שאלות האר"י

2 שאלות באר"י, שואל את הרב, האם תמיהתי עליהם נכונה, לפי דעתך.
א- "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא, ולא היה לו בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשוואה א' והוא הנק' אור א"ס. וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו בענף הא' בחקירה הראשונה. והנה אז צמצם את עצמו א"ס בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש, וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני מנקודה אמצעית ממש כזה והנה הצמצום הזה היה בהשואה א' בסביבות הנקודה האמצעית ריקנית ההוא באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה ולא היה בתמונת מרובע בעל זויות נצבת לפי שגם א"ס צמצם עצמו בבחי' עגול בהשוואה א' מכל צדדים והסיבה היתה לפי שכיון שאור הא"ס שוה בהשוואה גמורה הוכרח גם כן שיצמצם עצמו בהשוואה א' מכל הצדדים ולא שיצמצם עצמו מצד א' יותר משאר הצדדים"
והרי שאלה זו תופסת את הבורא כ"כ גשמי שתופס מקום, והרי אפי' אויר ואור אינם מפרעים לנו היות בתוכם מרוב דקות גשמיותם (גם מיים, רק צ' ריאות של דגים או מכשיר), כש"כ דבר רוחני כש"כ הבורא שאפי' זה א"א להגיד עליו כי איננו יודעים מהו, והאר"י בשאילתו זו יוצא מנקודת הנחה שהוא מבין מהו הבורא, ושהוא מבין שזה דבר שתופס מקום ואמור להפריע ולא לאפשר לבריאה להיות.
 
ב- "החקירה ב היא קרובה אל שאלת מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור במס' חגיגה פ' אין דורשין והנה להיות השאלה זו עמוקה מאד אשר כמעט מסתכן האדם בהעמיק הסתכלותו בחקירה זו…. למה בריאת עוה"ז היה בזמן שהיה ולא קודם או אח"כ. ולכן צריך שתדע את אשר נבאר בחיבורינו. והוא כי הנה נודע כי האור העליון למעלה למעלה עד אין קץ הנקרא א"ס… והנה מן הא"ס נשתלשל אח"כ מציאות המאור הגדול הנקרא א"ק … ואמנם אצילות א"ק הזה ומכ"ש שאר עולמות שתחתיו כנ"ל היה להם ראש וסוף והיה להם זמן התחלת הויותן ואצילותן משא"כ בא"ס הנ"ל. והנה מן העת וזמן אשר התחיל התפשטות והשתלשלות האורות והעולמות הנ"ל מאז התחיל הויות הנבראים כולם זה אח"ז עד שבא הדבר אל המציאות אשר הוא עתה וכפי סדר ההתפשטות וההשתלשלות כסדר הזמנים זה אח"ז כך נעשה ולא היה אפשר להקדים או לאחר בריאת עוה"ז כי כל עולם ועולם נברא אחר בריאת עולם שלמעלה ממנו וכל העולמות היו נבראים ומתפשטים ומשתלשלים והולכים זה תחת זה בזמנים שונים ומאוחרים זא"ז עד שהגיע זמן בריאת עוה"ז ואז נברא בזמן הראוי לו אחר בריאת העולמות העליונים אשר עליו ודי בזה כי לא נוכל להרחיב ולהעמיק ביאור זה הענין ככל הצורך ואיך וכמה ומתי".
שאלתי- אם כן האר"י בעצם אומר שלא היה בכח הבורא להמציא העולמות כולם בשישה ימים; ואמונת כל ישראל היא שהיה הקב"ה יכול לברוא העולמות כולם במאמר אחד כדברי רבותינו, והוא עסק בבריאתם שישה ימים, מפני שכך עלה ברצונו החפשי?
ועוד הדבר תמוה ביותר  דהרי פשוט שעדיין  יש  לשאול  מפני  מה  התחיל  בריאתם  קודם  הזמן  שהתחיל,  ואם  כן  מה  הועילה תשובתו?.