תיקון המידות

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיתיקון המידות
א' שאל לפני 6 שנים

שלום רב
 
ראיתי בפורום עצור כאן חושבים שהרב התייחס למידות ולרמב”ם במ”ע ח, שממנה עולה כי יש צווי על מידות.
 
אני לא יודע מתי הייתה כל ההתדיינות, בכל זאת,
 
במה שרפרפתי באשכול, לא התייחסו לשני מקורות המדברים בנושא:
 
או”ש ריש הלכות ת”ת, תוך דבריו על צווי ת”ת, מתייחס בקצרה מדוע התורה לא צוותה על מידות.
ובאריכות, תפא”י קדושין פ”א משנה י אות ע”ט.
 
מהדברים עולה, כי מצוה ח’ מדברת על יעד, היינו, צריך להיות רחום וחנון כקב”ה, יש לשאוף למידות טובות.
אך התורה לא מצווה להיות עניו או לא לכעוס כמידה מוגדרת וקבועה, הטעם, שהמידות שלא כמצוות, אינן יחידה מוגדרת ולא משתנה, הן תלויות אדם, מקום, זמן והקשר.
התפא”י מביא מקרים בהם צריך לכעוס וכדומה. מביא את משה שפעמים כעס ונענש ופעמים שלא.
לכן התורה לא צוותה על כך כצווי ברור וקבוע, עי הדבר בלתי אפשרי.
 
יום טוב,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום א’.
כך כתבו גם הרמב”ן והמ”מ בהל’ שכנים, והאריך בזה הרב ליכטנשטיין במאמרו. אני לא מסכים לזה. יש עוד מצוות שאין להן שיעור ובכל זאת נמנו. אהבת הריע, יראת ואהבת ה’ ועוד. ניתן היה להגדיר את המצוות הללו כמצוות פעולה ולא מצוות תוצאה.
לכן אני מעדיף את הסבר הראי”ה קוק ומהרח”ו.
בכל אופן, איני זוכר מה כתבתי שם אבל מעודי תמהתי על קושיית מהרח”ו (למה התורה לא ציוותה על תיקון המידות), שהרי התורה כן מצווה על כך במצווה להידבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום (מצווה ח שהזכרת). אז איך אפשר לומר שאין מצווה להיות רחום וחנון כקב”ה? טענתי היא שהמצווה מדברת על הפעולות ומהרח”ו מדבר על תיקון המידות כעבודה נפשית. זה דומה אך לא זהה לדבריך.

השאר תגובה

Back to top button