על בנות צלפחד

לגבי הסיפור של בנות צלפחד, ישנן שתי פניות לקב"ה לבירור דין, אחת של בנות צלפחד בעצמן, והשניה של אחי צלפחד (מטה בני יוסף), ובשני המקרים הקב"ה מודה לדבריהם. השאלה מה היה הדין לולא הפניות לבירור? וכי לפני הפניות לבירור הקב"ה לא ידע שהדין כך? ואולי עצם הפנייה הביאה לשינוי הדין? מדוע התורה לא התייחסה למקרה של בנות ללא אח בדיני ירושה לפני הפניות לבירור? לכאורה נראה שלקב"ה לא ממש משנה מה יהיה הדין לגבי בנות צלפחד ואחיו (ובכלל למקרים דומים להם של בנות יורשות), ורק כאשר פונים אליו, הוא מצדיק אותם, ואם לא היו פונים, הם היו נשארים בקיפוחם. אולי אפשר ללמוד מכל הסיפור הזה שמצוות בין אדם לחברו הן לא מצוות קשיחות, וניתן לשנות אותן בהתאם למציאות המשתנה ולהיגיון?