פרקי דרבי אליעזר

הי

הי אנונימי תהיה רגוע בחיים פרקי דרבי אליעזר נכתב ע"י רבי אליעזר כמבואר בשמו "פרקי דרבי אליעזר" טענת החוקרים היא רק שבשלל אחת המוטציות של האבולציה נשפך איזה דיו על איזה נייר ונוצר מזה חמשים פרקים מפוארים, ואל תנסה לבוז לשכל האמפירי של טענתם שמא תחשב כשמרן או בריאתן, דרך אגב דווקא זה מאד מעניין אם נכתב ע"י רבי אליעזר שהוא מגדולי התנאים ולקה העולם כאשר נידוהו עיין ב"מ מ"ט, לכן שאילתך נאה והתשובה לוקה בחסר

בהוצאה שהוציא אליעזר טרייטל ניתן לראות את טענות החוקרים:
אליעזר טרייטל, פרקי דר' אליעזר: נוסח, עריכה ודומת סינופסיס של כתב היד, האוניברסיטה העברית: החוג לתלמוד והלכה והוצאת יד יצחק בן צבי: ירושלים תשע"ג, 445 עמודים+ XV pages.
ואולי כדאי באמת שלא תפגע ברבי אליעזר כפי שניתן ללמוד מכך שלקה העולם, רק שאין לזה קשר לשאלה האם הוא צודק או לא. גם רבי אליעזר הגדול היה בן אדם, וככזה גם הוא יכול לטעות בהבנת המציאות (כפי שכתוב בהקדמה שמיוחסת לרבי שמואל הנגיד שבאגדתות כל אחד אמר את מה שהוא חושב ומקבלים רק את מה שהדעת מקבלת עיין שם).
.

בדבר מה שהשיב מאן דהוא בעילום שם לטענת יהודי,
א. אינו מובן הקשר, יהודי טען שזה מעניין מאד אם אלו דברי התנא הגדול רבי אליעזר ולהתייחס אליהם בהתאם אם לאו, ומה הקשר לדון שמא ח"ו הוא טעה.
ב. הנקודה היותר חשובה היא ההנחה שלקח אותו מאן דהוא כדרך חיים שהתנאים יכולים לטעות ונקבל מה שנראה לנו, וכאן אני שואל ומבקש במטותא, הגע עצמך: אתה רוצה לעמוד איתן ובריא אולם לדון בדברי חכמים שאמרו למשל יהי ביתך בית ועד לחכמים או לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב וכדומה האם הדעת מקבלת אם לאו, שאילה קטנה אשאל ממך מתי נראה לך הזמן ההוגן לדון בזה האם אחרי שדיפדפת מקופיא באתרא קדישא הדין ובכל אתר ואתר שבאינטרנט, או שמא אחרי שניתחת עם חבריך הלוך ושוב בנוגע לעיסקת חטופים ומחיריה, או אולי אחרי שלמדת כשעתיים ברציפות יחסית וכבר אתה יודע על בוריה איזה דף גמרא אחד.
אם עיני שכל וישרות לך תודה ולא תבוש ש'לעולם' אבל 'לעולם' אין לך את הכלים לא ידע לא סברא ולא יראת שמים לדון אם הדעת מקבלת דברי חכמים אלו ואחרים, וכאשר נבין זה בבירור ונעמוד מרחוק להתבונן מעט באישן של חכמים מתוך כבוד ללא שיעור, אז יהיה לנו כבוד מה ומשקל לדברינו.

א. גם אני חושב שזו שאלה מרתקת האם פרקי דרבי אליעזר נכתב על ידי רבי אליעזר הגדול או לא. אני רק התכוונתי להתייחס לנימוק שכתב יהודי לכך שזו שאלה מעניינת. הנימוק שלו הוא בגלל שמדובר באחד מגדולי התנאים עד כדי כך שהעולם לקה כאשר נידו אותו, ר"ל השאלה מעניינת בגלל גדולת האדם המחבר. מאחר ומדובר באדם כל כך גדול דבריו בעלי משמעות גדולה יותר (אני לא מדבר על משמעות הלכתית אלא מחשבתית). על כך אמרתי שגם אדם גדול יכול לטעות, ר"ל המשמעות נקבעת לפי התוכן ולא לפי מי שאומר, זה שמאן דהו אמר משהו לא הופך אותו לנכון. כלומר, השאלה מי כתב לא מעניינת בגלל שבכך התוכן יהפוך להיות יותר אמיתי. כך אני הבנתי את דבריו ולכך התייחסתי.
ב. מניין אתה יודע משהו על דעתי? אולי לי יש סברות עמוקות ש'לעולם' אבל 'לעולם' לא יהיה לך את הכלים לדון האם הדעת מקבלת אותם או לא? זו אמנם תגובה צינית אבל יש כאן טענה אמיתית. על בסיס מה החלטת שאי אפשר לדון את דעתם על פי סברתי? אני לגמרי מקבל את האמירה שצריך לכבד את החכמים ולנסות להבין אותם בצורה רצינית ולא לנפנפף אותם. יחד עם זאת, הם בני אדם שאמרו דברים לפי דעתם (לא מדובר על נביאים) וככאלה הם יכולים לטעות, כמו שכל בן אדם יכול לטעות (גם האדם החכם בעולם), לכן אין סיבה שאקבל את הדברים בגלל שמישהו אמר אותם. כמו שאמירות של אחרים אני לא אקבל אם הן לא מתקבלות על הדעת, הרבה אנשים חכמים יש, אבל אין ברירה לאדם אלא להסתמך על דעתו (כמו שאתה רוצה לעשות כשאתה מחליט בדעתך שצריך להקשיב לחכמים). ההבדל כאן הוא בגלל שמדובר באנשים חכמים שיש לי הערכה כלפיהם (מתוקף זה שעם ישראל החשיב אותם), אני אעשה השקעה להבין ולהקשיב למה בדיוק הם מתכוונים ובאיזה צורה דבריהם הם אמיתיים. כלומר, אכן הדברים נבחנים מתוך כבוד וכשלא מבינים אז נשארים בצריך עיון, מתוך הכרה בכך שלא תמיד אנחנו יורדים לעומקם של דברים. עם זאת, לא רואה סיבה לקבל משהו שאיננו מתקבל על הדעת, סוף סוף מדובר בבני אדם. בקיצור, צריך הרבה ענווה, אבל זו ענווה כלפי בני אדם חכמים וגדולים.