שטיפת מוח
שלום הרב.
אני מרגיש שאם אעסוק בלימוד כן של החולקים עלינו תחילה אהיה אף אני מהתופסים את עולמינו בצורה פירודית ולאחר מכן כשאגש לשמוע את היהדות אומר שהיא מטופשת. וא"כ גם לימוד שיטתי וישר של מחשבת ישראל יכריע את חיי אל ביתי רק משום שאלו הנתונים שהגיעו אלי ראשונים. וא"כ מה הערך בלימוד בכלל? זו תהיה לא יותר משטיפת מוח יזומה ע"י.
אם להערכתך זה מה שצפוי לך – תתגבר. הרי זה לא מהותי אלא הטיה פסיכולוגית.
אגב, לימוד מחשבת ישראל בעיניי הוא די חסר ערך. אבל לברר לעצמך מה אתה חושב זה בעל ערך. בקיצור, לא ללמוד מחשבה אלא לחשוב.
למה לימוד מחשבת ישראל זה חסר ערך לדעתך?
כחלק מבירור ומגיבוש דעתי אני צריך ללמוד מה ישראל אומרים לא?
אם אתה רוצה לדעת מה יהודים אומרים למד מחשבת ישראל. אם אתה רוצה לדעת מה נכון – חשוב. לכל היותר אחרי שתגבש תמונה היא תהפוך לחלק ממחשבת ישראל (כי זו תהיה מחשבה שיהודי חושב אותה).
אני איני רואה ערך בלמידת משהו שמישהו אמר רק כי הוא יהודי או נוצרי או טנזני. יתר על כן, בעיניי אין דבר כזה מחשבת ישראל. יש מחשבה נכונה ולא נכונה. מחשבה נכונה היא נכונה גם אם היא באה מגויים, ומחשבה לא נכונה אינה נכונה גם אם היא באה ממשה רבנו. לכן אין שום חשיבות למקורן של מחשבות, ולא זה אמור להיות הקריטריון מה ללמוד.
כמובן שכדי לקבל השראה אתה יכול ללמוד כל מיני מחשבות של כל מיני אנשים, ואם אתה רוצה דווקא יהודים – יבושם לך. זה לא פסול בעיניי רק מיותר. יש אנשים שחושבים שאם הם למדו כוזרי או רמב"ם הם למדו תורה או עשו משהו בעל ערך. לדעתי לא. אלו לכל היותר מקורות השראה כדי לגבש תמונה משלך, לא שונה מקאנט, דקרט, פרויד, ניוטון או אריסטו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer