פטור מחיוב
לגבי הפטור שאין אדם חייב להוציא יותר מחומש ממונו לקיים מצוות עשה, האם זה אומר שמעבר לחומש שוב הוא לא נקרא ״חייב במצווה״ (כאילו היה חשו״ק), או זה אומר שעדיין יש עליו חיוב אבל עכ״פ יש לו פטור מהקיום בפועל של החיוב.
נשמע לי ברור כצד השני, אבל קצת קשה אולי לנסח את זה בצורה טובה, איך יכול להיות שהוא חייב ובד בבד פטור מלקיים את מה שהוא חייב לקיים ? נישמע כמו אוקסימורון
לא הגדרת למה אתה מתכוון. מה פירוש הוא חייב אבל אין חובה לקיים? מילולית זה אכן אוקסימורון, אבל ניתן להציע הגדרות שמשאירות פשר לאמירה הזאת. למשל, שזה שלא קיים זה דחויה ולא הותרה. למשל, אולי יש עניין להשיג יותר כסף כדי שיוכל לקיים את המצווה. ואם זו הותרה אז אין עניין כזה. אמנם לגבי הנפ"מ בין הותרה לדחויה כבר כתבתי בעבר שאיני בטוח שיש כאלה. טירגיץ הציע משהו וכבר איני זוכר מה.
ואולי נפ"מ אם לא היה לו כסף בבוקר ולכן לא קנה תפילין, אבל בצהרים זכה בפיס. האם הוא נקרא דחוי מהמצווה הזאת או שעליו לקנות תפילין כבר היום.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer