תארים שליליים
הייתי שמח לשמוע מה דעת הרב על טענת הרמב"ם כי האל לא ניתן לתיאור חיובי משתי הסיבות הבאות:
א. כל תיאור חיובי מבחינת המבנה התחבירי הבסיסי של המשפט בנוי מנושא ומנשוא- המשפט "ראובן יודע" מניח עצם הנקרא ראובן הנושא תכונה שהיא ידיעה. בשפה הדתית, מבנה כזה של המשפט פוגע באחדות האל וביחס שבינו לבין תכונותיו. לדידו הידיעה אינה מקרה שאירע לאלוהים, בבחינת תכונה נוספת על עצמותו, אלא היא ביטוי של מהותו ולפיכך תארים כגון יודע, אחד או קדמון מייחסים לאל ריבוי פנימי, כעצם שיש בו ריבוי של תכונות, ובכך הם פוגעים באחדותו הפשוטה והמוחלטת של האל
ב. אנו מבינים תואר כמו "חכם" או "טוב" משום שהוא מיוחס למספר בני אדם. התואר מאפשר לנו להכליל תחת קטגוריה משותפת קבוצה של פרטים- את התואר "נמצא" אנו מבינים כביטוי המתייחס למשל לשולחנות, לבני אדם, לחרקים ולשמש. על כן לשיטתו ייחוס תארים לאלוהות פוגע לא רק במושג הצרוף של האחדות אלא גם בנשגבות ובשונות המוחלטת של האל מן העולם כאשר התואר משמש למעשה גשר לשוני בין האל לעולם ומכליל את האל ואת העולם תחת קטגוריה משותפת וטבעו המכליל הופך את השפה הדתית למדיום המתעלם מזרותו של האל ביחס לעולם
איני עוסק בדיונים העתיקים והמשונים הללו. הטיעונים חלשים והמושגים עמומים, ובד"כ זה לא אומר כמעט כלום.
מבלי קשר לרמב"ם, האם הטיעון העולה מהניסוח הנ"ל לא מובן?
הוא מובן, רק לדעתי לא מדויק ולא נכון. אבל אלו באמת דיונים לא חשובים ולא מעניינים.
אני בכל אופן אשמוח אם תוכל להסביר מדוע הטיעון איננו נכון בעיניך
אעשה זאת בקצרה.
א.
1. מבנה המשפט לא אומר שום דבר כזה. זה לא קשור למבנה המשפט אלא למשמעותו.
2. אין שום סיבה שאני רואה להניח שאין לייחס לקב"ה תכונות. אין שום קשר לאחדותו של בעל התכונות.
3. אין שום סיבה שאני רואה להניח שהוא לא אמור להיות מורכב אלא אחיד ופשוט. הריבוי אינו בעייתי לדעתי.
ב.
אין שום מניעה לייחס לקב"ה תכונות אנושיות כמו טוב וכדומה. זה לא אומר שיש לו לב או שיש לו תחושות כמו שלנו. אבל איני רואה מדוע אי אפשר לומר שהוא טוב, בטח במעשיו וגם בעצמותו.
יש הבדל בין לומר שאני קיים ושאלקטרון קיים או שררעיון כלשהו קיים (אידאה אפלטונית או אפילו במובן האריסטוטלי). אבל עדיין ניתן להשתמש במונח 'קיים' בכל ההקשרים הללו. הוא הדין ביחס לקב"ה, והוא הדין ביחס לתכונות שמייחסים לו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer