סליחה
מישהו ביקש ממני סליחה מעומק הלב ואמרתי לו שאני מוחל לו.
אך האמת היא שעוצמת העלבון היתה כל כך גדולה שאני עדיין פגוע (תקופה לא קצרה בטיפול פסיכולוגי), ויחד עם זאת אני באמת מאמין לו שהוא מצטער ואני באמת רוצה למחוק את העלבון ממני אבל לא מצליח, מה שגורם לי לא לסלוח לעצמי על זה שאני לא סולח לו.
האם כשאני אומר "אני סולח" הכוונה לצד ה"שכלי-קר" שמבין שכולנו בני אדם שעושים טעויות ולפעמים פוגעים וצריך לסלוח ולהמשיך הלאה או שהכוונה לצד ה"רגשי" שעדיין מרגיש מושפל ועלוב, ועד שאני לא *ארגיש* שסלחתי עליי לדחות בקשות סליחה כאלה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.