עיקרון המסורת ואמון באנשי המסירה

חשבתי על כמה ראיות לסתור:
1. אם קל לשתול אירוע לאומי מכונן בזיכרון לאומי של אנשים בעבר הרחוק, הייתי מצפה שתהיה שתילה כזאת בכמה עמים שונים (כלומר שיהיו כמה סיפורים מקבילים על התגלויות המוניות), אבל למיטב ידיעתי, הסיפור על ההתגלות ההמונית במצרים הוא הסיפור היחידי. כך מובא גם בפסוקים:
כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ. לג הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה–וַיֶּחִי. לד אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּמִצְרַיִם–לְעֵינֶיךָ.
2. אם חוש הביקורת של אנשים בעבר היה מינימלי, אז כמו שהם מקבלים בקלות אירוע לאומי מכונן מומצא כהתרחשות אמיתית, אמור לבוא לאחר כמה זמן אדם אחר שיגרום להם להאמין באירוע לאומי אחר שיחליף את התורה של האירוע הראשון. לכאורה הנצרות היא דבר דומה, רק ששם תחילת האמונה היא לא באירוע לאומי מכונן, אלא בהתגלות ליחיד.
3. לגבי תפיסת האנשים בעבר כפתיים וטיפשים, אני חושב שצריך להפריד בין ידע מדעי לבין רמת שיקול הדעת של האדם הממוצע. נכון שפעם רוב האנשים לא ידעו מה גורם לברק או אם הארץ עגולה, אבל לדעתי כן הייתה להם יכולת דומה לשל היום לעשות שיקולים סינטתיים – הכוונה בביטוי הזה היא היכולת לדמות דבר לדבר, היכולת להכליל באינדוקציה מהעבר לעתיד או מהפרט אל הכלל, היכולת להבחין בין דבר מוסרי יותר ופחות, והיכולת להבחין בין דובר אמת לדובר שקר. לגבי שיקולים סינתטיים שכאלו, גם היום אין לנו קריטריונים מדעיים או פילוסופיים מיוחדים שאיתם אנחנו עובדים בתחום הזה.

ודפח"ח.

1. אין לי די מידע כדי לענות.
2. זה לא נכון, לאחר שהדת תפסה בהם אז ע"י סט משומן של מצוות היא כלאה אותם אליה. בכך שהיא סינדלה את היכולת שלהם להתנתק מן העבר. למשל מצוות תפילין היא זכר לכך שהוציאנו ה' ממצרים בזרוע נטויה. וכך עוד רבות רבות מן המצוות. (שכמובן התפתחו מאוחר לקבל הסיפור…)
3. זוהי טענת ספק , אין לנו ראיה לכאן או לכאן. ואנו יודעים שבתחומים אחרים לפי עיניים מודרניות הם נכשלו כישלון חמור. לא נותר לנו לטעון שהם היו כך בשאר התחומים.

1. עצם העובדה שאין לך די מידע בשלוף כדי לענות אומרת דרשני. הרי על ההתגלות ההמונית בסיני שמעו גם עמים רחוקים מאוד מאיתנו, ואילו אנחנו לא שמענו על אף התגלות המונית של עמים רחוקים.
2. כמו שקל לעבוד על אנשים בעבר ולהשתיל בזיכרון הקולקטיבי שלהם אירוע מכונן, באותה מידה זה אמור להיות קל לעבוד עליהם שהוא לא קרה מלכתחילה.
3. לא נכון להקיש מתחום הידע המדעי לתחום שיקול הדעת הסינתטי, אלו שני תחומים שונים. לכל הפחות יש פה חזקה דהשתא (חזקה על שיקול הדעת של אנשים בעבר שהוא דומה לשל היום) וחובת הראיה הוא על מי שטוען אחרת.

1. מניין אתה יודע שעמים אחרים שמעו על מעמד הר סיני וההתגלות?
2. בוודאי אתה מסכים שלא כל יום מחדש מנסים להשתיל אירוע לאומי מכונן. ולכן ייתכן שהם ניסו רק כ1500 שנה אח"כ ואז העם כבר היה די חכם בשביל לא לקבל אירוע חדש.
3. הידע המדעי הוא הידע הסינטטתי, וכאשר אנו רואים שהוא לא היה נכון גם הידע הסינטטתי כך. תוכל לקרוא על הקשר למשל של הסיבתיות והאינדקוציה באמת ולא יציב

1. התכוונתי שבזמן הזה, סביר להניח שאדם ששואל את עצמו שאלות באמונה כמוך, רק ששייך לעם אחר ורחוק, כנראה ששמע על התנ"ך. באותה מידה, גם אתה היית אמור לשמוע (בזמן הזה) על הסיפור התגלות המונית שרלבנטי לעם הרחוק שלו.
2. אם זה תהליך קל, למה שלא יקרה כל יום?
3. הידע המדעי הוא הצטברות של פירות מאמץ חשיבה סינטתית, הוא לא תהליך החשיבה עצמו. לאורך זמן, הידע המדעי הצטבר והפך להיות דבר משמעותי, אבל זה לא אומר שיכולת החשיבה השתנתה. זה כמו שיש לך אדם שמרוויח כל חודש X כסף. לאורך זמן הכסף שיש לו בבנק הצטבר להיות סכום גדול מאוד. אבל זה שיש לו הרבה כסף בבנק לא אומר שהרווח שלו לכל חודש השתנה, הוא נשאר אותו דבר (X).

תודה,
2. כי הוא פשוט לא קורה. פעם שמעת על מישהו שמנסה לשכנע עם שלם על עובדה היסטורית בעבר ללא אינטרס מובהק?

2. אם ככה, למה שהוא יקרה אפילו פעם אחת? ממה נפשך, אם זה תהליך שנדיר מאוד שיקרה, אז שלא יקרה אפילו לא פעם אחת, ואם זה לא כזה נדיר, למה שיקרה דווקא פעם אחת? יותר סביר שיתרחש כמה פעמים לפחות

כי אף שזה נדיר זה יכול לקרות.. וזה קרה…
נס זה גם נדיר…(אף שזה לא נכון לדבר על נדירות אלא על סבירות ושם הדתיים יטענו שזה 1.)