על אקראיות ופסאודו אקראיות

שו"תקטגוריה: פילוסופיהעל אקראיות ופסאודו אקראיות
דור שאל לפני 8 שנים

שלום
אקדים שיתכן ששאלתי נובעת מחוסר ידע מקדים 
אם נכונה ההנחה שהדבר היחיד ביקום שיש לו בחירה זה האדם (וגם זה נתון לויכוח) א"כ כל דבר שקורה בחומר שלא מבחירת האדם הוא לכאורה מוכרח שיקרה (עקרון הסיבתיות) וגם אם אנחנו לא יודעים את כל הסיבות המדויקות לכל דבר, זה לא אומר שהן לא קיימות. למשל קוביה שמושלכת וכל פעם נופלת על צד אחר, הרי ברור שאם הייתי יכול למפות את כל הנתונים של המשקל כוח המשיכה ותנועת ההשלכה, הייתי יכול לחזות על איזה צד תיפול. א"כ האקראיות לכאורה שנראית לעינינו היא אשליה וטעות אופטית בלבד. (קראתי פעם שבמכניקת הקוונטים יש אקראיות.. אין לי מושג בפיזיקה. אבל זה ודאי חריג. וגם זה לא ברור לי מבחינה פילוסופית איך שייכת אקראיות. אגב אותה בעיה גם לגבי בחירת האדם.)
א"כ אפשר לומר שלאחר שנוצרו חוקי הטבע, בעצם הכל מוכרח שיקרה ולא יכל להיות אחרת (לפחות כל מה שלא קשור לבחירות האדם), ואולי זה פירוש חדש למושג "שהכל בידי שמים" ו "אין מקרה בעולם" כי לאחר שברא אלוקים את חוקי הטבע , הכל צפוי מראש.
האם זה נכון?
תודה מראש

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

שלום דור.
 
זה לא מדויק, כי פעולות האדם משפיעות על הטבע בדומם שסביבו. אבל תהליכים שלא מעורבת בהם בחירה של אדם הם אכן דטרמיניסטיים. אם תדע את הנסיבות בהתחלה תדע מה יקרה ברגע הבא.
יוצא הדופן היחיד הוא במציאות המיקרוסקופית שם תורת הקוונטים מתארת התנהלות אחרת, שעל פניה לא נראית דטרמיניסטית (אף שעוד יש קצת ויכוח על הפרשנות לתורה זו). אבל זה קורה רק סקלות קטנות מאד (=כמה אטומים או חלקיקים) ואין לזה השפעה בסקלות הגדולות, כמו הטלת קוביה או מטבע.
לגבי היחס בין בחירה אקראיות ודטרמיניזם (אלו שלושה מכניזמים שונים, ואתה כנראה מערבב בין בחירה לאקראיות), תוכל לראות בספרי מדעי החופש שמקדיש הרבה להסבר ההבחנה הזאת ולהשלכותיה. 
——————————————————————————————
שואל:
אז יהיה נכון לומר שעד הופעתו של ההומו ספיאנס הכל היה דטרמיניסטי, וממילא אין שום אקראיות בתאוריית האבולוציה?
——————————————————————————————
הרב:
 
אכן נכון. תפסת כאן מה שביולוגים ואנשי אבולוציה רבים לא מבינים. במישור של בעלי חיים ובסקלות הרלוונטיות לדיון שלהם, כנראה אין שום דבר אקראי (כי תורת הקוונטים לא עוסקת בסקלות כאלה). ה"אקראיות" שבה מדובר דומה לאקראיות של הטלת קוביה. זה תהליך לגמרי דטרמיניסטי, אלא שלצרכים מתמטיים נוח לנו יותר לראות אותו כאקראי ולהשתמש בכלים הסתברותיים וסטטיסטיים כדי לטפל בו.
הארכתי בעניין זה בספרי אלוהים משחק בקוביות.
את סוג האקראיות הזה הגדרתי גם בספר 12 בסדרת לוגיקה תלמודית כפסאודו-אקראיות (ראה שם גם דוגמאות הלכתיות מסוגיית פסיק רישא ועוד).

השאר תגובה

Back to top button