תורה שבעל פה

שו”תקטגוריה: מטא הלכהתורה שבעל פה
אלעד שאל לפני 3 חודשים

א.מדוע לדעתך יש איסור לכתוב תורה שבעל פה?
ב. אחרי שהוחלט לכתוב אותה, מה הפסדנו מכך, מה המחיר? איך התורה היתה אחרת לולא המהלך הזה?
תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 חודשים

כבר עמדו על כך רבים. ההסבר המקובל הוא שכתיבת תושבע”פ מקבעת ומאבנת אותה. כל מהותה של תורה שבעל פה הוא הגמישות וההתאמה לנסיבות ולסברות. עינינו הרואות שכיום מתייחסים לספרים כאילו היו תורה מסיני. זה לא היה קיים לפני שהם נכתבו. כשדברים עוברים בעל פה ניתן להעביר קונוטציות ומשמעויות, והעסק נשאר פתוח וגמיש יותר. זה מה שהפסדנו מהכתיבה. אבל מנגד היה שיקול שנשכח פרטים חשובים. רבי החליט שהשיקול השני גובר.

נור הגיב לפני 3 חודשים

רבי ביטל את האיסור או שהוא רק התיר לכתוב את המשנה בתור יוצא מן הכלל?
[בגמ’ מובא מגילת סתרים שמצא רב אצל ר’ חייא, והחת”ס העיד על ר’ נתן אדלר רבו שלא כתב את חידושי תורתו מפני שחשב שלא יהיה מי שירצה אותם והידע בעצמו שלא ישכח]
וגם עד רב אשי לא כתבו את הגמ’ [כי לא היה צורך]

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

מי אמר שעד רב אשי לא כתבו? רב אשי ערך את התלמוד ולא בהכרח כתב אותו.
בפשטות הוא ביטל את האיסור, שהרי כל דבר שמועד לשיכחה מן הראוי לכתוב מאותה סברא. לא מצאנו שרב אשי היה צריך לייסד היתר נוסף.

נור הגיב לפני 3 חודשים

”כל דבר שראוי לשכחה ראוי להכתב מאותה סברא”. נכון אבל רואים שלפני רבי לא כתבו תמיד. ואם כך כל אחד ראוי שישקול היטב נזק מול תועלת כשכותב את חידושי תורתו ואולי רק כשיש נזק גדול מותר לכתוב.
דהיינו לא הותר האיסור אלא רק גילו לנו שבמקום צורך גדול ”הפרו תורתך”.
בפרט לדעת ה’חרדים’ שסובר שהאיסור הוא מדאו’ [כך זכורני, איני זיכר היכן כותב זאת]

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

לא מצאנו שמישהו שוקל זאת, ואיני רואה סיבה לחשוב כך. תושבע”פ כבר כתובה והותרה להיכתב ואין טעם להגביל ולסייג זאת.

השאר תגובה