ע"ז בשיתוף בתפיסת המוסר הליבוביציאנית לדעת הרב

שו"תקטגוריה: מוסרע"ז בשיתוף בתפיסת המוסר הליבוביציאנית לדעת הרב
יוסי שאל לפני 3 שנים

בס"ד
 
שלום לרב,
אני בימים אלו צופה בסדרה ביוטיוב על הלכה ומוסר (שהיא אגב מצוינת ותודה רבה!). הטריד אותי מאוד הבעיה שהרב הציג בתפיסת המוסר אצל ליבוביץ כקטגוריה אתאיסטית לפיה היא מעין ע"ז בשיתוף ברגע שמקבלים אותה כמחייבת (ואפילו אפשרות שמדובר בע"ז בשיתוף ממש ברמה ההלכתית!).
היות וזו אמירה רדיקלית למדיי לענ"ד הייתי רוצה לנסות להבין מה ההגדרה שהרב מקבל של הקטגוריה הזו. כל אובייקט במציאות החיים שלי שאינו הנחיה א-להית הוא אוטומטית ע"ז? אם נלך על דוגמאות ליבוביציאניות – אם אני מעוניין להתחתן עם פלונית ולא עם אלמונית, או בוחר למשל כדברי הרב בערך הבריאות על פני ערך ההנאה כשאני עושה דיאטה, אני עושה כאן מה שאני עושה בגלל שלקב"ה אכפת מזה (אפילו א"ת שאכפת לו – זאת הסיבה שבגללה אני מבצע את זה?).
אחדד זאת בציטוט נוסף מליבוביץ עצמו לגבי נושא אחר, והוא הציונות. ליבוביץ מצוטט אומר (לצערי מצאתי זאת רק בויקיציטוט ולא בכתבים) שהוא ציוני משתי סיבות: א. ה' רוצה שנגור בא"י (טענה מעניינת לאור העובדה שהוא במקומות אחרים מסתייג ממצות ישוב א"י כמו פשט הרמב"ם), ב. רצונו של ליבוביץ לחיות במדינה יהודית, או בציטוט שדוקא אני כן מכיר מהכתבים "we are fed up being ruled by goyim". האמנם ציונות כזאת היא לדעת הרב בחי' ע"ז בשיתוף רק כי היא במפורש נותנת טעמים מעבר לטעם שזה רצון ה'? אם אי פכם שמעתי טענה כזאת ברדיקליות כזאת העה זה רק במאמר עקבתא דמשיחא להג"ר אלחנן וסרמן הי"ד בו הוא מכנה את הלאומיות והסוציאליזם "עבודות זרות" והמשך דבריו ידועים.
 
בנוסף לתמיהה זו, הרב הסביר שלחזו"א המוסר כפוף להלכה. אולי לא הבנתי נכון את הרב אבל מפשט החזו"א נלענ"ד שהחזו"א טוען טענה יותר דומה לרב קוק, אם כי שונה קצת, והיא שאנחנו פשוט מבולבלים ולא יודעים מהו המוסר "הנכון", כמו תפיסה שגויה של המציאות בתחומים אחרים. אני צודק שדעת הרב אחרת?
 
שוב וסליחה על האריכות, לצערי זו דרכי…

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

כל מקור שאינו אלוקים ובכל זאת נותן תוקף לערכים מחייבים נכלל ב"עבודה זרה" במובנה הזה. הסברים אחרים שאינם במישור הערכי (כמו we fed up) לא קשורים לדיון. אם אני עושה X כי אני חייב ומקור החיוב אינו אלוקים זהו שיתוף. אם אני עושה כי אני רוצה (בא לי) אז לא.
לגבי החזו"א, דומני שהסברתי זאת שם. הערתי שכך תולים בחזו"א שלא בצדק, אבל אני משתמש בשמו ככותרת לגישה הזאת.

יוסי הגיב לפני 3 שנים

תודה רבה הרב!

ובכל זאת אני לא בטוח שהחלוקה לגמרי חדה בטח אצל ליבוביץ עצמו שהשתמש במושגים של "ערך" ו"בא לי" בערבוביה (אם כי גם לכך הרב התייחס וממילא אכ"מ). אני בכל אופן כן חש שיש גם מישורי "חיוב" שאני לפחות תופס אותם כחוץ א-להיים והתפיסה היא שהם מחייבים. למשל "דינא דמלכותא דינא" זו אמירה תורנית אמנם אך היא נלמדת לכאו' מסברא. הרב יטען שגם סברא זו היא א-להית במקורה? אפשר לתלות הכל בה' אבל באמת כך הרב חושב?

חוץ מזה יש עוד נקודה ששכחתי להבהיר – הרב הדגיש כמה פעמים, ולענ"ד בצדק, שלא ניתן לקבל את סמכותו של אף מקור סמכות בלי משהו חיצוני לאותו מקור סמכות אחרת זו הנחת המבוקש או סתם הבל. לפי זה, אם אנחנו מקבלים את ההנחה שאין מקור סמכות מלבד ה' – מהו מקור סמכותו של ה'? לכאו' אם אנחנו מקבלים משהו שמחייב להקשיב לה' נוצרת כאן חתיכת סתירה.

יוסי הגיב לפני 3 שנים

ולגבי החזו"א אני הבנתי שהרב יצא שם נגד התפיסה שהחזו"א שולל מוסריות כערך בכלל, ולא רק שאנחנו טועים במהו המוסר. אבל מעבר ל"אליבא" באמת נראה שאין נפ"מ של ממש.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אני מסביר את עמדתי לא את זו של לייבוביץ. ואכן, יהודי שעובד את ה' כל ערך בחייו הוא בגלל שהקב"ה מצפה זאת ממנו. דווקא לגבי דינא דמלכותא זה פשיטא, שהרי זו הלכה מפורשת.
הטיעון שלך מוביל לרגרסיה אינסופית. ברור שבתחילת השרשרת צריך להיות מקור תוקף שאינו זקוק למקור אחר שיבסס אותו. אלוהים הוא בהגדרה מקור כזה. לכן בתורה דיינים קרויים אלוהים, כי אלוהים הוא מי שיש לציית לו מעצם היותו מי שהוא (ולא בהכרח בגלל שהוא צודק). מה שכיניתי סמכות פורמלית להבדיל ממהותית. המושג אלוהים משמעו יישות בעלת סמכות בלתי מותנית שלא צריכה מאומה מחוצה לה כדי לקבל תוקף.

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שנים

לדברים במציאות אין ערך.
כל נתינת ערך היא שקר וכזב. ולכן ע"ז.
נתינת ערך מגיעה מצורך של האדם להיות משועבד למשהו.

השאר תגובה

Back to top button