על "מחקרים" ומשמעותם – חלק שני (טור 24)

בס"ד

החלק הזה נכתב בעקבות תכתובת על מחקרו של דאטון שמופיעה בטוקבקים לחלק הראשון.

אינטליגנציה רגשית

הדוגמה של אינטליגנציה רגשית תמיד מתקשרת אצלי למחקרים בשירות התקינות הפוליטית. לפני כמה שנים החליט מישהו לחקור את נושא האינטליגנציה. הוא ניסה לזקק כמה מאפיינים של המושג הזה, ואחרי שהוא קיבל רשימה שלהם הוא הופתע לגלות שיש כמה כישורים שונים שממלאים את כל הדרישות הללו. וכך הוא הגדיר כמה סוגי אינטליגנציות: רגשית, מוטורית ועוד.

אלא שלדעתי יש כאן בעיה מתודולוגית מהותית. הרי כשמתחילים מחקר כזה עלינו להניח מהי אינטליגנציה. כלומר להתחיל מרשימה של אנשים שמוסכמים כאינטליגנטיים, ולנסות לזקק מתוכם את רשימת התכונות שמגדירות אינטליגנציה. כלומר יש כאן הנחה ראשונית לגבי מהי אינטליגנציה. עד כאן אין לי בעיה, שהרי הגדרות לעולם מתחילות מאינטואיציה כלשהי. תפקידן הוא להמשיג ולפרמל את האינטואיציה הזאת. נניח לצורך הדיון שבהתחלה כשהיית שואל את האנשים האם איינשטיין הוא אינטליגנט – היית מקבל תשובה חיובית מכולם. אבל אם היית שואל לגבי מרדונה – רובם היו עונים בשלילה. כעת ביצעת את המחקר שלך, וניסית לזקק מאיינשטיין מהן התכונות שלו שמגדירות אינטליגנציה. הגעת לרשימה של שבע תכונות, וראה זה פלא – גם מרדונה מקיים אותן. מסקנה: מרדונה גם הוא אינטליגנט.

אבל נקודת המוצא שלך היתה שהוא לא. לכן המסקנה היא שאם ניסית להמשיג ולפרמל את האינטואיציה הראשונית שלפיה איינשטיין הוא אינטליגנט, פשוט לא הצלחת בזה. עובדה היא שההמשגה שלך נותנת תוצאות שונות מהאינטואיציה הראשונית שלך. אם כך, לא הצלחת בתהליך הזיקוק וההמשגה. שימו לב, המסקנה אינה שמרדונה הוא אינטליגנט אלא שרשימת התכונות שהגענו אליה לא שקולה לאינטואיציה הראשונית. התהליך נכשל.

למה אף אחד לא חושב כך? כי נוח לנו מאד להציג הרבה סוגי אינטליגנציה. כך כולנו יוצאים שווים ואין שווים יותר. אין הבדל בין איינשטיין למרדונה, או לסנדלר בשכונה שלי. כולם אינטליגנטים וכולם גאונים, אלא שבתחומים שונים. הכי הומניסטי שבעולם.

לא היתה לי בעיה אם היו אומרים זאת על השולחן: אני רוצה להציע הגדרה שלפיה כולנו יוצאים איינשטיין, והרי לנו ההגדרה המוצעת. אבל בתהליך שתיארתי לא עושים זאת באופן ישר, אלא מציגים את זה באיצטלה מדעית. המחקר הראה שכולנו איינשטיין. כעת כל החולק על זה כחולק על השכינה, שהרי זו תוצאה מדעית. זה מה שמעצבן אותי. נשיאת שם המדע לשווא בשירות התקינות הפוליטית.

בחזרה לפסיכופתולוגיה

מה קורה במקרה של דאטון? הוא עשה דבר מאד דומה למה שתיארתי למעלה, כמקובל בעולם החרתא. אלא שאצלו המצב היה משעשע שבעתיים: בסוף התהליך הוא קיבל שצ'רצ'יל הוא יותר פסיכופת מאשר נרון קיסר. כלומר התוצאה לא רק מרחיבה את המושג הנחקר (פסיכופת) אלא הופכת אותו על פיו.

מה בעצם קרה כאן? דאטון כנראה לקח אנשים שנחשבים פסיכופתים, זיקק מתוכם את רשימת התכונות שמגדירות פסיכופת, וכעת מצא לתדהמתו שצ'רצ'יל וטראמפ הם כאלה, ואף יותר מהיטלר ונרון קיסר. אבל מה שזה אומר הוא רק שרשימת התכונות (או השאלון שהוא מציג) לא ממשיגה את האינטואיציה שממנה הוא יצא. הוא רק קיבל כישלון מהדהד במחקר שלו. הא ותו לא. מה הוא עושה במקום? מכריז על תוצאות מפתיעות ומרתקות, שלא היינו חושבים עליהן אינטואיטיבית: צ'רצ'יל יותר פסיכופת מנרון קיסר, וטראמפ יותר מהיטלר. מה זה אם לא אמירה: חבר'ה, רשימת השאלות שזיקקתי שווה קדחת. אין שום קורלציה בינה לבין פסיכופתיה.

המשמעות המתודולוגית

בעצם מה שעשה דאטון הוא להציע הגדרה למושג חדש, שמשום מה נקרא אצלו פסיכופתיה, כשמו של המושג הידוע. המושג החדש, נקרא לו, נאמר, "יקום פורקן", נמצא במינון גבוה יותר אצל צ'רצ'יל מאשר אצל נירון קיסר, ואצל טראמפ יותר מאשר אצל היטלר. טוב, גם מספר הסנטימטרים של טראמפ ו'צרצ'יל גבוהים יותר מהיטלר ונירון. זה לא ממש מפתיע, הלא כן? אבל למה לקרוא לגובה של אדם כלשהו פסיכופתיה. בציר הפסיכופתיה נרון גבוה מצ'רצ'יל ובציר הגובה הוא נמוך ממנו. כך גם לגבי המושג שמגדיר דאטון. רק חבל שהוא בחר לקרוא לו פסיכופתיה שכן זה מאד מבלבל. מישהו חייב לומר לו שהמושג הזה כבר תפוס. אפשר לקרוא  לו יקום פורקן, שם חינני ויפה הרבה יותר, ויש לו יתרון שלפחות בהקשר הפסיכופתולוגי הוא עדיין פנוי.

במחשבה שנייה, הכותרת לטראמפ יש יותר יקום פורקן מאשר להיטלר לא נשמעת סקסית במיוחד. חבל, אבל מה לעשות לפעמים האמת כואבת…

על פולמחגים ושמפלמנים

מה שעשה דאטון הוא להגדיר מושג חדש, וכנראה גם לא ממש מעניין. הרי כל אוסף מאפיינים יכול להגדיר מושג. למשל, הבה נמלא את השאלון הבא:

1. מה האות הראשונה בשם שלך? (ניקוד לפי הגימטריה של האות).
2. מספר הבית ברחוב בו אתה גר? (הניקוד הוא שורש שלישי של מספר  הבית כפול 4).
3. הגובה של מורתך בכיתה ג? (ניקוד: הגובה שלה מחולק בפעמיים הגובה שלך בריבוע, BMI מורחב).
4. כמה פעמים פתחת בירי על חפים מפשע? (ניקוד לפי מספר הנספים בחזקת פאיי)
5. פקטור לאלו שלא עברו את הציון 50.

הציון המשוקלל שקיבלת מייצג את מידת השמפלמנות שלך. אפשר כבר להכניס את השמפלמנות ל-DSM?

איך הגעתי למושג הזה? לא ממש חשוב. אבל בואו נניח שראיתי בעבר אוסף רוצחי המונים שאצל כולם היתה מידת שמפלמנות בין 50 ל-70. אז הנה השאלון הזה זוקק מתוך אינטואיציה לגבי רוצחי המונים. כעת כבר יש לו בסיס אמפירי.

אתם ודאי שואלים את עצמכם מעניין האם היטלר הוא יותר שמפלמן מצ'רצ'יל או פחות? חלקכם ודאי ממלמל לעצמו בהיחבא שזה דווקא לא ממש הדבר הכי מעניין. למה לא? כנראה שמשום מה יש לכם רתיעה מהגדרות ריקות. טוב, יש לי רעיון עבורכם. הבה נגדיר טיפוסים כמוכם כפולמחגים. והנה, יש לי כבר שאלון שמאפיין אתכם. טוב, נסיים כאן לפני שתירדמו לי.

על הגדרות בשירות המדע

להגדרה יש ערך מדעי במקום בו היא נותנת לנו כלי לניבוי תוצאות עתידיות מעניינות ולא טריביאליות. כך חשוב להגדיר מסה כי היא נותנת לנו כלי לטפל בתנועת גופים לפי חוקי המכניקה של ניוטון. מגדירים תאוצה כי יש לה קשר לכוח. האם היה טעם להגדיר את המושג תאוצה אם לא היה לו שום שימוש פרט לחישוב תאוצות של גופים שונים?

ההגדרה של שמפלמנות תיתן לנו ניבוי מדעי מדויק של מידת השמפלמנות של מי שיענה לשאלון, אבל את מי זה מעניין? גם פולמחגים ייתנו לנו את אותו ניבוי עצמו (מידת הפולמחגות). אבל אין כאן ניבוי לא טריביאלי, ולכן המושגים הללו הם חסרי ערך. אם השמפלמנות היתה נותנת לי ניבוי האם אותו אדם יבצע רצח המוני בשנה הקרובה, או יתגרש מאישתו (להבדיל), או אפילו סתם יחוש ברע, זה כבר היה הרבה יותר מעניין. במצבים כאלה הגדרת המושג הזה היתה מוצדקת מדעית. הוא נעשה מעניין, כי הוא נותן לי כלי להבנה וניבוי לא טריביאליים של המציאות. אבל כל עוד מדובר בהגדרה של מושג שממשיך לעמוד באוויר בלי קשר לשום תופעה אחרת בעולם הממשי שלנו, אין כאן מאומה מעבר לתוספת עוד מונח למילון.

אגב, דאטון לא עשה אפילו את זה. הוא השתמש במושג קיים, ורק בלבל אותנו לגביו בכך שהוסיף לו עוד משמעות אחרת לגמרי שלא קשורה לכלום. הרי אפילו את מה שהוא היה אמור לנבא הוא לא עשה. הנה, צ'רצ'יל יצא פסיכופת יותר מנירון קיסר וטראמפ יותר מהיטלר. אז אילו ניבויים מעניינים ולא טריביאליים נקבל מהשמפלמנות הזאת?

אם הוא היה עושה לשאלון שלו תיקוף, כלומר נותן אותו לאנשים שמוגדרים פסיכופתים ולאנשים אחרים ומוצא איזו קורלציה משמעותית היה לזה ערך מסויים (אם כי לדעתי במקרה זה מאומה מעבר לטריביאלי. השאלון כמה פעמים רצית לרצוח בעבר היה נותן תשובה לא פחות טובה). אם אכן היה לו תוקף, ניתן היה להשתמש בו כדי לנבא פסיכופתיה של אנשים. לתת אותו לאנשים שונים ולנסות לנבא התנהגות פסיכופתולוגית. אבל כשדאטון מנסה מול עינינו לעשות תיקוף לשאלון שלו הוא מקבל תוצאות הפוכות: היטלר פחות מטראמפ. אז הרי לנו שהשאלון אינו תקף.

בחזרה לדאטון

כשמסתכלים באתר של דאטון רואים במבוא לשאלון שהוא עצמו מבין שהשאלון שלו לא שווה כלום ולא אומר מאומה. הוא עצמו כותב שהשאלון לא מנבא מאומה (פרט לאיזו קורלציה עמומה וחסרת משמעות ממשית). אז בעצם הוא משתעשע בהגדרות על חשבוננו.

אין פלא שפאולינה בטוקבקים שם מגיבה במילים הבאות:

Paulina July 17, 2016
Where in london can I get professional, tests-based sociopath diagnosis ?

השאלה היא למה כתבי וואלה מדווחים על שעשועים חסרי פשר של מאן דהו באוקספורד? והאם לא הגיעה העת לשים איזו דרישת מינימום על האינטליגנציה שלהם.