אלוהי ההבנה
שלום,
רציתי לשאול בראיה מן האפסטימולגיה של המחברת הרביעית. אני מניח שכושר החשיבה שלי מתואם לעולם לכן יש מתאם.
מדוע שלא נאמר שבמידה והאתאיסט מאמין שקיימים חוקי טבע – הם בעצמם המתאמים, ז"א בעקבות כך שאני מניח שיש חוקי טבע בעולם הם דואגים ליצור אדם "ישר" שמבין אותם.
מדוע זה פחות נצרך על פני גורם שלישי שמחוץ לעולם וחוקיו.
הראיה הזאת משלימה את הראיה הפיזיקותיאולוגית. גם לחוקי הטבע צריך הסבר. למה נוצרו חוקים שדואגים לתיאום כזה? מעבר לזה, איך אתה יודע שאלו החוקים? הרי החוקים הם עצמם תוצאה של החשיבה המדעית שלי.
בבקשה דל מהכא את הראיות המשלימות ונתמקד רק בזה.
אני יודע שאלו הם החוקים כי זוהי האקסיומה שלי להבנת העולם.
כמו שהאקסיומה שלך להבנת העולם נעזרת באלוהים שתיאם בינך לבין העולם.
וכפי שאת אלוהים לא פגשת ישירות כך גם אנחנו לא "פגשנו" אותם.
לפי ההיגיון הזה אפשר לדחות כל ראיה לכל דבר. זו האקסיומה שלי וזהו. אצלי אלוהים אינו אקסיומה אלא מסקנה מטיעון.
חוק הטבע לא מהווים הסבר לכלום כי אם יש חוקים יש מחוקק. ואם החוקים הם יישים אז הם אלוהים.
בסופו של דבר הטיעון מגלה מה היה טמון בך לפני,
כך שהאמירה שהוא מסקנה או אקסיומה היא בסופו של דבר היא די אותו דבר.
חוקי הטבע כן מהווים הסבר מדוע אנחנו חושבים נכון.
יתכן שהם זקוקים למחוקק אבל זה ראיה נפרדת – הפיזיקותיאולוגית. אבל בהנחה שאין להם מחוקק עדיין עצם קיומם מהווה הסבר לחשיבה. אם כן, הראיה נפלה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer