חדש באתר: מיכי-בוט. עוזר חכם על כתבי הרב מיכאל אברהם.

פ"ר לשעבר/ ספק פ"ר, מח' הט"ז ורעק"א

שו"תפ"ר לשעבר/ ספק פ"ר, מח' הט"ז ורעק"א
ידעי שאל לפני 4 שעות

א- אינני יודע למה קוראים לזה ספק פ"ר, יותר מאשר המקרה הסטנדרטי של פ"ר.
ב- באחת הפעמים כתבת לי שמסברא נראה שרע"א צודק, ולא פירשת מה הסברא, אשמח לביאור.
בכל אופן הנה סברתי ההפוכה, אשמח לתגובה.
דטעם היתר דבר שאינו מתכון, ול"א ספיקא דאורייתא לחומרא, כמו גבי חתיכה ספק חלב ספק שומן, דהתם האיסור כבר קיים במציאות, החתיכה ספק חלב האסורה קיימת ולפנינו, ולכן אמ' בה דיני ספיקות, משא"כ גבי היתר דבר שאינו מתכוין, איירי באיסור שעתיד לבוא לעולם, ולכן ל"א ביה דיני ספיקות, אלא אמ' ביה דבר שאינו מתכוין שרי, וא"כ ל"ש לן בין גרירת כסא שיכול לעשות חריץ, לבין נעילת תיבה שיכולה לצוד מה שבתוכה, דבתרוויהו איירינן ומסתפקינן באיסור שיבוא לעולם ואינו במציאות כרגע כחתיכה ספק חלב ספק שומן.
 

השאר תגובה

תשובות 1
מיכי צוות ענה לפני 23 דקות

הפניתי אותך כעת בתשובה לשאלה אחרת שלך לטור 326, ע"ש ובכל הסדרה. שם הסברתי את הדברים באר היטב.
נראה שאתה קושר כאן את אינו מתכוון ללא פסי"ר לדיני ספיקות. אין שום קשר. אם זה לא פסי"ר זה מותר בלי קשר לדיני ספיקות, אלא היכא שאינו פסי"ר אין כאן איסור כלל.

ידעי הגיב לפני 13 דקות

בסדר אקרא טור זה,
רק כרגע אעיר, זה שהיתר אינו מתכוין לכאורה סותר את ספק דאורייתא לחומרא, זה לכאורה דבר שקוף וברור,
למה בחתיכה ספק חלב ספק שומן אמ' ספק דאורייתא לחומרא, ואילו כשאתה מסתפק אם גרירת הכסא תעשה חרישה, מותר, או אם נעילת התיבה תעשה צידה מותר?

גם לא סתם כולם מדברים ע"ז, לדוגמא החזו"א בסי' נ' סק"א, הבה"ל בשט"ז כאשר מקשה על הט"ז שמתיר פ"ר לשעבר.
וכ"א נתן את תירוצו, ואף אני נתתי חילוק, שמשם מה נראה לי יותר הגיוני, גם משל החזו"א וגם משל אחרים.
למה לשיטתך אין שאלה? היכן הספק הלך בדאורייתא?

השאר תגובה

כפתור חזרה למעלה