קיום מצוות בדור שלנו

שו”תקטגוריה: כלליקיום מצוות בדור שלנו
דניאל שאל לפני 4 שבועות

שלום,
לפי מה שהבנתי מתשובות שונות באתר – הסיבה שאנחנו מקיימים מצוות בדור שלנו ששונה מהותית מדורות משה רבינו וחז”ל זה מכיוון שיש עקרונות שונים ובעצם מכריעים מציאויות של ימינו לפי העקרונות האלו.
אך לפי דעתי זה לא הגיוני בשום צורה. כלומר – אם ההבדלים בין העולם של פעם לבין העולם של היום היו קטנים ואפילו גדולים מאד – זה היה מתקבל על דעתי. אך בגלל שהעולם ***כל כך שונה*** עד לאפילו סוג של “עולם פנטזיה” לעומת העולם הממש בהמי כמעט יחסית לעולם שלנו בתקופת חז”ל – אז לפי דעתי צריך משהו בסדר גודל של התגלות אלוהית בשביל “לתת תוקף” ל”התמשקות” העקרונות מהעולם של פעם עם מציאויות הדור שלנו.
זה לא הגיוני לי שיהיה תוקף מחייב לאנשים איך לחיות כל רגע ורגע במשך כל החיים בעולם שכל כך שונה מהעולם בו חיו חז”ל ממסקנות שבסופו של דבר התקבלו על ידי בני אדם.
הרי נניח רק לשם הדוגמא שהתורה האלוהית הייתה ניתנת לעולם אחר במימד אחר, והתורה הזאת הייתה נכונה גם לעולם שלנו, ופשוט היה צריך לעשות לה התאמה כי העולמות שונים בפרמטרים שונים, והיה מגיע גם האדם החכם והידען ביותר מכל בחינה אפשרית והיה אומר – אני פיענחתי איך להתאים את עקרונות התורה שניתנה בעולם אחר לעולם שלנו וכולכם צריכים לפעול לפי הפענוחים שלי – אנשים היו צוחקים עליו ולא היו עושים את מה שהוא אומר כי זה פשוט לא הגיוני לתת תוקף לדברים כל כך משמעותיים (מה לאכול, לשבות פעם בשבוע וכו’) בגלל פענוח שכלי בלבד. זה פשוט לא משהו “חזק” מדי.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

לא רואה כאן שום קושי. עדיף להביא דוגמאות.

דניאל הגיב לפני 3 שבועות

שלום,

השאלה על כל הלכה והלכה.

אם אני הולך לרב ושואל אותו – האם אני יכול להדליק מצית בשבת והוא יענה לי שלא, הוא עונה על פי דברים שנכתבו לפני השתנות העולם כפי שהוא עכשיו. ואולי לפי העולם כפי שהוא עכשיו כבר אין בעיה להדליק אש ממצית כי זה סוג הדלקה שונה לגמרי או מאלף סיבות אחרות אפשריות או בגלל איזשהו נתון מסוג אחר (לא להרבות בטורח ביום שישי, לא להרבות פילוגים או כל מיני סיבות אחרות שקיימות בימינו). ואין אדם בקנה מידה של תנא שיכול להגיד שהוא יודע את כל התורה שבעל פה ומבין את העומק שלה ויכול להיות סמוך ובטוח בכך שזה אסור גם בעולם כפי שהוא עכשיו ושאין שום נתון משום סוג שיורה אחרת.

בכמה שניות שחיפשתי ביוטיוב קליפ מהעולם הישן הגעתי לזה –



זה סתם איזה סצנה. אבל מספיק לראות את הסצנה של כמה דקות האלו כדי לראות שאנשים פעם והעולם פעם היה פשוט עולם אחר. וזה עוד סצנה טובה יחסית מסרט הוליוודי עם תקציב של 185 מיליון דולר (לפי חיפוש בגוגל), בטח זה נראה אפילו יותר גרוע.

לדניאל – שלום רב,

נראה שהקדמונים היו מפותחים יותר מבחינה מוסרית. כשהם נלחמו, היה זה מפני צורך קיומי. הם לא בילו את זמנם בחיפוש אחרי סרטוני אלימות וזוועה סתם כדי להפיג את השעמום 🙂

גם היכולת לפגוע באחרים התפתחה לאין שיעור בתקופה המודרנית, אם לאדם הקדמון היה אלה או חנית – הרי האדם המודרני פיתח אמצעי השמדה המונית המסוגלת לפגוע במיליונים.

נראה איפוא שבתקופתנו, זקוק האדם לעול מצוות קפדני יותר שירגיל אותו לרסן את עצמו ולעדן את יצריו.

בברכה, הפרא האציל

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

דניאל,
אנחנו מקיימים את הוראות התורה שהיא נצחית, ואלו מתפרשות בכל דור בהתאם לנסיבות המשתנות. כשיש סנהדרין היא קובעת בכל דור מה הפירוש המחייב (ומתקנת תקנות וגזירות מתחייבות). לצערי באלפיים השנים האחרונות אנחנו בתוך תאונה היסטורית ואין לנו סנהדרין. לכן אנחנו צמודים לפרשנויות עתיקות בחלק ניכר מהדברים.
למה לא לשנות? בעיקר בגלל חוסר סמכות. החשש מערעור המערכת כשהיא פועלת לא לפי מוסד סמכותי עליון גובר על האינטרס לפעול נכון. אגב, שיקול כזה קיים גם במערכות משפט אחרות בצורות שונות. אבל מעבר לזה, בכל הדורות עשו ועדיין עושים, גם אם לא מספיק, פרשנויות והתאמות במסגרת מגבלות הסמכות. עובדה שיש דיון על הפעלת חשמל בשבת, מה שאבותינו לא העלו בדעתם. נכון שהדיון נערך במסגרת שנקבעה בעבר הרחוק (אבות מלאכה ותולדותיהן), אבל אלו עקרונות שלא משתנים בצורה כה חזקה ולכן שם השגיאות אינן כה גדולות. ההתאמות של העקרונות המופשטים לנסיבות מאפשרים לנו לשמור אותם כראוי לזמננו.
יש לי ביקורת על כך שזה לא נעשה מספיק, אבל התמונה אינה כה קיצונית כפי שאתה מתאר. וכאמור, האלטרנטיבה היא הרס המערכת כולה וזה ודאי פחות טוב.
ולסיום, התנאים וגדולי הדורות לא היו מלאכי שרת. הם היו בני אדם כמוני וכמוך, שדברים נאמרו לזמנם ועל רקע זמנם. יש לנו אנשים לא פחות חכמים מהם, ואולי יותר.
תוכל לראות זאת בקלות בדוגמאות שאתה עצמך הבאת: הצתת אש היא עיקרון מופשט שלא קשור לרמת טורח. לכן זה עובר התאמות לדורנו (הדלקת מכשיר במתג) אבל בהחלט רלוונטי. כך גם לגבי טורח שבת ששייך גם היום (בהתאמה של צורות הטורח). שלא לדבר על ריבוי פילוגים שממש רלוונטי גם לימינו.
והסרטון שהבאת על המלחמה ממש לא מדגים את מה שרצית להדגים. להיפך, רואים שם שטבע האדם אינו שונה מהותית, וסדנא דארעא חד. עדיין נלחמים והורגים כמו אז, ועדיין מתפלגים כמו אז, ועדיין מציתים אש כמו אז. במגבלות ההתאמות של העקרונות ויישומם לימינו, האפשרות לשמור את ההלכה בהחלט קיימת. כאמור, לא עושים מספיק בתהליכי ההתאמה, ועמדתי על כך בספר השלישי של הטרילוגיה שלי.

החולק הגיב לפני 3 שבועות

“ולסיום, התנאים וגדולי הדורות לא היו מלאכי שרת. הם היו בני אדם כמוני וכמוך, שדברים נאמרו לזמנם ועל רקע זמנם. יש לנו אנשים לא פחות חכמים מהם, ואולי יותר”
????????????????????????????????????????????????????????????
כמוני וכמוך????? לא פחות חכמים ואולי יותר????? וכי צריך לצטט גמרות פשוטות בעניין???
שבת קיב ב’ – אמר ר’ זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של ר’ חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים:

לא, אני לא מתכוון שהם באמת היו מלאכים. ודאי שהם היו בני אדם. אבל כמאמר רבי יוחנן ביומא ט’ “טובה צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים”… וכשהגמרא מדגימה בשבת כה ב’ – אמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר’ יהודה בר אלעאי ע”ש מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה’ צבאות – זה לא סתם דימוי של הפרזה כהפרזות שבימינו.
מי שהתפלל כראוי ביום כיפור ואמר את הפיוט של 10 הרוגי מלכות לא יכול שלא להתפעם מקדושתו האדירה של רבי ישמעאל שעלה למרום וכו’

מסקנא – מו”ק יז’ א’ – א”ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה’ צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה’ יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו.

