שכר האיפוק‎

שו"תקטגוריה: כללישכר האיפוק‎
ע' שאל לפני 7 שנים

היי  מיכי
לפני  כ3 שבועות התחלתי  לכתוב  איזה "הגיג"  בדבר מהות הרוע  בעולם, כמובן שאתה היית אחד  הנמענים  המתוכננים אצלי,  ככל שהרביתי  להעניק  בסוגיה, הבנתי  שלפני  הכל עלי  לחלוק  את  תובנותי  איתך. אך ככל שהעמקתי לחשוב ולאסוף  מידע בנושא, הבנתי [?] שבעצם אינני  מחדש  דבר,  ואז  החלטתי  שאני  משאיר  את ההגיג  שכותרתו היתה  "על  הרוע  בעולמנו" בטיוטות שלי. והנה  היום  עיינתי  במדור  "טיסות יוצאות" במוסף  הארץ,  ומצאתי  בו ראיון  עם  פרופ'  ג'פרי  קופשטיין:
 הגעתי להשתתף בוועידה באוניברסיטה העברית וגם לחופשה. אני אוהב לבוא לישראל…    אני ראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה שבאירווין. המחקר שלי עוסק באלימות על בסיס אתני, למה קבוצות מסוימות מסתדרות יותר זו עם זו, ולמה חלק פחות.
 

איך מוגדרות קבוצות שמסתדרות?
למשל, גיליתי שקשה מאוד לגרום לאנשים להרוג זה את זה, אבל אפשר לגרום להם לשנוא זה את זה בקלות. כל מה שצריך לעשות כדי שאנשים לא יפגעו זה בזה הוא רק לגרום להם להסתובב ביחד. זה גומר את הסיכוי שהם יירו זה בזה. הבעיה היא שהיום כבר לא עושים דברים ביחד, אפילו באולינג הם הולכים לעשות לבד.
איך הגעת למסקנה הזאת?
מחקר ועובדות. בדיוק נגמרה העבודה על הספר החדש שלי שיוצא החודש לאור בהוצאת אוניברסיטת קורנל.
אתה נשמע נרגש.
בהחלט.
במה עוסק הספר שלך?
"אלימות אינטימית" עוסק בפוגרום נגד יהודים בערב השואה. במהלך מלחמת העולם השנייה, אנחנו מדברים על יוני־יולי 1941, כשהגרמנים פלשו לאירופה המזרחית, הם אמרו למקומיים: עכשיו תעשו מה שאתם רוצים. אם בא לכם, תהרגו את היהודים.
ומה עשו המקומיים?
בעשרה אחוז מהמקומות באמת הרגו את היהודים, אבל ביתר המקומות לא. אז אני שואל למה דווקא במקום הזה ולא באחר? מתברר שהגרמנים לא יכלו לגרום לפולנים להרוג יהודים אם היתה סולידריות ושיתוף פעולה בקהילה. רק אם כבר היה קיים סוג של קיטוב. הנושא הזה חשוב מאוד בעיני, בארצות הברית אנחנו עוסקים לא מעט ביחסים שיש לנו בין קבוצות אתניות שונות. מוטב שנדע מה קורה כשדברים מסלימים, האם ישנה אפשרות שתהיה אלימות? האם יהיו לינצ'ים?
מה, במדעי המדינה מותר להשוות?
השואה דומה למקרים אחרים של אלימות אתנית, כמו למשל רואנדה, אבל ברור שזה לא אותו דבר. אל תכניסי אותי לצרות. עם זאת חשוב לי לומר שבמדעי המדינה לא עוסקים בשואה. רק היסטוריונים חוקרים את השואה. במדעי המדינה חוקרים את קמבודיה, את יוגוסלביה, כמקרים של אלימות נגד המונים, אבל לא את השואה. ויש לכך סיבות רבות.
כשקראתי  דברים אלו  הרגשתי "וואו"  ענק,  ממש  נפעמתי שעובדים ברצינות על  הנושאים  שכל  כך מטרידים  אותי  ושאמורים  להטריד  כל מי שאיכפת לו ממה  שקורה  בעולמנו.                                                                               הדברים  מדברים בעד  עצמם.
אז  שיהיה  לך ולמשפחתך שבוע  טוב

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

אני מפקפק האם חיים יחד יועילו. בחברון של תרפ"ט יהודים וערבים חיו יחד, וזה לא ממש הפריע להם לרצוח את היהודים שעזרו להם וחיו איתם בשלום. כמובן סביר שבכל אופן זה יועיל במשהו.

השאר תגובה

Back to top button