תכלית לימוד תורה

שלום לרב מיכאל,
מה לדעתך היא התכלית היוצאת לאדם הלומד תורה? בספרות המחשבה מצינו כמה תשובות, הדבקות בקודשא בריך הוא, הורדת שכינה לעולם, תיקון עולמות עליונים דבקות שכלית שמביאה להשגחה וכו'… אלו רק דוגמאות שככה אני מכיר במחשבת הראשונים והאחרונים ללא היכרות יותר מדי מעמיקה. 
או שמא היית מצפה מאותו אדם הלומד תורה שיתוקנו מידותיו ויהיה אדם טוב וישר (לאו דווקא שבפועל אותו אדם אכן יהיה מוסרי, אלא שמכל מקום זה מה שהיינו מצפים שיצא מאחד שלומד את תורתו של הקב"ה).
אפשרות אחרת היא שלא הייתה מצפה מאותו בן אדם שלומד תורה שהתרחשו בו אילו שינויים כל שהם מלבד זה שידע כעת יותר תורה, כפי שאדם שלומד מתמטיקה לא מצפים ממנו שיצא משהו מהלימוד הזה אלא שיידע יותר את האמת לכאורה.
במילים אחרות, האם אל לימוד תורה צריך להתייחס כמו עיסוק מסוים שיש השלכות בצידו, כמו שהיינו מצפים מאדם שעוסק בכושר ואוכל טוב שיהיה אדם רזה חזק ובריא, ואם כן אילו השלכות אם כן שייכות אל לימוד התורה. או שמא כמו האפשרות האחרונה שהעליתי אין ללימוד התורה מעבר מאשר הלימוד עצמו.
אני מקווה שניסחתי את השאלה בצורה טובה, אשמח לשמוע את התייחסותך.