חידושים בסדרת הלוגיקה התלמודית
שלום לרב מיכאל,
בכמה מקומות (לדעתי בין השאר בספר אמת ולא יציב) עמדת על כך שלוגיקה (ובין השאר מתמטיקה) לא יכולות לגלות אותנו דבר חדש שאנחנו כבר לא יודעים אלא לכל הפחות להעלות לנו מסקנה שכבר הייתה מונחת בהנחות ולא היינו רואים אותה ישר.
לאור הדבר הזה רציתי לשאול לגבי סדרת הספרים של לוגיקה תלמודית. לפי הבנתי המגמה שם הייתה להכניס את סוגיות התלמוד לתוך מבנים לוגיים-צורניים שאנחנו מכירים מהלוגיקה שהתפתחה במודרנה. ועל כן יש לי שלוש שאלות:
- האם כאשר עשית את ה"תרגום הזה" של סוגיות התלמוד אל תוך מבנים לוגיים היו לך גם ממש חידושים ומסקנות חדשות לגבי הסוגיות השונות שלא היו לך לפני שהתחלת לעסוק במבנים הלוגיים של הסוגיה?
- (השאלה העיקרית) אם אכן יצאו לך מסקנות חדשות שלא היו לפני, האם המסקנות והחידושים הללו הגיעו לך אך ורק בגלל שעשית את המעבר הזה לכלים לוגיים מודרניים, או שהלוגיקה רק גילת לך משהו מסקנה (או חידוש) שהיית יכול לחשוב עליו בלי קשר ללוגיקה אלא שאילולא הכלים הצורניים זה לא היה עולה לך ישר. דהיינו אם היית צריך להציג למישהו את החידוש בסוגיה, היית יכול להסביר לו את החידוש הנ"ל מבלי להשתמש בכלים הלוגיים?
- ושאלה שלא קשורה לשאלות לעיל, שמעתי שאפשר לקרוא את סדרת הספרים הזו בספריה הלאומית, אתה יודע על זה משהו אולי?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
בהחלט כן. התרגום של הסוגיות אל תוך מבנים לוגיים ומתמטיים הוליד חידושים ומסקנות שלא הייתי מודע אליהן קודם לכן. כך למשל, בעבודתנו על מידות הדרש ההגיוניות הופתענו לגלות שחז"ל הגיעו למסקנות שבמבט ראשון נראות לא הגיוניות, אך כאשר מבצעים ניתוח מתמטי מדויק רואים שהם קלעו לאמת. דוגמה נוספת ניתן לראות בניתוח סוגיית דין ערב ועבד כנעני (קידושין ז), שם באמצעות שימוש בתורת החבורות ("הבניה מושגית") הגעתי למסקנה הלכתית מחודשת על תוקפו של "דין שניהם ההפוך" – מקרה שבו אישה מתקדשת לאלמוני על ידי כך שהיא נותנת כסף לפלוני. מסקנה זו אינה מופיעה בגמרא, אך היא מתבקשת באופן הכרחי מן המבנה המתמטי של הסוגיה.
כפי שכתבתי והסברתי לא פעם, טיעון לוגי דדוקטיבי או חישוב מתמטי אינם מוסיפים לנו מידע חדש, אלא רק חושפים מידע שכבר טמון במובלע בתוך ההנחות שלנו. ההצרנה הפורמלית כשלעצמה היא חסרת ערך עצמי – הדבר משול לתרגום טקסט לשפה אחרת. החשיבות שלה טמונה בכך שהיא מספקת לנו אמצעי שמאפשר להסיק מסקנות שבלי המבנה המסודר היינו מתקשים להגיע אליהן, או מסייעת לנו להימנע מטעויות. אבל עיקר העניין הוא שההצרנה הלוגית ושינוי השפה מסייע לנו לראות דברים שלא היינו רואים אחרת ונותן השראה להגיע לתובנות חדשות. עקרונית ניתן היה להגיע אליהן גם בלי הכלים הלוגים, אבל זה היה קשה הרבה יותר. ולבסוף, מדובר בכלים לוגיים לא דדוקטיביים, ואלה אינם ריקים וכן יכולים לחדש.
- סדרת ספרי "לוגיקה תלמודית" יצאה לאור באנגליה וניתנת לרכישה רשמית רק דרך אתר אמזון. איני יודע לגבי הספרייה הלאומית.
אוסיף כאן רק הערה על טקט. להבא, ממליץ לך לא לפנות לסופר או מחבר ותשאל אותו כיצד אתה יכול ליהנות מפרי עמלו ומכספו וזמנו בלי לשלם. מומלץ לערוך את הבירור הזה בערוצים אחרים. ראה בדף הראשון של כל ספריו של דן בן אמוץ (מניח שניתן להשיגם בספריה הלאומית :)).
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה רבה וחלילה לא היית כוונה לפגוע.
פשוט הרכישה דרך אמזון היא לא כל כך נגישה, ואם יש דרך לקרוא גם מבלי לחכות הרבה זמן הייתי שמח לדעת. אין כמובן מניעה לשלם.
אבל שוב מחילה, לא הייתה כוונה רעה.
הכל בסדר. אני אפילו לא מרוויח מזה. הערתי כללית
מה, הרב לא מרוויח מהמחירות באמאזון?
בכל אופן, ראיתי לנכון להציע להוצאה שדרכה הרב הוציא את ״לוגיקה תלמודית״ שיציעו לרכישה עותקים דיגיטליים במחיר סביר. הרי מטרת ספר היא בראש ובראשונה שיקראו אותו רבים וטובים, והמחיר הגבוה והנגישות (אמאזון) מקשים על הפצתו. וחבל. זה ז׳אנר די ייחודי ואין מתחרים.
אגב, הרב סיפר בשיעור אנקדוטה מעניינת על כריית מידע בתלמוד: שפעם הסתבכו ב״מרכז״ עם תוספות שלא היה מובן, והרב הראה לבן שלו כיצד באמצעות הפורמליזציה שהרב בנה רואים שהתוספות מדויק, אפילו שאינטואיטיבית קשה להבין אותו.
לא כל כך הבנתי את הנקודה. הרי לכאורה כל המטרה היא להבין אינטואיטיבית ולשפר את ״רשת הנוירונים״ שלנו, כפי שהרב אמר בעבר. אמנם יש מעלה גדולה לפורמליזציה, משום שהיא מאפשרת להתקדם גם למקומות שלא היינו יכולים להגיע אליהם באופן אינטואיטיבי, ומה גם שהיכולת האינטואיטיבית עצמה הולכת ונחלשת עם התקדמות הדורות, כמו שהרב אמר. אבל לכתחילה נראה שעדיף להבין באופן אינטואיטיבי.
בסיפור שהרב סיפר היה נראה שברגע שהרב הראה כיצד התוספות מדויק, הכול בא על מקומו בשלום. אז אני מנסה להבין: האם עצם זה שהפורמליזציה מיישבת את הדברים נחשב גם להבנה מספקת, או שעדיין חסר כאן הממד האינטואיטיבי ויש לשאוף אליו, ורק בחוסר ברירה יש להשתמש רק בפורמליזציה? ובכלל, האם לכתחילה יש להשתמש בפורמליזציה ואז להבין אינטואיטיבית, או להיפך?
ברור שעדיף גם לפתח אינטואיציה. אבל המקרה הזה אושש את הביטחון שלנו בפורמליזם שהוא באמת מביא לתוצאות הנכונות. פורמליזם הוא כלי לטפל בבעיות שאין לך אינטואיציה לגביהן.
סדרת ספרי לוגיקה תלמודית נמצאת בספריה הלאומית, באולם העיון עצמו בקומה התחתונה, מדף י 448. ניתן לעיין בה שם אך אי אפשר לשאול.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer