ספק מאמין
אדם שבדק פילוסופית האם לדעתו הקב"ה קיים ובאמת נתן את התורה, והגיע למסקנה שהוא לא משוכנע באף צד יותר מבאחר. כלומר, הוא בספק מוחלט האם אלוהים קיים או לא, ובספק מוחלט האם התורה נכונה, שני הצדדים הגיוניים בערך באותה מידה בעיניו.
א. האם לדעתך אדם כזה צריך לקיים מצוות מהספק?
ב. האם אפשר לספור אדם כזה למניין?
א. צריך זו לא השאלה. הוא עצמו יחליט אם הוא רוצה לקיים. השאלה האם המצוות עולות לו במצב כזה. אני חושב שכן, כל עוד יש לו צד משמעותי שכן.
ב. אני נוטה לחשוב שכן.
אוסיף על השאלה-
אדם דומה, שלדעתו הסבירות לקיום ה' ואמיתות התורה נמוכה מהסבירות של אתאיזם אך בוחר לקיים מצוות מחמת הספק ומיראת העונש. האם לו עולות המצוות ומצטרף למניין?
זהו ההימור של פסקל. בעיניי אין לזה ערך. ראה בטור 661.
קראתי את דבריך בטור 661.
א. מה לגבי אדם שמאמין משיקולים פילוסופיים? כלומר זה לא חצי שהוא מאמין ישירות בקיום האל, אלא הוא שקל טיעונים פילוסופיים ומכוחם הוא חושב ש50% שאלוהים חייב להיות קיים? לכאורה לפי דבריך בטור אדם כזה אינו יכול להיחשב מאמין.
ב. מה לגבי אדם שכן יש לו אינטואיציה ישירה לגבי קיום האל, אלא שהספק שלו הוא גופא לגבי תוקפה של האינטואיציה הזו, האם ניתן להתייחס אליה ברצינות או שהיא נניח תוצר אבולוציוני\תרבותי או משהו כזה?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer