על הסתירה בין רעיון 'זרע אברהם' לבין הממצאים הגנטיים
על פי האמונה, כל היהודים – ואף הערבים – הם זרעו של אברהם, אב קדמון ממשי שממנו צמחו עמים שלמים.
זו אינה טענה מוסרית או פילוסופית, אלא טענה היסטורית –ביולוגית:
שהייתה דמות אחת, אמיתית, שממנה התפצלו שושלות דם.
אלא שהגנטיקה, בניגוד לאמונה, משאירה עקבות.
אם באמת היה אדם כזה, היינו רואים היום חתימה גנטית מובהקת – דפוס אחיד בכרומוזום Y, צוואר בקבוק ברור במוצא, או “גרעין גנטי” משותף לכל היהודים.
אבל כל המחקרים מראים את ההפך:
שונות עצומה, ערבוב אזורי, מוצא מגוון – אין שום עדות לאדם יחיד, לא לשושלת אחת, לא ל“זרע”.
ומכאן נולדת בעיה תיאולוגית שאין ממנה מוצא למיטב שיפוטי:
אם הסיפור הוא אמיתי – הוא נסתר לחלוטין על ידי העובדות.
אם הוא אלגוריה חינוכית בלבד – נופלת כל משמעותה של הברית, ההבטחה והבחירה;
כי אלגוריה אינה מולידה עם, אינה כורתת ברית ואינה מקבלת ארץ.
במילים פשוטות:
או שאברהם היה – ואז אין ברית,
או שהברית קיימת – ואז אין אברהם.
אי-אפשר [לדעתי] להחזיק בשניהם בלי לוותר על האינטגריטי האינטלקטואלי.
אשמח לקבל את תגובתך בסוגיה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
המדע הגנטי יודע היטב לזהות אב קדמון משותף, גם לאחר אלפי ואף עשרות אלפי שנים של ערבוב גנטי.
חתימות גנטיות אינן נעלמות – הן נחלשות, אך ניתנות לזיהוי בבירור גם לאחר אינספור דורות.
מחקרים רחבי־היקף שבחנו את הגנום היהודי – ובהם:
Hammer et al., Proceedings of the National Academy of Sciences (2000)
Behar et al., American Journal of Human Genetics (2010)
Ostrer & Skorecki, Nature Reviews Genetics (2013)
כולם מצביעים על אותה מסקנה חד-משמעית:
ליהודים אין “אב מייסד” יחיד ולא “גרעין גנטי” אחיד. יש שונות אזורית ניכרת והתערבבות מתמדת עם אוכלוסיות מקומיות שונות לאורך הדורות.
אם היה אברהם דמות היסטורית ממשית שממנה צמח עם שלם, ניתן היה לזהות כיום דפוס גנטי מובהק של מוצא משותף – כגון התכנסות בכרומוזום Y, צוואר בקבוק בזמן מסוים, או אחידות בין קבוצות יהודיות ברחבי העולם.
מאחר ששום דבר מזה לא נצפה, המשמעות חד-משמעית:
אין בסיס גנטי לקיומו של אב מייסד יחיד, וממילא אין עדות לכך שהעם נבע מזרעו של אדם אחד.
הטענה שהעירוב מחק כל זכר למוצא כזה פשוט אינה נכונה מבחינה מדעית – ערבוב גנטי אינו מוחק חתימות, הוא רק מוסיף להן שכבות.
אם אין חתימה – אין מוצא.
זו לא שאלה של אמונה, אלא של עובדה.
יש הרבה פוליטיקה מאחורי מחקרים גנטיים על הגנום היהודי בעיקר מכיוון שיש קבוצות שמנסות למחוק את הקשר בין היהודים לאזור המזרח התיכון. ישנם גם מחקרים שמראים על אב גנטי משותף וגם הם רבויים דחפים פוליטים מהכיוון השני. קשה לומר מי מבין השניים הוא הצד הצודק.
לאב בתורה יש גם משמעות רוחנית ואברהם הוגדר בפרשת לך לך כאב המון גויים ולכן הגר אומר אלוהינו ואלוהי אבותינו אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב כיון שהוא נחשב כבנו של אברהם ההולך בדרכו של אברהם. מה בקשר לשבטים, לכהנים וללוויים? לא יודע. אבל העובדה שהרבה יהודים היום אינם צאצאים גנטיים של אברהם לא משנה כלום.
ליהונתן:
הטענה על “פוליטיקה מאחורי המחקרים” איננה רלוונטית כל עוד אינך מציג ממצא מדעי שסותר את הנתונים. מחקרי הגנום היהודי נעשו על ידי צוותים בינלאומיים בלתי-תלויים, פורסמו בכתבי עת מדעיים עם ביקורת עמיתים, וחזרו על אותן מסקנות שוב ושוב. כשכל המחקרים מצביעים לכיוון אחד -“פוליטיקה” איננה הסבר, אלא התחמקות.
לי.ד:
אם אתה מודה שאין קשר גנטי לאברהם, אתה מוותר למעשה על יסודו ההיסטורי של “עם נבחר מזרעו”. “אבהות רוחנית” יכולה להיות סמל או משל, אך לא בסיס לברית ביולוגית-לאומית שעליה מושתת הסיפור התנכ"י. לא ניתן להחזיק גם במיתוס היסטורי מוחשי וגם לפרשו כאלגוריה מבלי לפרק את שניהם ממשמעותם.
איזה חתימה גנטית אתה מצפה למצוא? ההפלוגרופים של היהודים היו תמיד מגוונים.
השמים היו E כנראה כמו הנאטופים.
אחר כך כניסה מהקווקז ואיראן של חקלאים איראנים ניאוליתים וציידים לקטים קווקזים שהיו J. וחקלאים אנטולים ניאוליתים.
אפילו R1b קדום בהרבה בלבנט הקדום ומסופוטמיה עם ורסיות שנכנסו גם לאפריקה. וכל זה לפני עשרות אלפי שנים לפני בכלל שנוצרה היהדות או הלאומים המודרנים.
גם אברהם נשמע יותר כמו שבט לא בהכרח שושלת ישירה.
אם כבר כל הטענות על שושלות של כבנים ולוויין נופלת כשרוב הלוויים האשכנזים R1a שאצל עדות אחרות זה נדיר יותר.
והגיוון אצל הכהנים גם שולל מקור משותף.
לגבי ערבובים הרבה עדות הוכח שהם לא יהודים. התימנים הם אוכלוסיה ערבית מגויירת. אתיופים, הודים גם.
עיראקים באופן מוזר הכי קרובים לאשורים מתקופת הברזל אבל זה לא אומר שהם אשורים. יתכן תערובת יהודית מסופוטמית שמקרבת אותם אליהם.
יונתן.
מחקר גנטי אם יודעים לקרוא אותו נכון הוא די מדויק. במיוחד מבחינת אב קדמון משותף.
הבעיות הם בגלל snpים של אוכלוסיות עתיקות שלא תמיד שורד, אבל עדיין יש קירוב יחסית טוב.
אדם יכול בבדיקה פשוטה למצוא את האב הקדמון הישיר שלו (דרך שושלת אבאית) עשרות ומאות שנים אחורה כולל מסלולי נדידה.
גם במחשבונים של תערובת אוטוזומלית יש כלים סטטיסטיים שמראים כמה מודל מסויים הוא קרוב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer