תעדוף חולים מחוסנים

ומי שלא עשה כושר וחלה בסכרת?

לענ"ד הרב שרלו אמר זאת נקודתי על שעת המגיפה, והאלו שלא מתחסנים הכניסו עצמם וסביבותיהם לכלל סכנה גדולה ובשעה שמשאבי הרופאים והרפואות קרוב לגבול הקצה. אבל במצבים שהם לא מצבי קיצון לא היה אומר כן, לא בעישון [הרגל שקשה מאוד להיפטר ממנו וזה לא שאט נפש, השמנה רי עשיית ספורט וכדו']
זכותו של הרב מיכי להרחיב, אבל הרב שרלו כאיש אתיקה וחבר בוועדות צמצם מאוד את ההבחנה רק לשעת חירום שעת מגיפה. ולא לאף תחום אחר.

שני הצדדים לוקחים סיכון.

אלו שלא מתחסנים לוקחים סיכון שאולי ידבקו ויחלו קשה. אמנם סיכון, אך קטן וידוע. אם האדם בריא הסיכון אפסי כמו למות בתאונת דרכים.

המתחסנים לוקחים סיכון בעייתי הרבה יותר, בהנחה שהם מזריקים לעצמם את הקוד הנגטי של הקורונה ואז ייצרו חיסון אז אכן הם יהיו קצת יותר מחוסנים, אך אם מישהו יחליף את הקוד לקוד זדוני אחר הם ייחלו במחלות שונות ומשונות.

כלומר מבחינת התוחלת המתחסנים לוקחים סיכון הרבה יותר גדול במובן הזה שהשונות שם גדולה בגלל אי הוודאות שיש לגבי מהות הקוד הגנטי המוזרק לגוף שיכול להשתנה מחיסון לחיסון ואף בתוך החיסון עצמו יכולים להיות קודים שונים. ואף אחד לא בודק.