווה הזאת יכולה להתקיים. אחרת חוזרת השאלה מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נקצור…
הבנתי מה שהתכוונת, ועניתי.
בעקבות הערתך כי הנס כבר קרה בשישית – שנים שאני מתקשה מה הדין אם לא קרה, האם יש חובה לשמור שביעית
מה יש להתלבט? בוודאי שכן. לא שמענו שהמצווה תלויה בברכה שבשישית. כתבתי שזו הבטחה וחא הגדרה של המצווה. כמו עוה"ב למצוות.
אולי אם בעיניים רואים שבשישית התבואה לא עשתה ל ג' שנים אין חיוב להסתכן ברעב ? סכ"ס זה לא מג' עבירות שמוסרים עליהם את הנפש ?
[השאלה כמובן גם בזמן ששמיטה נוהגת מדאורייתא, ק"ו בזמנינו שדרבנן וספק אם חיוב או מנהג טוב לשמט או בכלל אין עניין לשמט ויש גם ספק באיזו שנה חלה השמיטה, יש ג' דעות בראשונים באיזו שנה זזה חל, וכל שנה שנצביע עליה יש רוב דעות בראשונים שזו לא השנה הספפציפית הזאת]
ברור שאם יש חשש לנפש אין לשמור שמיטה. פיקו"נ דוחה את כל התורה. וכי זה צריך להיאמר בכלל? גם הברכה בשישית לא באה לפתור בעיית פיקו"נ אלא זו ברכה להוסיף רווחה על שמירת השמיטה. לכן גם אמרתי שאין שום סיבה לחשוב שהברכה היא תנאי לחיוב במצוות השמיטה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer