אם אשמע קול אחר

תוכן הסקירה

בס"ד אם אשמע קול אחר

חיותה .שלום הפעם בעניינים .אחרים סיימתי עכשיו לקרוא את ספרך אם אשמע קול אחר (קנינו .אותו לא מהספרייה,( ואני עדיין תחת .הרושם חשבתי שמן הראוי לספר לך קצת על .רשמיי קודם ,כל מאד מאד .נהניתי לקח לי זמן להיכנס ,לעניין כי ההתחלה די איטית (כל הספר איטי ,למדיי ובכל זאת קראתי בשקיקה עד .)סופו יש שם דמויות מרתקות ,ומורכבות והאקטואליה כולה נוכחת שם אבל באופן מאד עדין .ברקע בצורה כלשהי זו כמעט סאגה היסטורית של שלושה דורות (שלושת חברותיו של ארי :למשל ,מרתה ,הדסה ,)ואלומה קצת בדומה לאלה תולדות של אלזה מורנטה (וזו ממש .מחמאה מאד אהבתי ,)אותו ועוד כמה הדומים ,לו למרות שעל פניו זה לא נראה .הז'אנר יש כמובן תובנות ברורות שקשורות לאספקטים המרכזיים שמופיעים בצורה בולטת וישירה .בספר בעיקר החיים והאנושיות מול האידיאולוגיות הגדולות – בבחינת אבנים שחקו .מים וגם קבוצת הכתיבה והקשרים העמוקים שנוצרים שם למרות ,ההבדלים ולמרות הסוד שיש לכל אחד מהחברים/ות שם (אולי חוץ ממרים שהיא סתם אישה מקסימה אבל בלי .סודות ואולי זה ,הסוד סוד ,הקסם .)שלה אבל מעבר לתובנות ,הללו לי זה נתן גם כמה תובנות אנושיות .משמעותיות ,למשל יתר הבנה בנפשה של אישה שלא זכתה לפרי ,בטן מה שכגבר לא באמת מובן לי (אם כי כמובן גם לגבר יש צורך ,בילדים אבל עדיין זה משהו .)אחר גם התיאורים העדינים של ההליכה על הגבול בעניינים הדתיים (אלו – ארי ואלומה וחבריהם – מחמת מרד קדוש ומאד ,אידיאולוגי ,""אבני ואלו – עוזיה – סתם בגלל שלפעמים החיים זורמים להם ,אחרת )""מימי היו מרתקים והציגו בצורה יפהפייה דילמות קיימות ובועטות בעולם ,שלנו שלא לדבר על השניאורים ,ים-והמשה פסיפס דמויות .מרתק וראש לכולם ,אברהם איך ,לא שכליטווק כמובן מאד הזדהיתי .אתו אברהם הוא דמות הביניים כי הוא לכאורה אנטי אידיאולוגי אבל זו גופא האידיאולוגיה שלו (ומכאן לקח שגם קונפורמיסט מושבע – ע"ע מונטי :פייטון I'm conformist – יכול להיות חכם .)ואמיץ ואפילו אצלו החיים גוברים פעם אחת על .העקרונות בישיבת ,ירוחם בה ,לימדתי החבר'ה התלוננו כל הזמן שלישיבה אין קו (במובן של קו ,אידיאולוגי כמו ישיבות .)הקו ניסינו להסביר להם שזה הקו ,שלנו ושגם זה ,קו אבל הם לא ממש הפנימו .וקלטו היה להם ,קשה והם חשו רגשי נחיתות קשים מול ישיבות .הקו אני מקווה ומעריך שכמה שנים אחר כך הם כבר הבינו והפנימו את הדברים .יותר אחד ההבדלים בין האבנים למים הוא שאנשים כמו אברהם )(מים סוטים לפעמים מהעקרונות כי אצלם זו לא אידיאולוגיה אלא אלו החיים שלהם (ומיד זוכים לכינוי חפיפניקים ,)כמובן ויש פעמים שהחיים חזקים יותר מהעקרונות (המים שוחקים את האבן ,)האידיאולוגית מה שאנשי האידיאולוגיה )(האבן לא מסוגלים .לעשות אבל כשהאידיאולוגיים פוגשים את החיים ,בעוצמה זה עלול לרסק להם לחלוטין את האידיאולוגיה ,)(כארז מה שלא קורה לאברהם שסטה לרגע כשמצא ,לנכון ואח"כ המשיך בדרכו בשלווה (לכוף כאגמון ,ראשו כהסבר בעלי .)המוסר

,ובכלל קורים בספר דברים מאד חזקים ,ועזים אבל הם מתוארים בצורה שמאד משולבת בסיפור הרגוע והמינורי .לכאורה גם השילוב של האגדות ולשון חכמים בהחלט תרם רבות (הפרידה בין עוזיה לאברהם ,בסעודה שם התובנה האנושית שולבה להפליא באגדה ,התלמודית היתה נהדרת .בעיניי אחד הקטעים החזקים .בספר יש לי תחושה שאולי עכשיו אני מבין קצת את האגדה הלא ברורה .ההיא את יכולה לשער שאני מאלו שמדלגים על האגדות .)בלימודם

מבחינת ,האנשים שהם כמובן עיקר ,הספר התחושה הכללית שלי היתה שהותרת שם שביל של לבבות שבורים (אולי חוץ מיואב ,ואלעד וגם זה לא ממש הולך .)בסוף שום דבר לא ,הלך ואף אחד לא באמת מצליח למצוא את שאהבה נפשו ולחיות כפי שהוא .רוצה הכל נותר שבור

,וחצוי כמו החיים (אין דבר שלם .)…יותר זה ממש פסיפס של .שברים מבחינתי כרגע בתום הספר יש ברחבי הארץ ,(והעולם )שניאור אוסף של כעשרה אנשים שחיים לכאורה כרגיל אבל בנפשם הם בעצם שוכבים על הקרקע ומתפתלים .בייסורים קצת מתסכל ומשאיר את הכל איכשהו לא גמור (וכנראה גם לא עתיד ,)להיגמר אבל בהחלט .אמין ,לסיום .תודה בהחלט שמעתי קול אחר וקצת מהעולם שלי הפך למים (ששוחקים את .)האבנים יישר .כוחך אני מחכה לספר .הבא

שלום הרב מיכאל המכתב שלך שימח אותי באופן שקשה .לתארו זה סוג הקריאה שפיללתי .לה .תודה

האם במתכוון פסחת על הקונפליקט שהעסיק אותי ,מאד שהתנגשות אגדה-הלכה אמנם מבטאת אותו אבל היא רק אפס ,קצהו או דוגמה ,לו בין האיפוק ,להתפרצות החוק ,והדמיון הגבול .הגבול-והעדר (אני לא .פילוסופית לא יודעת איך לנסח את זה בצורה תיאורטית אבל דוגמאות בספר יש לכך .)למכביר מעין הנושא הזה יש גם בספר "לילה של רוברט ,פירסיג מחבר ז'ן ואמנות אחזקת .האופנוע .ועוד גם איין ראנד קשורה קצת לשם – הכוח ,הפורץ הכוח .המגביל

חייבת לציין את השעשוע הרב שהשתעשעתי מהרעיון של הדילוג על .האגדות למותר לציין שלמרות ששמעתי פה ושם על ,התופעה לא באמת האמנתי שהיא .אמיתית ,כלומר יחסתי אותה לעולם שמרן-חרדי מובהק ,מאד ולא למי שחיים עמנו ובעולמנו .ממש ,אני כשאני לומדת ,גמרא מחפשת דבר ראשון את האגדות וחושבת שדרכן חכמים הצליחו לגעת בליבת הנושא של .הסוגיה כל .סוגיה על כל ,פנים אשרי שזכיתי להיות מאלה שגורמים לליטווק להתעכב על .אגדה ,שוב תודה על הקריאה המושכלת ועל התגובה .הנפלאה

,אגב האם מותר לי לצטט חלקים ממכתבך (הכלליים ,יותר לא ,האישיים )כמובן בעמוד הפייסבוק של הספר ?)(ושלי (מותר בהחלט להשיב .)בשלילה חיותה

שלום .חיותה

,ראשית אין שום בעיה לצטט ,אותי בשמי או שלא .בשמי אפשר להוסיף המלצה חמה מאד שלי על .הספר

לגבי ההתפרצות מול ,האיפוק או החוק מול ,הדמיון הרי כמעט רק על כך ,דיברתי אלא .שבמטפורות ""מים אלו המתפרצים "וה"אבן זה החוק המאובן .והקשוח וכשהמים שוחקים ,אבנים הרי זה הרגש והדמיון המתפרץ שנאבק ולפעמים שוחק את האבן ההלכתית והשכלית .הקשוחה כתבתי שכשהמים פוגשים רוח חזקה הם סוטים מעט הצידה ואז חוזרים (כאגמון המתכופף בפני כל רוח מצויה .)וחוזר אבל כשאבן פוגשת את הרוח אז אחת משתי :אפשרויות או שהיא לא נעה ולא ,משתנה או שהיא מתנפצת .)(כארז זה חוסר העמידות של האבן הבלתי .גמישה

אמנם כעת אני שם לב פתאום שיש כאן שני צדדים מתהפכים (ואולי זה מה שגרם לך לפספס את ההבחנה הזאת ,בדבריי שעסקו כמעט רק :)בה .א ארי ושניאור והדסה )(המאוחרת ואלומה )?(המוקדמת הם לכאורה ,המים הם הדמיון המתפרץ שלא נכנע לאיבון .ההלכתי ואילו אברהם הוא האבן ההלכתית הקשוחה שלא זזה .מעקרונותיה אני מניח שאת התכוונת לחלוקה .הזאת אבל אני כתבתי בדיוק את :ההיפך .ב דווקא ארי וסיעתו הם ,האבן כי יש להם אידיאולוגיה נוקשה מאד (למרות שחלקה הוא ההתנגדות לאידיאולוגיה "ה"אבנית של ,)אברהם ולכן הם לא מוכנים לסבול סטייה ,מעקרונותיהם ואם יש סטייה כזאת הם מנפצים או מתנפצים (ולא מתכופפים .)וחוזרים ודווקא אברהם הקשוח והשמרן הוא המים ולא .האבן כי אצלו זו לא אידיאולוגיה אלא החיים עצמם (חשבי על הרב ליכטנשטיין ז"ל מול "ה"קו של הר .המור הרב ליכטנשטיין הוא לכאורה ,אבן עקרונות קשוחים וצמידות מוחלטת ,להלכה ותראי כמה הססנות וחוסר ""קו יש ,אצלו אבל גם אם יש אצלו סטיות והתלבטויות מקומיות הן חוזרות מיד .למקום כמו .)אברהם לכן אברהם סוטה פעם אחת ,מדרכו אבל .חוזר הסטייה לא מונצחת ולא מנפצת את .המסגרת אפילו ההתנתקות שהיתה קשה לו לא הצליחה לנפץ ,אותו גם אם כן .לזעזע

למען ,האמת יש משהו בכל אחד משני הכיוונים .הללו זה ,מעניין כי לא שמתי לב .לזה לפעמים הדמיון המתפרץ הופך ,לאידיאולוגיה ואז הוא הרבה יותר מסוכן מאידיאולוגיה שמרנית .רגילה לדעתי תלמידי הרב קוק נוסח "ה"'קו יצאו מתפיסה של אגדה (הרב קוק ודאי משך ,)לשם למרות שכעת הם כאילו למדנים ליטאיים (עם המון רגשי נחיתות כלפי תה"ח הליטאיים ,והחרדים שעושים את זה טוב .)מהם ואילו חרדיות היא היא דווקא מאד פרגמטית ,ואנושית ומאד לא אידיאולוגית (לא .סאטמר אלו "ה"קו של ,)החרדים בניגוד להצהרות שלה שבאות לחפות על פרגמטיזם .גדול שלא כמו ,"ה"קו הם מאד פרגמטיים וסוטים וחוזרים (כל זה כמובן תוך הצהרות שהם לא שינו מאומה מימי

משה רבנו דרך הרמב"ם הח"ח והרב שך ועד .)ימינו שימי ,לב בנטייה ראשונית היינו אומרים שהחרדים הם האבן ולא ,המים וגם זה .נכון הם אבן שלא נוצרה ממים אלא סתם אבן מאז ,ומעולם והיא פחות מסוכנת מהאבן שבאה .מהמים הכיוון השלישי הוא חלק מהדתיים ,המודרניים שהם לא אבן אלא פשוט ,מים חיים את חייהם באופן די טבעי (למרות הרפלקסיה המודרנית שיש להם על עצמם ועל .)אחרים אולי החסידים היו ,כאלה אבל כאן יש עוד נקודה שנוגעת להבדל בין האדמו"ר החסידי .לחסידיו ראי .מייד

שאלה מעניינת היא היכן למקם את השבתאות ותופעות מסוגה (וגם ,החסידות שלא בכדי חשדו בה .)בשבתאות ,מחד כמובן יסודה במים (ואני מניח שאת היית משבצת אותה .)כאן ההתפרצות מול הליטאיות .המאובנת ,מאידך דומני שבשלב כלשהו המים האלה מתגבשים לאבן אידיאולוגית נוקשה ,למדיי ולכן היא לא עומדת בתמורות .הזמן הרי תנועה המונית לעולם לא יכולה להיות בנויה מאוסף אינדיבידואלים שכל אחד עם הדמיון המתפרץ .שלו אם זה היה ,כך זה היה מתפזר מיד ולא היתה נוצרת הקבוצה או .התנועה היווצרות הקבוצה היא התגבשות ההתפרצות לכלל אידיאולוגיה והיווצרות שמרנות נוקשה עוד יותר מזו שהם לוחמים .נגדה פעם אמר לי מישהו (לא זוכר )מי שאחרי כל מהפכן ששינה לגמרי כוון עומדת קבוצה עצומה של קונפורמיסטים שממשיכים את דרכו בדבקות ובלי לסטות ,ממנה וכמובן מסבירים שרבם הוא ההמשך הישיר של משה רבנו שלא שינה מאומה מהתורה שקיבל ישירות מהר דיני (הרב ,קוק ר"ח מבריסק ,בלמדנות סאטמאר .)ועוד כך גם אני רגיל לומר שיש שני סוגי :חזונאישניקים 1 . אלו שנוהגים בדיוק לפי הוראותיו של החזו"א ולא סוטים כמלוא .נימה 2 . אלו שעושים מה שהם ,חושבים בדיוק כמו שהחזו"א עשה (יש סיפור חסידי מקביל על רבי נוח ומרדכי ,מלכוביץ בלקט סיפורי חסידים של .)בובר

ואסיים בתופעת הדילוג על .האגדות לא רק שהיא ,אמיתית אלא רוב בחורי הישיבות ""לוקים .בה בישיבות הליטאיות (ואנוכי הקטן תוצר )שלהן מדלגים על האגדות באופן .עקבי יש מאחורי זה רציונל הגיוני ,מאד ואני חושב שרבים לא מבינים זאת (או לא )מסכימים .בתקופתנו התחושה (שרובם לא יעזו לומר אותם בקול ,רם בגלל המחויבות לקדושת חז"ל )והתלמוד היא שאגדות הן פרי הדמיון והמחשבה של ,חז"ל וזאת בניגוד .להלכה אמנם גם בהלכה יש לכל פרשן ופוסק תרומה משלו ,לגביה ולא בכדי נוצרו המחלוקות (כי כל פוסק ופרשן הוא תבנית נוף )מולדתו אבל פרשן ופוסק הלכתי פועל בתודעה של פרשן ולא של .יוצר הפרשנות יש בה ממדים ,סובייקטיביים אבל היא מפרשת את התורה שעברה אליו ,במסורת ולכן הפרשנות מצטרפת לתורה שעוברת .הלאה לכן כשאני לומד ,הלכה על כל ,פירושיה אני עוסק בתורה שירדה ,מסיני ואילו כשאני עוסק באגדה זה סוג של .ספרות אני לומד את נפשם ודמיונם של ,אנשים חכמים ככל ,שיהיו הא ותו .לא לכן בישיבות אין לאגדה מעמד תורני במובן שהיא ירדה .מסיני פעם כתבתי בצהר (אולי )?'ו מאמר על תורה בגברא ותורה ,בחפצא שם הסברתי .זאת ,אגב אני עדיין חושב .כך מבחינתי מורה ,נבוכים ,מהר"ל הרב ,קוק חסידות ,'וכו הם "תורה "בגברא (תורה ,אישית ,)סובייקטיבית ולכן מי שזה בונה אותו ,שילמד אבל מי שלא – מבחינתו עיסוק בזה הוא ביטול .תורה שימי לב שכל זה מדבר על משמעותה התורנית של ,האגדה ולא על משמעותה ,האנושית העניין ,שבה או החשיבות שבעיסוק בה ברמות לא .תורניות ההתעלמות מהאגדות אינה רק התפיסה התיאורטית שתיארתי כאן (שאני לגמרי מזדהה )איתה אלא גם נטייה ליטאית שמעדיפה שכל וניתוח רציונלי קר על פני עיסוק ,ברגש בפסיכולוגיה .ובאנושיות בפרפרזה על מאמרו של ציצרו :זצ"ל "כל דבר אנושי זר ."לי

ברוך משנה !הבריות ,כלומר :כפשוטו שעשה אותם שונים זה .מזה אני הרי ההפך .הגמור העיסוק באנושי מרתק .אותי המודלים השכליים והרציונליים הם רק .התומכות שמאפשרות חיים ללא ציפה .בחלל אני הכי הפוך מליטווק שיש .בעולם .כמעט גדלתי גם בבית .חסידי אבא וסבא הם חסידי בויאן משושלת .ריז'ין יהודה ,ברנדס השייך משפחתית לאותה ,שושלת כתב ספר שנקרא 'אגדה .'למעשה שמעתיו גם בעל .פה (אנחנו ידידים ותיקים עוד )מת"א וגם ערכתי את חלקו השני שראה אור בבית .מורשה מאז שראיתי )(ושמעתי אצלו את ,הניסוחים כך אני לומדת אגדה – והלכה בתוך סוגיות .הגמרא הוא טוען שבעזרת האגדתות חז"ל מצליחים להראות ניואנסים – הלכתיים לגמרי – שאי אפשר להראותם בניסוח הלכתי .משפטי כי גווני הגוונים של הקיום האנושי אין דרך לדחוס לתוך אוסף חוקים .יבש ראה לדוגמא רצף האגדתות על מכבדי ההורים ',ב'קידושין על גווני .גווניה על מקרי .הקצה על המחירים שמשלמים אם נוטים לשם או .לכאן .ואכמ"ל

תודה על .הניתוח .אכן .ומדוייק והיתה לי כוונה מאד ברורה להראות את שני הצדדים של המים .והאבן את המחיר שמשלמים .שניהם אני מזדהה עם אברהם בכל ,מאודי אבל מצרה על הצריף הדחוק שבו הוא .גר תרתי .משמע אברהם הוא בעיני באמת 'מלך אסור .'ברהטים (אם תרצה יש בכך משל על הציונות .הדתית לא תכננתי את .זה אבל כך .יצא הדנ"א של המחשבות קיים בסיפור גם בלי .להתכוון מצד ,שני המשפט שעוזיה כותבת בסוף למיכאל – על בן הכלאיים הוא כולו .).במודע אני כמובן .עוזיה בגבולות המוסר והסבירות אעדיף את האנושי על .החוק את הפרט על .הכלל באחת השיחות עם העורכת של הספר – שרי ,גוטמן בוגרת קיבוץ של השומר ,הצעיר אידיאולוגיה-ונפגעת קיבוצניקית היא ספרה לי שבתום הצבא היא רצתה ללמוד ספרות ,באוניברסיטה הקיבוץ לא אישר .לה ,הוריה ממנהיגי הקיבוץ ,ומוביליו הצטרפו לעמדת הקיבוץ ולא גיבו את ,רצונה בטענה ש'זה לא טוב עכשיו .'לקיבוץ היא סוחבת את הטראומה הזו של העדפת הכלל על ,הפרט עד היום ,הזה כשהיא בת כמעט .ששים ומולה ניסחתי לראשונה את ,האמירה שכאשר עמדה הלכתית תתנגש באנושי ,הפשוט אתייצב לצד .האנושי דוגמה לכך היא תמיכתי הרבה בהומואים הדתיים ובלסביות .הדתיות כשהתוודעתי לנושא הלהט"בי לפני שנים ,אחדות ,כלומר לאנשים ,עצמם הנושא הזה היה מבחינתי צומת דרכים דתית ,משמעותית עוד יותר .מהפמיניזם הבנתי שיש רגעים שאין מנוס ,מלהכריע לכאן או .לשם ובבהלה ,מסוימת אך בבהירות ,עצומה ידעתי איפה .אני

,לכן ,אגב אהבתי כל כך את המאמר ההוא ,שלך במקור ,ראשון על הצורך בפסיקה מסדר .ראשון זה סוג הטלטלה שההלכה היהודית צריכה .לעבור בכמה וכמה נושאים .קריטיים בהקשר ,לכך יש בידי מאמר נפלא שכתבה ידידה מניו ,יורק על אגדת 'ר מאיר ואלישע בן אבויה .בירושלמי ודרכה – על הבחירות האנושיות 'שה מבקש .מאיתנו פסוק המפתח שאותו דורשים חזל באגדה ההיא על קברו הבוער של אלישע בן ,אבויה הוא הפסוק מרות – ליני ,הלילה אם יגאלך טוב יגאל… המאמר קורא את האגדה ,במדויק ובכך יוצר הקבלה בין 'ר מאיר ,לבועז ולתמיכתו ברות ,המואביה טרם פסיקת 'מואבי ולא .'מואבית הכותבת מצביעה על הנועזות שבקפיצה :הזו גם ,בועז גם 'ר מאיר מתייצבים מול הקב"ה למאבק על הנכון .והצודק אם תרצה אשלח לך את .המאמר יש לי אותו .באנגלית קיוויתי לתרגמו לעברית .לאקדמות אבל לא ברור מה קורה עם אקדמות .בכלל כל .טוב

רק שלוש :הערות

.א כתבתי שיש שתי פנים :לליטאיות 1 . פן של אופי – אהבה לרציונלי המופשט .והמנותק 2 . תפיסה עקרונית – שלימד מחשבה ואגדה הוא לימוד של חומר שמקורו ,אנושי סוג של ,ספרות ולא לימוד תורה "ב"חפצא שניתנה בסיני (והתפתחה על ידי בני אדם ,)כמובן כמו .ההלכה בדברייך התייחסת רק לחלק הראשון (העניין ,והנטייה או .)האופי

.ב אני חושב שהאמירה על העדפת האנושי על החוק היא עמומה .מאד זה כמו שמקובל לומר שעדיף לדחוק בלשון מאשר בסברא (כלל פרשני מקובל .בישיבות יש לו מקור .)בב"י השאלה כמה דחוק זה בלשון מול כמה טוב זה ?בסברא הרי כל אחד יעדיף לדחוק מעט בלשון בשביל להרוויח הרבה .בסברא לכן האמירה העקרונית בעצם מתרוקנת ,מתוכן כי כולם מסכימים שזה .עדיף השאלה היא היכן הגבול (כמה לשון מול כמה ,)סברא וזה מה ששונה מאחד .לשני לכן הניסוח העמום הזה לא מוסיף הרבה .לעניין דומני שכך גם באמירה של האנושי מול .החוק אני ,אישית על אף ,הליטווקיות מאמין שהחוק בד"כ לא סותר את ,האנושי וברוב המקרים (לא )בכולם ניתן לתת לו פרשנות שתתאים .אותו כל השאלה היא המחיר הפרשני (עד כמה הפרשנות היא )סבירה מול הקושי האנושי (שבסברא ו/או .)במוסר אני מבין שאת תהיי מוכנה למחיר פרשני כבד ,יחסית אבל בזה אולי גם אני אסכים .איתך ראי בסעיף .הבא

.ג לגבי ,הלהטבי"ם אני גם תומך בהם (יש ראיון מפורט איתי באתר של ""כמוך שם אני מנסה לפרט את משנתי ,)בעניין אבל השאלה באיזה .מובן ודאי שיש לקבל אותם כחברים שווים ולא לפגוע ,בזכויותיהם וכל הטאבו סביב האיסור הזה הוא אבסורדי (ולדעתי מקורותיו לא .דתיים כעין רצח על כבוד המשפחה ששייך לתרבות הערבית אבל לא בהכרח .)לאיסלם אבל אני לא הייתי מתיר את המעשה הזה אם הבנתי שההלכה ,אוסרת אלא רק אם תהיה לי פרשנות שמחזיקה מים להלכה שמאפשרת זאת (חשבתי על כך לא .מעט יש לי כיוון ,ראשוני אבל צריך לעבות ולבסס .)אותו אני מחויב לתורה כדבר ,'ה ולכן אם אשתכנע שהקב"ה ציווה עליי ,אחרת אז זה מה שאעשה (לפחות ארצה .לעשות אולי לא אעמוד בזה בפועל – ע"ע אברהם של .)עוזיה במובן הזה אני ממש לא מקבל את האפשרות שהאנושי יגבר על ,החוק אם החוק אכן מבטא את רצון .'ה אם החוק נוצר על ידי אנשים והוא בר שינוי (כלומר לא משקף את רצון )'ה – אנסה לשנות .אותו חזרנו לפסיקה מסדר .ראשון אבל פסיקה מסדר ראשון אינה העדפה של האנושי על החוק אלא הבנה שונה של החוק עצמו (לקיחת האנושי במשקל גדול כשבאים לפרש את .)החוק וזו לא רק .סמנטיקה כמובן שיש מצבים של עבירה ,לשמה ואין כאן המקום לפרט .יותר

לגבי הצעתך לשלוח את ,המאמר .תודה אני קצת צולע ,באנגלית ולכן רק אם יש משהו שאני מאד מאד רוצה לקרוא וצריך לקרוא אני עושה את .זה על כן בינתיים אוותר (עד שתתרגמי .)

תגובותי בפנים

רק שלוש :הערות

.א כתבתי שיש שתי פנים :לליטאיות 1 . פן של אופי – אהבה לרציונלי המופשט .והמנותק 2 . תפיסה עקרונית – שלימד מחשבה ואגדה הוא לימוד של חומר שמקורו ,אנושי סוג של ,ספרות ולא לימוד תורה "ב"חפצא שניתנה בסיני (והתפתחה על ידי בני אדם ,)כמובן כמו .ההלכה בדברייך התייחסת רק לחלק הראשון (העניין ,והנטייה או .)האופי כמובן שהתכוונתי אך ורק לפן הראשון ולא לשני בשום פנים .ואופן בעיני זה לימוד תורה לא פחות .מהלכה שתיהן מסיני ולא מסיני באותו אופן מורכב של מסירת .תורה בעניין זה עיין בספר החדש שנמצא בדפוס ונקרא בעיני אלוהים ואדם – האדם המאמין ומחקר .המקרא שעוסק בסוגיות .אלה יש בו חלק שלם שעוסק בשאלת מתן תורה .בסיני

.ב אני חושב שהאמירה על העדפת האנושי על החוק היא עמומה .מאד זה כמו שמקובל לומר שעדיף לדחוק בלשון מאשר בסברא (כלל פרשני מקובל .בישיבות יש לו מקור .)בב"י השאלה כמה דחוק זה בלשון מול כמה טוב זה ?בסברא הרי כל אחד יעדיף לדחוק מעט בלשון בשביל להרוויח הרבה .בסברא לכן האמירה העקרונית בעצם מתרוקנת ,מתוכן כי כולם מסכימים שזה .עדיף השאלה היא היכן הגבול (כמה לשון מול כמה ,)סברא וזה מה ששונה מאחד .לשני לכן הניסוח העמום הזה לא מוסיף הרבה .לעניין דומני שכך גם באמירה של האנושי מול .החוק אני ,אישית על אף ,הליטווקיות מאמין שהחוק בד"כ לא סותר את ,האנושי וברוב המקרים (לא )בכולם ניתן לתת לו פרשנות שתתאים .אותו כל השאלה היא המחיר הפרשני (עד כמה הפרשנות היא )סבירה מול הקושי האנושי (שבסברא ו/או .)במוסר אני מבין שאת תהיי מוכנה למחיר פרשני כבד ,יחסית אבל בזה אולי גם אני אסכים .איתך ראי בסעיף .הבא מסכימה איתך באשר ,לחוק ,ולפרשנות .ולמחיר ,בפועל במציאות שבה משכב זכר הוא אסור מפורש ,מהתורה עומד האדם מול השאלה לתמוך או לא לתמוך במי שמצהיר שכך הוא ,חי ובפועל מצוי אותו אדם בצומת של "אנושי או ."הלכתי

.ג לגבי ,הלהטבי"ם אני גם תומך בהם (יש ראיון מפורט איתי באתר של ""כמוך שם אני מנסה לפרט את משנתי ,)בעניין אבל השאלה באיזה .מובן ודאי שיש לקבל אותם כחברים שווים ולא לפגוע ,בזכויותיהם וכל הטאבו סביב האיסור הזה הוא אבסורדי (ולדעתי מקורותיו לא .דתיים כעין רצח על כבוד המשפחה ששייך לתרבות הערבית אבל לא בהכרח .)לאיסלם אבל אני לא הייתי מתיר את המעשה הזה אם הבנתי שההלכה ,אוסרת אלא רק אם תהיה לי פרשנות שמחזיקה מים להלכה שמאפשרת זאת (חשבתי על כך לא .מעט יש לי כיוון ,ראשוני אבל צריך לעבות ולבסס .)אותו אשמח לשמוע על הכיוון .הזה שמעתי אמירה יפה בעניין מידידתי חנה פרידמן שאמרה כי בניגוד לעין תחת ,עין שם קל לפרש בניגוד לפשט הכתוב – על משכב זכר אין לנו מדרש .הלכה וחובתנו ליצור מדרש .כזה בפרפרזה על דבריך – ליצור מדרש מסדר ,ראשון כלומר להתעלם מאלפי שנות שתיקה וליצור מדרש .חדש

אני מחויב לתורה כדבר ,'ה גם אני

ולכן אם אשתכנע שהקב"ה ציווה עליי ,אחרת אז זה מה שאעשה (לפחות ארצה .לעשות אולי לא אעמוד בזה בפועל – ע"ע אברהם של .)עוזיה פה זה .מורכב כל עוד זה לא ג"ע שפיכו"ד וע"ז.במקרים של חירום קיומי בנוסח הלהטבים, אני אטען ש'דבר "ה הוא העדפת .האנושי (אין לי עמדה על ממזרות ונישואי כהן .וגרושה לא עסקתי ,בזה ואני מודעת .לבעיתיות לא אתיר )אוטומטית ופה נכנסים בועז 'ור מאיר מהסעיף .הבא בועז האמין שכשהוא מתעלם מ'לא יבוא לכם עמוני בקהל "ה הוא קולע לעומק רצון ,הכתוב כלומר ,הקב"ה שהוסיף וכתב – על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם .ובמים רות גומלת החסדים היא הפך .הגמור ולכן הוא עשה את רצון 'ה בניגוד לכתוב הפשטני .בתורתו לכן התלהבתי כל כך ,מהמאמר הרומז לכוונים נכונים מאד .בעיניי במובן הזה אני ממש לא מקבל את האפשרות שהאנושי יגבר על ,החוק אם החוק אכן מבטא את רצון .'ה אם החוק נוצר על ידי אנשים והוא בר שינוי (כלומר לא משקף את רצון )'ה – אנסה לשנות .אותו חזרנו לפסיקה מסדר .ראשון אבל פסיקה מסדר ראשון אינה העדפה של האנושי על החוק אלא הבנה שונה של החוק עצמו (לקיחת האנושי במשקל גדול כשבאים לפרש את .)החוק וזו לא רק .סמנטיקה .מסכימה לקיחת האנושי במשקל גדול היא ניסוח שאני .מקבלת כמובן שיש מצבים של עבירה ,לשמה ואין כאן המקום לפרט .יותר בזה אני לא עוסקת .כלל

לגבי הצעתך לשלוח את ,המאמר .תודה אני קצת צולע ,באנגלית ולכן רק אם יש משהו שאני מאד מאד רוצה לקרוא וצריך לקרוא אני עושה את .זה על כן בינתיים אוותר (עד שתתרגמי .)

מקור (Google Drive): https://drive.google.com/open?id=1BTj6zhkoU4SMI6D5YETMmkNYyaDJs3IW