תנועת החסידות‎

בקר טוב

מערכו של ר' צדוק בויקיפדיה

אשתו מנישואין ראשונים הייתה ביתו של ר' שמואל הירש מוולאדווקה. בעקבות שמועה שלחצה יד לאציל שקנה בחנותה, הוא חפץ לגרשה אך היא לא הסכימה וטענה שהיא חפה מפשע. הוא החל לאסוף חתימת לקראת היתר מאה רבנים כדי לישא אשה שנייה, אולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש.

מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו. בין האישים עמהם נפגש היו תלמיד חכמים רבים ובתוכם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה ואדמו"רים שונים בפולין ובאוקראינה. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי מרדכי מצ'רנוביל. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי הוא הצטער על הגירושין החפוזים כל ימי חייו, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה. רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי משה בידרמן).

ולגבי רבנו נחמן:

והכלל שהיה ממאס מאד תאווה זו בתכלית המאוס, עד שגזר ואמר שמי שהוא חכם אמת קצת, אין התאווה הזאת נחשבת לניסיון כלל.

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%A8%22%D7%9F

ומסופר על אחד מזקני אנ"ש שהיה מקיא מרוב מיאוס

שבחי הר"ן – ויקיטקסט
he.wikisource.org
הקדמה . שנסתלק בשלום. קצת מה ששמעתי מפיו הקדוש בעצמו, וקצת מאנשים אחרים שהכירו אותו מעודו …

טוב, איני חושב שאדמו"רים היו בהכרח מגנים את גירושיו מאותה אישה (אני אישית בהחלט לא הייתי מצדד בהם, אם כי איני מכיר את הנורמות ששררו באותה תקופה ובאותו מקום ולכן יש להיזהר משיפוט אנכרוניסטי. אולי במקומם זה היה בגדר עוברת על דת יהודית ואולי אף דת משה לכמה שיטות).
לגבי תאוות המשגל, מה לך אצל ר"נ, כלך לך לשו"ע סי' רמ.