קושיות על מחברת 1# באמונה

שו"תקטגוריה: אמונהקושיות על מחברת 1# באמונה
אוהד שאל לפני חודש 1

שבוע טוב הרב,
 
לאחר עיון מעמיק במחברת הראשונה באמונה, ברצוני לתאר מס' קושיות שעלו לי על הראייה האונטולוגית. אשמח להתייחסותך.
 
1. אמנם התייחסת לזה במחברת אבל אשמח לחידוד. אלוהים הוגדר כמשהו שניתן בין היתר לתפוס בשכל. אבל מושגי אינסוף לא ניתנים(לפחות אצלי) לתפיסה בשכל.
המילה אינסוף לא מובנת לי מעבר להתגלות שלה במציאות, קרי שכל מספר שאקח קטן מאינסוף. אבל אני לא מבין באמת מה זה אינסוף. אותו דבר לגבי הגדרת אלוהים – אני לא יכול להעלות "דבר שאין להעלות גדול ממנו על הדעת" על הדעת. אני יכול להבין מה המושג אומר, אבל לא להבין את הדבר עצמו.
האם זו לא סתירה להנחה 1?
 
2. לגבי טענת האי האבוד, תיארת שם כיצד ההנחה לגבי אלוהים שהוא קיים הכרחי מהותית שונה מהנחות כמו אי אבוד. לקחתי את זה צעד קדימה והוכחתי לעצמי את קיום השטן.
אם אני 1. מגדיר את השטן כדבר שאין להעלות רע ממנו על הדעת, ו2. מניח שדברים רעים שקורים במציאות הינם רעים יותר מאשר דברים רעים שאינם קורים במציאות, אני מגיע למסקנה שהשטן כפי שהוגדר קיים במציאות(אחרת יש רע ממנו), וכן שהוא קיים בהכרח(אחרת יש רע ממנו).
אשמח לדעת האם לשיטת אנסלם יש לקבל גם את המסקנה הזו(שהנחותיה לטעמי לא פחות סבירות מההנחות של הטענה שלו), ואם כן להיכן אתה ממליץ לברוח.
 
3. דנת במחברת על כך שהגדרת ה"גדול" של אנסלם לא מוגדרת היטב. נראה ברור שחייבים לצקת למושג הזה תוכן כדי שיהיה אפשר באמת לדון בו. תחילה חשבתי שאפשר להקביל זאת ל"טוב יותר" כך שאלוהים "טוב יותר" מכל דבר אחר, אבל אז הקיום אינו בהכרח טוב יותר, למשל המושג "סבל אנושי טהור" עדיף שלא היה קיים במציאות.
האם לדעתך יש למושג "גדול" בהקשר זה משמעות קונקרטית שמאפשרת השוואה אמיתית בין מושגים במובן שבו קיום גדול מאי-קיום, שבו "סבל אנושי טהור קיים" גדול מ"סבל אנושי טהור"? ואם אין משמעות כזו – איך אפשר שלא לזרוק לפח את הנחה 2?
 
4. בנוסף עלתה לי קושיה לגבי דבר אחר שתואר במחברת.
בעמ' 50 אתה מתאר את תפיסתו של קאנט אודות משפטים סינתטיים-אפריורי, ומציין שחוקי הטבע הם סינתטיים-אפריורי. האם לדעתך טענה זו נכונה? לדעתי היא לא ואסביר.
אקח למשל את הטענה שאם ארים כדור מהרצפה ואעזוב אותו, הוא בהכרח יפול. האם אפשר לומר שטענה זו נכונה בהכרח(היא גזירה ישירה של חוקי הטבע). לדעתי הטוב ביותר שאפשר לומר בלי "לעבוד על עצמי" הוא שבהסתברות מאוד קרובה ל1 הטענה נכונה. להגיד שהטענה נכונה ב100%, מה שהאדם הממוצע יגיד, זה לדעתי קירוב שהמוח עושה להסתברות הזו כי המוח לא רגיל לחשוב בהסתברויות כה זניחות.
אני חושב ככה כי ברור שכל אדם שפוי יגיד שאם תראה לו מקרה בו הכדור לא יפול לרצפה למרות שעזבת אותו(כששאר התנאים לא משתנים) הוא יפסיק לחשוב שהכדור נופל בכל פעם שהוא נעזב. הוא הדין לכל טענה מדעית על העולם – זו התיאוריה הנוכחית שלנו, בהסתברות מאוד גבוהה היא נכונה, אם תראה דוגמא נגדית היא תופרך ונאמץ תיאוריה חדשה. לקבוע בהסתברות 1 טענה שנגזרת מתצפית בלבד זה, לטענתי, לא יותר מקירוב של המוח שזונח את ההסתברות הנמוכה שזה לא יקרה לאור התצפיות שלו.
במילים אחרות – אם מישהו טוען ש "השמש תזרח מחר" טענתו בהכרח מבליעה בתוכה את זה שזה נכון בהסתברות קרובה ל1(או שהוא משקר). אם היינו יצורים לוגיים טהורים היינו אומרים "השמש תזרח מחר בהסתברות כמעט 1" במקום.
 
תודה מראש, ותודה גדולה על התרומה הענקית שלך לגיבוש דעותיי על המציאות.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1
  1. איני יודע מהי "הנחה 1". אבל מי דיבר על אינסוף? דובר על יש מושלם. מעבר לזה, איני רואה שום בעיה לתפוס את המושג אינסוף במשמעותו הפוטנציאלית. המתמטיקה עוסקת בו לא מעט, אז קשה לומר שאיננו תופסים אותו.
  2. נראה שכן, באותן מגבלות שהעליתי לגבי הראיה לקיומו של אלוהים.
  3. לא הבנתי את השאלה. אני עצמי הערתי זאת במחברת. אז מה אתה שואל?
  4. לא הבנתי מה הקשר בין התיאור שלך את חוקי הטבע לבין זה שהם לא סינתטיים אפריורי. יכולות להיות טענות סינתטיות אפריורי שיופרכו אמפירית. אפריורי אני חושב X ואז מתברר לי במדידה ש-X אינו נכון. סינתטי-אפריורי אינו זהה עם משהו שלא ניתן להפרכה. אם זה היה המצב אז אני בעצם טוען שחוקי הטבע לא ניתנים להפרכה. אבל בהגדרה תזה היא מדעית רק אם היא ניתנת להפרכה.  
‫אוהד‬‎ הגיב לפני חודש 1

תודה על התשובות.
לגבי 1 אני מניח שאי אפשר לדון בתפיסות הסובייקטיביות של כל אחד, רק אגיד שאני לא חושב שהאדם מסוגל באמת לתפוס את מושג האינסוף אלא לחשוב על גדלים סופיים בלבד(עצומים ככל שיהיו). אם אתה מצליח באמת לתפוס את המושג הזה בראש שלך(ולא רק את משמעותו והשלכותיו) אז זה מאוד מפליא לדעתי.
בשאלה 3 אני שואל אם יש לדעתך משמעות ל"גדול" שכן מאפשרת השוואה אמיתית בין אובייקטים.
לגבי שאלה 4, אשמח כדי להבין את תשובתך לשאול אותך לאיזו קטגוריה אתה משייך את המשפט – "בהסתברות כמעט 1 השמש תזרח מחר".

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לשאלה 1, כתבתי שלא דיברתי על אינסוף. הדיון הזה אינו רלוונטי. ובכל זאת אחזור שאין שום בעיה לתפוס את המושג הזה במובנו הפוטנציאלי. אם אתה מדבר על לראות אותו חזותית אי אפשר אבל זה לא אמור להפריע. יש עוד דברים שאיננו רואים חזותית (אנרגיה).

לשאלה 4, לאיזו קטגוריה מבין אלו קטגוריות? עליך להבהיר את טענותיך/שאלותיך. אני לא אמור לנחש מה אתה אומר.

‫אוהד קליין‬‎ הגיב לפני חודש 1

לשאלה 4, התכוונתי לאחת מהקטגוריות של קאנט. אנליטי, סינתטי-אפוסטריורי, סינתטי-אפריורי (מקווה שאני מדייק בשמות, אתה יודע יותר טוב ממני).
מחילה על חוסר הבהירות.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

בפשטות זוהי טענה סינתטית-אפוסטריורית רגילה. היא תוצר של תצפית (שהשמש זרחה עד עכשיו). נכון שיש כאן הכללה מכוח אינדוקציה, ולכן ניתן גם להתייחס אליה כסינתטית-אפריורי. כך או כך, זוהי טענה שניתן כמובן להפריכה.

‫אוהד קליין‬‎ הגיב לפני חודש 1

מצוין. אז הטענה שאני טוען בשאלה 4 היא שכשאנשים אומרים "מחר תזרח השמש", משפט שאתה מתאר כסינתטי-אפריורי, הם בעצם מתכוונים למשפט "מחר תזרח השמש בהסתברות כמעט 1", כלומר זה סינתטי-אפוסטריורי (או לפחות, אם הם יחשבו על זה קצת, הם יבינו שהם לא יכולים לקבוע בוודאות מוחלטת ש"השמש תזרח מחר" ולכן יסבירו שזו כוונתם).
האם זה נשמע לך הגיוני? אם כן, זה לא משנה את התפיסה של טענות על חוקי הטבע, שטענת שהם סינטתי-אפריורי, לטענות סינתטי-אפוסטריורי(או לשקר)?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אמרתי שהסיווג כאפריורי או אפוסטריורי הוא עניין של הגדרה. יש כאן תצפית על הפעמים הקודמות, אבל התצפית לבדה לא נותנת לי את המסקנה אלא בעזרת הכללה שלי. ואכן, זה דומה לקטגוריה של חוקי הטבע. לא הבנתי מה הבעיה/השאלה?
אגב, אין מה לדבר כאן על הסתברות אלא אולי על סבירות. וכמובן גם אי אפשר לכמת זאת.

השאר תגובה

Back to top button