חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

בין אנסלם לקומפטיביליזם

שו"תבין אנסלם לקומפטיביליזם
אברימי שאל לפני 2 ימים (17/06/2026 19:00)

קראתי אצל אנסלם טיעון נגד ההנחה שבחירה חופשית מחייבת בהכרח שתי אפשרויות ממשיות: לעשות מצווה או לעשות עבירה. לדבריו, עצם מושג הבחירה אינו תלוי דווקא בריבוי אפשרויות. ייתכן מצב שבו עומדת לפני האדם רק אפשרות אחת – קיום המצווה – ואף על פי כן יש כאן בחירה אמיתית (ולדעתו אף נעלית יותר). מדוע? מפני שהאדם פועל מתוך רצון, השתוקקות והכרה פנימית שזה הדבר הנכון. הוא אינו נדחף מבחוץ ואינו נאנס, אלא עושה את הדבר מפני שהוא עצמו רוצה בו. לעומת זאת, ה'תלמיד' אצל אנסלם סבור שבחירה מחייבת כמה אפשרויות. רק כאשר האדם יכול לפנות גם לטוב וגם לרע, למצווה וגם לעבירה, יש משמעות להכרעה ביניהן.

שקראתי את זה לראשונה חשבתי שבעצם זו העמדה של הקומפטיביליזם (וכך ראיתי שהציגו את זה בכמה מקומות). אבל דומני שמדובר בטענה אחרת. בקומפטיביליזם הטענה היא שגם אם המעשה מוכרח מבחינה דטרמיניסטית, עדיין הוא נחשב חופשי כל עוד הוא נובע מרצונו וטבעו של האדם. כאן, לעומת זאת, אני חושב שהשאלה מעט שונה: האם עצם מושג הבחירה מחייב ריבוי אפשרויות, או שמספיק שהמעשה אינו נחווה אצל האדם כאונס, אלא נובע מרצונו הפנימי.

כלומר, אם בפועל קיימת רק אפשרות אחת, הרי שמבחינה אובייקטיבית זהו סוג של אונס (אין לאדם ברירה אלא התוצאה הסצפיצית הזו). אבל אם האדם אינו מודע לכך, ואם הוא באמת רוצה באפשרות הזו מצד עצמו – והרצון הזה אינו מוכרח דטרמיניסטית אצל האדם – מדוע לשלול ממנו את שם הבחירה? מבחינתו, הוא לא הוכרח, הוא רצה והבין ופעל מתוך עצמו. השאלה היא האם זה מספיק כדי להיחשב בחירה. מה דעתך?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני יום 1 (18/06/2026 14:29)

כשאין שתי אפשרויות ואתה יכול לרצות או לא לרצות, זה עדיין סותר דטרמיניזם. האירוע של הרצייה הוא עצמו יכול להיות בשני מצבים. לכן לא הרווחת מאומה כשהעמדת את זה כך. זו בדיוק טעותו של ר"ח קרשקש באור ה'.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

אברימי הגיב לפני 24 שעות (18/06/2026 14:40)

מהי טעותו של ר"ח קרשקש? תוכל לכתוב או להפנות אותי?

לגוף העניין: מה פירוש לא הרווחתי? אני רוצה לטעון שטיעונו של אמסלם אינו קשור לדטרמניזם (למרות הזיהוי הנפוץ). ואני שואל האם אני צודק? כלומר, הגם שאנסלם רואה כמעלה רק שיש אופציה אחת, מאחר והרצון עצמו אינו דטרמניסטי, דבריו מובנים. הקישור בין העובדה שיש אופציה אחת לקומפטיביליזם נראה לי שגוי. שאלתי הייתה האם ההבחנה שלי נכונה, וואם הבנתי נכון, אתה אכן מאשר את הדברים. כלומר, שאין לזהות בין הטיעון של אמסלם לקומפטיביליזם (מאחר שהרצון עצמו אינו דטרמניסטי, וזה מה שחשוב).

מיכי צוות הגיב לפני 18 שעות (18/06/2026 20:06)

לגבי ר' חסדאי קרשקש: בספרי 'מדעי החופש' ובכמה מקומות נוספים עמדתי על טעותו בספרו 'אור ה". קרשקש טוען שהעולם הוא דטרמיניסטי (מסיבות תיאולוגיות ומדעיות כאחד), וכל מה שמתרחש בו, כולל הפעולות שלנו, קבוע מראש. מה שמסור לנו, לשיטתו, הוא אך ורק ההחלטה כיצד להתייחס למה שמתרחש ולמה שאנחנו עושים, כלומר האם אנחנו שמחים במצווה או מזדהים עם העבירה. הטעות המושגית שלו היא שבעולם דטרמיניסטי, גם ההתייחסות הפנימית והרצון שלנו הם אירועים בעולם (אירועים מנטליים שמלווים את התהליכים הפיזיקליים או העצביים). לכן, אם אתה מניח דטרמיניזם, גם הרצון וההתייחסות מוכתבים מראש. אי אפשר "לסגת" מהפעולה הפיזית אל הרצון המנטלי ולהניח ששם מסתתר החופש, משום שמערכת דטרמיניסטית חלה גם על המוח והתודעה. לזה התכוונתי שלא הרווחת מאומה.

אברימי הגיב לפני 18 שעות (18/06/2026 20:33)

זה מובן, מסכים.

תודה רבה!

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה