על ברנולי וקיבעון חשיבתי‎

שו”תקטגוריה: כלליעל ברנולי וקיבעון חשיבתי‎
ע' שאל לפני 6 שנים

היי  מיכי.
אני  מרגיש צורך לחלוק  איתך עניין  הקשור בפיזיקה  והן במשהו  שקשור לפסיכולוגיה  ולמדעי המוח.
אולי  כבר סיפרתי  לך שמאז  שניכנסתי  להיכלה של  הפיזיקה, ובמיוחד  לאגף של האווירודינמיקה  אני  עד לתופעה תמוהה:  מטוסים  טסים כבר למעלה  מ100 שנים,  ובכ”ז  עדיין אין תמימות דעים  באשר לכוח  שמאפשר להם לטוס. אני  מתמקד כרגע  רק  ביצורים  ומכונות מגודל של ציפור  קטנה ומעלה, כי   החרקים  עפים  בגלל תופעות פיזיקליות אחרות!
חוצפתי  הבלתי  נדלית  הביאתני  לשגע את השכל  לאנשי מדע  מהפקולטה להנדסה  אווירונאוטית  בטכניון  כבר  לפני  כ37 שנים. 
היו  לי תאוריות מסויימות  באשר לתעופה.  וראה זה פלא-  מדי כמה  שנים  היה  משתנה  ההסבר לתעופה!
אחד  ההסברים  החביבים  על המדענים  היה  המערבולות  שנוצרות  באזורים מסויימים סביב  הכנף, והן  שיוצרות  את העילוי.
ובכל מקרה-  רוב  המדענים טוענים שהעילוי  חייב להיות  תגובה  על  תנע אנכי כלפי מטה.  עלי  להודות שמאוחר  מדי נפל  לי  האסימון  כדי לומר  לברי  הפלוגתא  שלי, שהייתי  מתנצח  איתם  בחיל  ורעד כיאה  למעמדם המורם בהיותם אנשי  האקדמיה  בעוד  אני  לא  הייתי  אלא  איכר [די בור!]  שלפי חוק  שימור  האנרגיה  לא  יתכן  שתושקע  פעמיים  עבודה  עבור  אותה  פעולה.
אם  אני  משקיע  בקבוק  ריק  סגור  במים-  אם  במיכל קטן או באוקינוס  תוך הפעלת לחץ אנכי  על הבקבוק,  ברגע שאני  מפסיק  את  הלחץ  , הבקבוק  ינתר  כלפי  מעלה, כי השקעתי  עבודה  מראש  בהשקעת  הבקבוק, שעכשיו ניתר  [על פי חוק  ארכימדס!] בקיצור- לפני למעלה  מ30 שנה, בצעתי אינספור  ניסויים  להוכחת טענתי שהעילוי  הינו תוצאה  של חוק  ברנולי:  עיצבתי  קרטון  פרופיל של  כנף, והוספתי  לו מאחור  מדף שמתרומם  בזווית  מתונה  לאחור.  הייתי רוכב על אופני  כשהדגם  תלוי  בחוטים  ממתקן קל  שבניתי והחזקתי  בידי,  כנף זו היתה מוחזקת בזווית התקפה  0,  ובכ”ז  הכנף התרוממה!
האם אתה  מכיר  את התופעה  שכאשר מחזיקים  בכפית  באופן אנכי במקביל לקילוח מים  כשקימור  הכפית  נוגע קלות בקילוח  המים, אז הכפית “נשאבת ”  אל  תוך הקילוח.  אני ייחסתי  תופעה  זו  לחוק ברנולי, אך  בני  הפלוגתא  שלי  טענו  שתנועתה  האופקית של הכפית אל  תוך זרם המים  היא  תוצאה  לתגובת  זרם המים הניגר  במורד  הכפית  וברגע  שהוא  נופל  ממנה, אז יש  לו רכיב אופקי בכיוון הפוך.  ניסיתי  להזים  את טענתם,  ועיצבתי מלוח פח דק  מישור  עם קימור  באמצעיתו, משהחזקתי  לוח זה באופן אנכי,  במקביל  לסילון מים אנכי, כאשר  המים  “נשקו” ללוח  , הלוח  “נשאב ” אל תוך הקילוח,  על  אף  שהמים זרמו בקו  ישר  למטה  צמוד  אל הלוח,  ולא סיפקו  כל  עילה  של תנע אופקי  כלשהו!…
לא  עזר  לי ולא  הצלחתי  לשנות את הדוגמה,  של אותם מדענים  [גם מחו”ל!] על  אף שלפעמים הייתי  קורא  מאמר  שבו  הועלתה טענה בדיוק  כמו שלי.
מאחר  והפיתוח  של  שיטת  ההנעה שאני  שוקד  עליה מושתת  על  הפרשי  לחצים בלבד, אני  נוהג להציג  את  הרעיון  שלי בפני  מהנדסי  תעופה,  ואין הם שוללים  את  היתכנות  הרעיון  שלי- על אף שאין בו איזכור  לעניין  הפעולה- תגובה.
כשהדגמתי ע”י כנף זעירה שנשפתי  עליה אוויר  מריאותי את  טענתי  לפני  ידידי /שותפי  פרופ’ תנחום ולר,  הוא  הגיב  ואמר, מה  תימא  בדבר  והראה לי  את ספר הלימוד  שהוא למד  ממנו לפני  כ50  שנה,  ובו מוסבר  העילוי  אכן  על פי חוק  ברנולי.
אך  אח”כ  הלכתי  והיצגתי  תופעה  זו לפני מוטי  [שהוא  מהנדס  עתיר  נסיון  בזרימה] הוא  טען  שאולי  משהו  פגום  בניסוי.
והקדיש  לי  הרבה  זמן  כדי לבאר את  עניין  המערבולות.
שנינו  הסכמנו  על כך  שאם  תוצמד  פיסת צמר מאחורי  הכנף,תיטה לאחור  ולמטה  כאשר  הכנף עולה, תהיה  זו אינדיקציה הולמת  לכך שהעילוי  נוצר  עקב תנע  אנכי.
בקיצור- אני  בניתי  מנהרת  רוח קטנה,שבה  יכולתי בקלות  להוכיח את  טענותי.  נראה לי  שהצלחתי  לעשות  זאת. אלא מה-  מנהרה זו שבניתיה בכוחותי  הדלים [בידי השמאליות…] רחוקה מאד מלעמוד   בקריטריונים  מדעיים מחמירים,  הווי אומר  שמנהרת הרוח  שלי צריכה  להיות  מאד  מדוייקת כדי  למנוע  שגורם  צדדי  אחר  ישפיע על  הבדיקות. נו  טוב-  זה  כבר  קצת  גדול  עלי. ולכן  אינני מעז להסתמך על  ניסויים  אלו  בהתנצחויותי עם  אנשי האווירודינמיקה בטכניון.  אולי  ,אולי ,אולי אצליח  “לשנורר”  איזו  מנהרת  רוח  קטנה בהנדסה אזרחית.
 אבל  עוד משהו- הזכרתי  את  עניין  המערבולות. הרבה  פעמים נוהגים   אווירודינמיקאיים  לתרץ את העילוי בקיומן של מערבולות.
תמיד  הייתי  מהנהן  בנימוס  ותוהה  ביני  לבין  עצמי  איפה  לכל השדים כתוב  שמערבולת  אמורה ליצור עילוי.
עד  שצפיתי  בכמה סרטונים  בהם רואים  מטוס ממריא וסביב  קצות כנפיו  אכן יש מערבולות.  כלומר  המערבולות  הן  עובדה. האם יש בכוח עובדה זו להסביר  כיצד גורמת המערבולת לעילוי?!
ואז נזכרתי שבנערותי קראתי  ספר המתאר  את התפתחות מדע  הרפואה ,ונטען  בו שבימי  הביניים  האמינו  הרופאים  שתהליך  ההחלמה  של פצעים חייב  להיות מלווה  בהפרשת מוגלה.
למה? כי  זה מה  שהם הכירו,  ועל כן הם  היו מרוצים כאשר הופיעה מוגלה.  מן  הסתם יש  דוגמאות נוספות ,אמנם  אותה  תקופה  הרפואה  עדיין  לא  היה  מושתתת  על חשיבה  מדעית מסודרת כפי  שמקובל היום. בכל  זאת אני  טוען  שלא אחת  גם  חשיבה   שמתיימרת להיות מדעית , עלולה  להוביל  אותנו  למחוזות  חסרי הגיון הזויים לגמרי. בהקשר  זה- אתמול  קראתי  כתבה  מרתקת אודות  חומרי  הלימוד  של המשטר הנאצי,  שהתיימרו  להיות מבוססי  מדע..  מצמרר-  זה בלשון  המעטה!
לסיום-  אני  מקווה  שהצלחתי להיזהר ולא לצייר את  המטרה סביב  מקום הפגיעה.
אז שיהיה  לך ולכל בני משפחתך  שבוע  טוב

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שבוע טוב.
לא ממש עקבתי אחרי כל העניין (אווירודינמיקה לא השטח שלי).
בכל אופן, בלי ה”משוגעים” העקשנים המדע לא מתקדם.
אז שיהיה בהצלחה,
מיכי
—————————–
שואל:
היי  מיכי
סליחה על  הנדנוד, אבל  רציתי  לדעת אם הטיעונים הלוגיים שלי שאינם  קשורים  בפיזיקה,  אלא  הדוגמה שהבאתי מתחום  הרפואה,מחזיקה מים ,או  ש…. 
אבל אם  זה  מחייב  אותך להעמיק  בנושא,  עזוב  את  זה ותתפנה  לדברים יותר מועילים!
תודה ולילה טוב
—————————
הרב:
לא הבנתי לאיזה טיעונים לוגיים אתה מתכוין. אכן מדע יכול להיות שבוי בקונספציות (כי זה מה שמכירים). כמובן יש להבחין בין מדע לפסאודו-מדע (נאצי וקומוניסטי). 
—————————–
שואל:
בוקר  טוב
כשהשוויתי  בין  האמונה [שהיתה  לכאורה מבוססת  מדעית!]  במוגלה  שמאפשרת  ריפוי של פצע,  לבין  ההסקה שאכן  המערבולות  הן אלו  “שיוצרות” עילוי.
———————————-
הרב:

זו שאלה של כיווני קורלציה. כשיש שתי תופעות שבאות בצמידות, אי אפשר להסיק מעצם הקורלציה (הצמידות) מי הסיבה ומי המסובב. כך ניתן לומר שאסור לעשות דיאטה שהרי כל מי שעושה דיאטה הוא שמן. מחקרים רפואיים רבים לוקים בכשל הזה (שלא בודקים את כיוון הקורלציה). למשל אם יבדקו את אחוז חולי הסרטן מבין המעשנים, ויסיקו שעישון גורם לסרטן. בהחלט ייתכן שדווקא סרטן גורם לאנשים לרצות לעשן. כך גם לגבי קפה וסרטן וכל הדומה לזה.
כתבתי על כך באחד מספריי בעקבות מאמר של פרופ’ גור מהטכניון, שכתב שחשוב להשקיע בהשכלה הגבוהה כי בכל המדינות המפותחות עושים זאת. כלומר השקעה בהשכלה הגבוהה מביאה להגדלה בתל”ג. אני מניח שאין צורך כעת להסביר מדוע זו שטות. ספוילר: בפוסט הקרוב באתר שלי אעסוק בנושא משיק, קורלציות מדומות.

Back to top button