סיבתיות

כוונת השואל היא שהעובדה שעקרון הסיבתיות לא נלמד מהניסיון אלא הוא הנחה אפריורית מוכיחה שלא כל משפט אפריורי הוא משפט אנליטי, בניגוד לחלוקה של קאנט שבה יש רק משפטים אנליטייים-אפריוריים ומשפטים סינתטיים-אפוסטריוריים, השואל רק שכח שבשביל השאלה הזו נכתבה ביקורת התבונה הטהורה, שם טוען קאנט כי באמת אי אפשר לקבל את עקרון הסיבתיות כטענה על העולם החיצוני.

גם הרב המשיב פספס כמה דברים. למשל שחידושו העיקרי של קאנט הוא שלא צודקים אלו שמחלקים את הטענות לשתי קטגוריות: אנליטי-אפריורי וסינתטי-אפוסטריורי. יש גם סינתטי-אפריורי. ועוד, עקרון הסיבתיות הוא בהחלט טענה על העולם החיצוני, כפי שהוא מופיע לעינינו. כמו כל טענה על העולם החיצוני.

מה זה משנה שזהו חידושו העיקרי של קאנט? ברור שחידושו העיקרי של קאנט הוא הפתרון שהוא מציע, אך השואל לא חיפש לדעת על חידושו העיקרי של קאנט, אלא רק שאל כיצד הדבר הזה מתיישב עם החלוקה של קאנט, והתשובה לזה היא שהוא מתיישב בגלל שהקטגוריה של המשפטים הסינתטיים-אפריוריים (שכוללת דברים כמו עקרון הסיבתיות ועקרון האינדוקציה) נכונה רק ביחס לאופן בו אנו תופסים את העולם ואינה נכונה על העולם כשהוא לעצמו.