כיצד להגדיר בעלות בחוקים המודרניים
שלום הרב!
ראיתי ברשת שישנם הטוענים (לגבי חמץ לאחר הפסח) כי חברות מסוימות שייכות לתאגידים רב לאומיים שנמצאים בבעלות גויים ולכן אין בזה איסור של חמץ לאחר הפסח (למקרה שלא נעשתה מכירת חמץ או למי שלא רוצה להסתמך ע"ז).
שאלתי היא כיצד באמת ניתן להגדיר את הבעלות של החברות הללו במקרים שהם פועלים במתכונת זכיינות האם זה נקרא שייך למותג האב שסה"כ נותן רשות להשתמש בשמו וכן גם אם זה לא זכיינות אלא בעלות ממש האם אין לסניף הישראלי חלק בבעלות זו והוא סה"כ פקיד? (חשוב להדגיש שלגבי חמץ יש איסור גם בפיקדון שהופקד אצל יהודי כך שגם אם אין בעלות אולי זה נקרא פיקדון ואסור).
שאלה נוספת בעניין היא לגבי בעלי מניות יהודיים האם זה יכול להיקרא בעלות.
(ובכלל בכל הסוגיא הזאת אני יודע שיש רבים שמפקפקים בזה כי מאוד קשה להגדיר היום בעלות בתאגיד או כל חברה בע"ם מי בדיוק הבעלים, יו"ר הדירקטוריון? ואפילו בעמותו זה מסובך לפי הרישום הפורמלי בחוק, א"כ כיצד צריך להסתכל על השאלות הללו מתוך נקודת מבט הלכתית).
תודה רבה על כל פועלך המבורך!
שאלת שאלה סבוכה מאד. אין לי מידע מספיק כדי לענות עליה, ויש כאן אוסף של הרבה מקרים ומצבים שונים. אענה באופן כללי.
ככלל, בעלי מניות שאין להם שליטה לא נחשבים כבעלים לפי כמה וכמה דעות (בוודאי בחברה ציבורית שהמניות נקנו בבורסה). מכיוון שזה איסור דרבנן יש מקום להקל בו.
מעבר לזה, יש כאן שותפות של יהודי וגוי, ואפשר לראות אותה מחולקת על ציר הזמן. כשבפסח החמץ של הגוי ואחריו של היהודי. אמנם בפשטות זה נאמר רק בשותפות לשימוש (כמו בחצר), ולכן איני בטוח בהיתר זה.
זכיינות בכלל לא נראית לי רלוונטית כאן. השאלה היא על החברה המקומית ונכסיה שלה. מה אכפת לי מהשם והמותג שלה?
ייתכן שגם אם כל הבעלים הם יהודים, מכיוון שהם מתאגדים כולם מאחורי "מסך ההתאגדות", יש פה יישות משפטית חדשה שאין לה לא דין של יהודי ולא דין של גוי, ולכן גזירת חמץ שעבר עליו הפסח לא שייכת בה.
יישר כח על התגובה.
דבר אחד שתפס אותי זה ההיתר שהבאת לגבי חלוקת השותפות על ציר הזמן מניין אתה שואב את הטריק הזה.
מה שזכור לי זה שגם אם זה מועיל זה צריך להיעשות בסיכום מראש מה שלא נעשה כאן בכל החברות הגדולות הללו.
אורן, הוא אשר כתבתי.
אלעזר מנחם, זה ר"ן בר"פ השותפין בנדרים באריכות רבה (השאלה האם זה תליא בדין ברירה). בפשטות אין כאן סיכום על חלוקת בעלות אלא על חלוקת שימוש. לגבי חמץ מטבע הדברים היהודי לא ישתמש בו בפסח ולכן יש חלוקה על ציר הזמן מכללא. אבל כאמור זה דחוק כשלא מדובר על שותפות לשימוש.
אני התכוונתי גם במצב שבו לבעלי המניות יש שליטה.
זה כבר יותר רחוק. אם יש לך שליטה לא סביר שזה פחות משומר על פיקדון חמץ
מה לגבי מסך ההתאגדות שמהווה חוצץ בינך ובין החמץ?
המסך רלוונטי לגבי שאלת הבעלות. לכן דיברתי על השוואה בין שליטה לשמירה. גם אם זה לא שלך זה ברשותך.
אפשר אולי לטעון שגם השליטה היא של הקבוצה והאדם היחיד הוא רק פרט בה. אבל זה דחוק. גם חוקית יש אחריות לבעלי השליטה.
אבל עובדה שמבחינת החוק, אם הקבוצה פושטת רגל לא נוגעים בנכסיהם של בעלי השליטה. כלומר, למעשה אין אחריות לבעלי השליטה על נזקים שהקבוצה גורמת.
בפשיעה כן. כמו שומר. השאלה אם שומר חינם או שכר (פשיעה כעין גניבה ואבדה), כי לגבי חמץ רק שומר שכר חייב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer