שאלות בלימוד מחברת האמונה- הראיה האונטולוגית

שו”תקטגוריה: פילוסופיהשאלות בלימוד מחברת האמונה- הראיה האונטולוגית
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב!
אני מתחיל ללמוד את מחברות האמונה שלך ואודה לך מאוד אם תוכל לענות לי על כמה שאלות שעלו לי במהלך תחילת המחברת הראשונה:
הבנתי שהטיעון האונטולוגי של אנסלם בפשטות הולך כך: 
נקודת מוצא:
אלוקים הוא הישות הגדולה ביותר שניתן להעלות על הדעת. לא ניתן להעלות על הדעת ישות  גדולה יותר. תוספת מוויקיפדיה: אנסלם סובר בדומה לאפלטון שלמושגים (כגון “אדום” או “יפה”) יש קיום ממשי מחוץ לדמיון האנושי. לפי תפיסה זו, אם ניתן להעלות על הדעת דבר כלשהו (כמו תפיסת האל), זה סימן שלדבר יש ממשות בתחום העולמי.
עכשיו אנסלם מניח הנחה שמובילה לסתירה כדי להראות שהיא בלתי אפשרית: הנחה א’: אלוקים לא קיים במציאות. הנחה ב’: קיום במציאות גדול יותר מקיום במחשבה בלבד. הנחה ג’: ישות שיש לה את כל האפיונים האלוקיים וקיימת גם במציאות היא ישות שניתן לחשוב עליה (פשוט חושבים על משהו עם אותם מאפיינים ושהוא גם קיים). מסקנה 1: ישות שיש לה את כל אפיוני האלוקות וקיימת במציאות גדולה מאלוקים. מסקנה 2: ישות גדולה מאלוקים היא ישות שניתן לחשוב עליה. מסקנה 3: יש ישות יותר גדולה מאלוקים.
יוצא שמסקנה 3 סותרת את הגדרת האלוקים שהרי אלוקים מעצם הגדרתו הוא היש הגדול ביותר שניתן לחשוב אותו\ עליו. אם כן, הנחה א’ הובילה אותנו לסתירה ולכן יש לדחות אותה. לא ייתכן שאלוקים קיים רק במחשבה ולא במציאות. מסקנה סופית: אלוקים קיים במציאות.
קודם כל- הבאתי כאן את התוספת של וויקיפדיה לגבי התפיסה האפלטונית של אנסלם כחלק מנקודת המוצא ממנה הוא יוצא, זה לא הופיע כשהסברת את הטיעון ב”אמת ולא יציב” (שם נעזרתי כדי להבין אותו). אני חושב שקשה להבין את הטיעון ללא התוספת הזו. רציתי לשאול- האם השמטת אותה בכוונה בספר? כלומר האם היא לא קריטית לטיעון? (אני חושב שהיא קריטית שהרי אם אין אותה אז מה זה משנה שאדם יכול לחשוב על ישות יותר גדולה מאלוקים? זה לא אומר שום דבר על המציאות).
נחזור לענייננו:
אם כן- אני מקווה שהבנתי נכון שנקודת המוצא של אנסלם (ושל כלל החברה בימי הביניים) היא שאלוקים קיים ואי אפשר להעלות על הדעת דבר גדול ממנו. כלומר, החידוש בטיעון שלו הוא לא האמונה עצמה אלא הקיימות הממשית של אלוקים במציאות שנגזרת מהאמונה: אם אתה דוגל כאפלטון שמה שעולה על הדעת בעל ממשות כשלהי, ומאמין ב”אלוקים” (=הישות הגדולה ביותר שקיימת) ושמה שקיים במציאות גדול ממה שרק במחשבה- זה מחייב שהוא יהיה גם קיים בצורה ממשית במציאות שהרי רק כך זה יתאים להגדרה שלו כישות הגדולה ביותר (אחרת ניתן יהיה להעלות על הדעת ישות בעלת מאפיינים אלוקיים ושקיימת במציאות, מה שלפי התפיסה האפלטונית ילמד על קיום כלשהו שלה, והיא תחשב לגדולה יותר- ויהיה כשל לוגי עם ההנחה של נקודת המוצא שאלוקים הוא הגדול ביותר). האמונה באלוקים קיימת אבל עכשיו הראנו באופן רציונלי שהקיום של ה’ במציאות הוא מוכרח לאדם המאמין. עד כאן מה שהבנתי.
ועכשיו לשאלות:
1. מה עם האדם שמאמין באלוקים אבל לא מסכים עם אפלטון? (אני יכול להעלות על הדעת מה שאני רוצה אבל זה לא אומר שיש לזה ממשות כלשהי במציאות… תאמת שבכלל אני לא בטוח שהבנתי מה אפלטון אומר שהרי אני יכול להעלות על הדעת מלא דברים שאני חושב שהסבירות שיש להם ממשות כלשהי קטנה מאוד, כגון מפלצת ספגטי מעופפת שמחליטה מתי ירד גשם (דוגמא נחמדה מקבוצת פייסבוק אתאיסטית שנתקלתי בה בפייסבוק))
2. וכהמשך לשאלה הקודמת לגבי התפיסה האפלטונית- גם אם אני מסכים לכל ההנחות (או אפילו מספיק רק לגישה של אפלטון) למה לא פשוט להוכיח ע”י זה שנגיד שאפשר להעלות על הדעת ישות בעלת מאפיינים אלוקיים שקיימת במציאות, ולפי אפלטון זה יעיד על ממשות מסוימת- ופשוט לקרוא לזה אלוקים?
3. מה עם האדם המאמין באלוקים אבל לא מסכים שהחומר גדול יותר מהרוח? (“אולי אלוקים כל כך נשגב שאין לו התגלמות חומרית ירודה?”).

ושאלה כללית בעקבות כל השאלות הנקודתיות- לא הבנתי את החילוק שהרב עשה כשהוא הסביר שהטיעון הנ”ל לא מתבסס על עובדות אלא הגדרות. שכן הרב אמר שאי אפשר לא להסכים להגדרה אלא רק לעובדה, ונראה שיש למה לא להסכים בטיעון הזה כמו שהראתי לעיל.
בנוסף- אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה מתבסס על העובדה שיש ישות אלוקית כלשהי (הטיעון מוכיח שהאל קיים במציאות, הוא אולי פונה למי שכבר מסכים שיש כזה דבר אלוקים ואותו משכנע שאם כך מוכרח שהוא קיים במציאות ע”י הגדרות שונות- אבל בסופו של דבר העובדה שיש כזה דבר אלוקים היא עובדה מכרעת בטיעון. אם כן, גם הטיעון הזה מתבסס על עובדה. לא?
יצא קצת מבולגן, מקווה שהרב הבין את מה שניסיתי להעביר.
תודה רבה!

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

התוספת מויקיפדיה לא רק שגויה אלא מפספסת את כל מהות הטיעון של אנסלם. להיפך, אנסלם לא (!!!) מניח שמה שניתן להעלות על הדעת קיים אלא מוכיח זאת. אם הוא היה מניח את זה לא היה צורך בכל הטיעון. ראה את הסבריי במחברת הראשונה בפירוט רב.
גם מהלך הטיעון שהבאת לוקה במעט שגיאות, וגם השאלות משקפות אותן. האם גמרת את המחברת הראשונה? נדמה לי שלא. אני מציע שתקרא שם (כי אני עונה ומסביר שם את כל מה ששאלת). אם יישארו נקודות לא ברורות או לא מוסכמות נוכל לדבר.

Back to top button