שיקולי טריטוריה

אבל כאן מדובר ברשות הרבים, לא בטריטוריה של היחיד, זה לא מקרה שונה?

לא הבנתי. המפגין מפריע לי לנסוע בדרך שרשותי לנסוע בה. אתה צודק שזה לא כמו פריצה לביתי הפרטי, אבל עדיין יש מקום לשיקולי טריטוריה גם במצב כזה. אגב, גם בהלכה ד אמות סביבי ברה"ר נחשבות כחצרי.

זכור לי שאמרת איפשהו שבעל הדרך (הציבור) מאפשר למפגינים להפגין בה בצורה כזאת ולכן אין רשות לעבור במקרה כזה (משהו בסגנון הזה)

לא מדובר על הפגנה ברישיון. ברור שאם יש להם רשות אין דיון.

אתה צודק לגבי השוני בדין רודף, קיבלתי.
אבל כתבת שגם בלעדיו יש לי היתר (כמו גנב) ומה שלדעתך מונע זה שיש משטרה שיכולה לטפל. המשטרה אמנם יכולה *אולי* יכולה לטפל אבל מעשית, ברור שזה ייקח המון זמן (אחרת ברור שאין בכלל היתר). ז"א- גם אם יש טיפול אבל הוא כזה שהוא לא מספיק טוב == פוגע בטריטוריה שלי, עדיין צריך להיות לי היתר

מאד לא סביר. מה עם מישהו שסתם חולם ברמזור? גם הוא מעכב אותי. יש שכל ישר ומידתיות. מה עוד שבעל הדרך (הציבור) לא מרשה לפנות אותה בדרך כזאת.
צריך לזכור שזה לא דומה גם לגנב, כי הוא לוקח משהו שלי והמפגין רק לא נותן לי להשתמש בדרך (שאינה ממש שלי) באופן פסיבי.

חולם ברמזור- לא רלוונטי לדיון כי זה בשוגג ולכן בהגדרה לא נחשב כפגיעה בטריטוריה.
כמובן שאני מפעיל שכל ומידתיות- אם המשטרה מגיעה אחרי שעתיים לפנות את הכביש הרי שהחוסם הזיק לי בשכר עבודה של שעתיים- זה השקל מהדוגמה המקורית אבל בנזק ממשי. ואם כבר אתה דורש שכל ומדתיות- מה עם גנב שבא לגנוב לי רק שקל?
לא מבין את החילוק בין נזק אקטיבי לפסיבי- מה שחשוב לדיון שלנו הוא הפגיעה בטריטוריה.
לגבי בעל הדרך שלא מרשה- ואם מדובר על חסימה בשטח הפקר?