מיכי הגיב לפני 3 שבועות

האם אני צריך לצטט לך מדבריי למעלה? הבאת אותם בעצמך.
ויותר ברצינות, הציטוטים הללו לא אומרים כלום לענייננו. אלו דברי הערכה לדורות הקודמים, כמקובל גם אצלנו. ומסירות הנפש, על אף שאינה קשורה בהכרח לגדלות בתורה, קיימת בכל הדורות.

החולק הגיב לפני 2 שבועות

אולי זה נראה שאני חוזר על הטענה אבל כדאי לקרוא עד הסוף.
האם אנו (כבודו, אני ושאר הקוראים) יודעים ללמוד את התורה בדרך של פשט, רמז, דרש וסוד כיכולתם של התנאים והאמוראים? האם אנו יודעים לדרוש את התורה ב-יג’ מידות?
האם ללמוד בכזו קדושה כשעוף פורח מעליו נשרף או כשקטן התלמידים יודע מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת, ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן – דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא. וכן היכולת להחיות מתים…
אינני מבין מה ההוו”א של ההשוואה בכלל?
ישנם בש”ס דברי הערכה כמו – “נר ישראל, עמוד הימני, פטיש החזק”. ונכון שגם היום יש ביטויי הערכה אבל מי ישתמש כיום בביטוי “מלאכי השרת”? עיין בגמרא מסכת נדרים דף כ’ – שחו לי מלאכי השרת. ומסקנת הגמרא שהכוונה לחכמים הדומים למלאכים. האם הגמרא זה חס וחלילה עיתון יתד נאמן או המודיע?
מעניין, האם לפי דעתך הגאון מוילנא או הרגצ’ובער חשבו שהם חכמים לא פחות מהתנאים והאמוראים?

הפוסק האחרון הגיב לפני 2 שבועות

אל תיתן לאחרים להונות אותך.
אנחנו לא מקיימים את מצוות התורה.
אנחנו מקיימים את הלכות השולחן ערוך.

נמושה הגיב לפני 2 שבועות

ואיזו ממצוות התורה אנו מפספסים בכך שאנו מקיימים את הלכות השולחן ערוך?

הפוסק האחרון הגיב לפני 2 שבועות

לא מבין מה זה לפספס.
כשמקיימים את השולחן ערוך זה אומר שלא מקיימים את התורה.

כשיש לך שאלה מה לעשות ואתה פונה לשולחן ערוך ולא לתורה זה אומר שאינך רואה בתורה כמקור הציווי.
יש מושג של “טעה בדבר משנה”, לא שמעתי על “טעה בדבר תורה” כיוון שלא ניתן לטעות בזה כי זה כלל לא מהווה מקור.

ועל כן עם ישראל בגלות.

נמושה הגיב לפני 2 שבועות

אם באורח פלא השולחן ערוך אומר בדיוק מה שהתורה אומרת אז זה כמו להסתכל במראה לפני חניה במקום לצאת החוצה ולהסתכל. יודעים אותו דבר עם פחות מאמץ. לכן הבנתי שלטענך השולחן ערוך מקצץ חלק מהמצוות בתורה ולכן מי שהולך לפי הלכות השולחן ערוך מפספס או מפר חלק ממצוות התורה.
לכן שאלתי, ונכון לשעה 23:23 פה עיר זו שאני חונה בה דיתבא על איילון ומים נמשכים לה בסילונות לא קיבלתי תשובה

הפוסק האחרון הגיב לפני 2 שבועות

ראשית כל, אם חוקי מדינת ישראל זהים לחוקי בריטניה אתה עדיין מקיים את חוקי מדינת ישראל ואינך מקיים את חוקי בריטניה.
שנית כל, מצוות התורה והלכות שולחן ערוך שונים מאוד. כמעט אין שום קשר בינהם.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

חולק, לא חבל על זמננו? באמת אין כאן שום חידוש. אתה חוזר על אותם דברים שוב ושוב.
אתה שוב קורא את כל התיאורים והסופרלטיבים התלמודיים כפשוטם, ובכך נכנס לכת השוטים לפי המיון של הרמב”ם (לגבי צורות קריאת האגדות). בניגוד להצהרותיך, גם היום תוכל לשמוע את הסופרלטיבים הללו, נר הימיני פטיש החזק, מלאכי השרת, כל רז לא אניס ליה, איש לא נעדר. החזו”א אמר על המ”ב שכל דבריו מחייבים כאילו יצאו מלשכת הגזית. האם לדעתך ראדין הייתה שכונה ירושלמית (בתוך החומות)? אגב, החזו”א כמובן היה זקן ממרא כי הוא עצמו חלק לא מעט על ראש הסנהדרין דנן.
אגב, בשבחי הבעש”ט תוכל לקרוא סיפורי מופתים שסיפורי התלמוד מחווירים לידם, שנעשו על ידי מלאכי השרת של המאה ה-18-19. הם כנראה שייכים לעולם האצילות, לא כמו מלאכי השרת התלמודיים שסתם החיו מתים או עשו קפיצות הדרך. קטן עלינו. שלא לדבר על הרפתקאות רבה בר בר חנא וברווזיו.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

אגב, אני מניח שיונתן בן עוזיאל לא פסיק פומיה מגירסא (לפחות כמו כל נפטרי דורנו). מסכנים כל העופות שעברו שם. האם זה לא בל תשחית לשרוף את כל אלו במקום לשחוט ולתת לעניים לאכול? ואולי העופות שרו לעניים מדין התקיימה מצוותו (כאותו שעיר לעזאזל אחרי השילוח שלחלק מהדעות נאכל ללא שחיטה דנתקיימה מצוותו).

החולק הגיב לפני 2 שבועות

אחר אלף מחילות. נראה לי כי טענתי בחיטים ונעניתי בשעורים.
הרמב”ם כותב: ואם אתה מן הכת השלישית, כשתראה דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו, תעמוד ותתבונן בו ודע שהוא חידה ומשל.
אני כלל לא דנתי בדבר מצד לימוד האגדתא ואף אין כאן דברים שהדעת מרחיקה אותם.
א. הטענה הייתה בענין יכולת הלמידה של חכמים בפרד”ס שאין אנו מגיעים אליהם. האם אתם מכירים מישהו שיש לו את הידע של ריב”ז המוזכר לעיל?
ב. הטענה הייתה בענין ביטויי הערכה שהם אמנם חידה ומשל. אך ברור שגם לפי הכת השלישית הם אינם ביטויי הערכה של יתד והמודיע.
ג. הטענה הייתה שגם גדולי ישראל בדורות האחרונים שיש לנו מושג כלשהו מגאונותם. לא חשבו לרגע אחד שהם שווים לתנאים או האמוראים.
ד. ואם יש חידה ומשל בדברי הגמרא על ריב”ע – אז אין בכך כדי להעיד על גודל קדושת לימודו?
ה. אגב, למה רק תנאים ואמוראים? האם אנחנו שווים למשה ואהרן? לדוד המלך? לשלמה המלך? אליהו הנביא???
ו. לא הבאתי כאן סיפורים בעלמא. בתנ”ך מסופר על אליהו ואלישע שהחיו מתים ובמסכת כתובות למשל מסופר על רבי חנניה בן חכינאי שהחיה את אשתו. מה כאן משל וחידה? נעזוב לרגע את סיפורי החסידים, אנחנו הרי מדברים עלינו.
ז. וברגע אחרון של רצינות. אסיים בסיפור המפורסם. כששאלו את ר”ח מואלוזין האם הגר”א כאחד התנאים? ענה: ח”ו אולי כהרשב”א.
אז אשמח לדעת מי באמת בדורנו נחשב לגדול מהתנאים? ובמה הוא גדול מהם?

החולק הגיב לפני 2 שבועות

ח. ונסיים בדברי הרמב״ם בהקדמה למשנה: …והוא מה שאמרו (עירובין דף נג:) לבם של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים אפילו כמחט סדקית: וכ”ש אנחנו שהחכמה נעדרה ממנו וכאשר הודיענו הקב”ה ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישעיה כט.) יחד הכתוב כל אחד ממנו בארבעה דברים. בחולשת השכל. וחוזק התאוה. ועצלות בבקשת החכמה. והזריזות בבצע העולם. ארבעת שפטיו הרעים ואיך לא נסמוך החסר לנפשותינו כשנעריך אותה עליהם…

השאר תגובה