אין חבוש מתיר עצמו… אבל אנחנו כן יכולים
תמלול זה בוצע באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית. ייתכנו אי-דיוקים בתוכן המתומלל ובזיהוי הדוברים.
תוכן עניינים
- "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"
- הזדהות עמוקה עם המודל החרדי
- הגיוס כסימפטום ולא כבעיה
- הקריאה לציבור — הכל תלוי בנו
- הפתרון — הפעלת כוח והפלת החומות
סיכום
סקירה כללית
נאום קצר וחד של הרב מיכאל אברהם בהפגנה בנושא גיוס חרדים. הרב טוען שהבעיה האמיתית אינה בציבור החרדי עצמו, שהוא "תינוק שנשבה בידי עצמו", אלא בשותפים הפוליטיים שלו — בעיקר נציגי הציונות הדתית — שמאפשרים את המשך ההשתמטות. הרב קורא לציבור להפסיק לתת כוח לנציגים שמשתפים פעולה עם המצב הקיים, ומציג את תנועת הנתיב השלישי כמי שמנסה לטפל בשורש הבעיה.
"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"
הרב פותח במשל התלמודי: הציבור החרדי הוא "חבוש" בכלא שהוא עצמו בנה. אין לצפות מההנהגה החרדית לצאת מהסיטואציה שאליה היא הכניסה את עצמה — זה לא מעשי. המשימה מוטלת על "האחרים", אלה שנמצאים מחוץ לכלא ויכולים לעזור להפיל את חומותיו. הרב שואל: איפה נציגי הציונות הדתית? איפה חברי הקואליציה האחרים?
הזדהות עמוקה עם המודל החרדי
הרב דוחה את ההסבר המקובל שמדובר "רק באילוצים קואליציוניים". לטענתו, יש הזדהות פנימית עמוקה של מנהיגי הציונות הדתית עם המודל החרדי השמרני. הוכחה לכך: הרבנים החרדים מאיימים לפרק את הקואליציה אם יהיה חוק גיוס, אך הרבנים הציונים דתיים לא מאיימים לפרק אותה אם לא יהיה חוק גיוס. זוהי אסימטריה שמעידה על הזדהות, לא על כניעה.
הגיוס כסימפטום ולא כבעיה
הרב מדגיש שסוגיית הגיוס היא רק סימפטום של בעיה עמוקה יותר — המודל הדתי השמרני שמוביל את שני המחנות (החרדי והציוני דתי). תנועת הנתיב השלישי מנסה לטפל בבעיה הזאת: להגיד שהמודל הדתי שעליו יושב הציבור הוא מודל לא נכון, מודל שמובל על ידי אנשים בעלי תפיסה שגויה.
הקריאה לציבור — הכל תלוי בנו
הרב מכוון את הקריאה שלו לא לחרדים ולא לפוליטיקאים, אלא לציבור עצמו. עד שהציבור לא יפסיק לתת כוח לנציגים שמשתפים פעולה עם ההשתמטות — בגיוס, בתקציבים, בהשחתת הרבנות הראשית — שום דבר לא ישתנה. ניתן להמשיך להפגין עוד עשר שנים ללא תוצאה.
הפתרון — הפעלת כוח והפלת החומות
הרב טוען שאת התפיסה החרדית לא ישנו בהפגנות ולא בשכנוע, אלא רק בהפעלת כוח והטלת סנקציות. אך כשהחומות ייפלו, הרב מאמין שיתגלו בתוך הציבור החרדי עצמו אנשים רבים שמסכימים עם הצורך בגיוס, בלימודי ליבה ובשיתוף פעולה — אנשים שמאסו בהנהגה שלהם אך לכודים בתוך המערכת.
תמלול מלא
[הרב מיכאל אברהם] לדבר עם האנשים שגרים שם מעבר לגשר, זה לדבר אל קירות. מדובר בתינוקות שנשבו.
[Speaker B] הבעיה
[הרב מיכאל אברהם] הכי גדולה זה שהם תינוקות שנשבו בידי עצמם. הם עצמם הקימו את הכלא שבתוכו הם שבויים. ובמצב כזה ברור שאין שבוי מתיר עצמו מבית האסורים, אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אני לא מצפה מהציבור החרדי ומהמנהיגות החרדית לצאת מהסיטואציה שלתוכה הם הכניסו את עצמם. אני מצפה, אבל זה לא מעשי. אז איפה כן הבעיה? הבעיה נמצאת באנשים שלא גרים מעבר לגשר. באנשים שיכולים לגרום להם, לעזור להם לצאת מאותו כלא. השאלה איפה נמצאים האחרים? איפה נמצאים אלה שיכולים להתיר את החבוש הזה מבית האסורים? איפה נמצאים נציגים של הציונות הדתית? איפה נמצאים נציגים של הליכוד? איפה נמצאים כל חברים האחרים של הקואליציה? אני לא מדבר על האופוזיציה. למה הם לא עוזרים לאותם חבושים לצאת מבית האסורים? בסופו של דבר זה להציל אותם מעצמם, לא רק להציל אותנו. זה להציל אותם מעצמם. למה זה לא קורה? זה לא קורה אני חושב בגלל שתי סיבות שהן מחוברות. סיבה אחת זה בגלל שהאגפים האלה שמובילים היום את הציבור הדתי לאומי, אלה האגפים שביסודם מזדהים עם התפיסה הזאת. זה אגפים שהמנהיגות שלהם, הן המנהיגות הרבנית והן המנהיגות הפוליטית, בסופו של דבר חשה איזשהו סוג של התבטלות כלפי המודל החרדי. ולכן אני לא מקבל את זה שמדובר פה באיזשהו לחצים קואליציוניים והם נאלצים להיכנע וכל הדברים מהסוג הזה. זה גם זה, אבל זה לא רק זה. יש פה משהו הרבה יותר עמוק. יש פה משהו שהרבנים החרדים אומרים, אם יהיה חוק, אם לא יהיה חוק גיוס, אנחנו מפרקים את הקואליציה. אבל הרבנים שכנגד לא אומרים שאם כן יהיה חוק גיוס אנחנו מפרקים את הקואליציה. לכן אני לא קונה את זה שהם רק נאלצים. זה לא נכון. יש פה איזו הזדהות פנימית עמוקה עם המודל הדתי החרדי. הבעיה נמצאת שם. הגיוס הוא סימפטום. ואני חושב התנועה הדתית השלישית שבשמה אני מדבר כאן, מנסה לטפל בבעיה הזאת. היא מנסה להגיד שהמודל הדתי שעליו אנחנו יושבים הוא מודל לא נכון. הוא מודל שמובל על ידי אנשים שמחזיקים במודל לא נכון, זה אולי יותר מדויק. והגיע הזמן שבסופו של דבר אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות. הבעיה, אני לא מפנה את הקריאה הזאת לציבור החרדי. אני גם לא מפנה את הקריאה הזאת לסמוטריץ', ולא לרבנים שמגבים אותו. אין שום סיכוי. אני רוצה, אני מפנה את הקריאה הזאת אלינו. השאלה עד מתי אנחנו ניתן כוח לאנשים האלה להמשיך ולשתף פעולה עם השערורייה הזאת, ולא רק עם השערורייה הזאת אלא עוד עם הרבה שערוריות אחרות שעליהן אני לא אכנס כאן, אבל כל אחד יכול להבין על מה מדובר. ועד שאנחנו לא נבין שבסופו של דבר מישהו עוד צריך להתיר את החבושים האלה, ועד שאנחנו לא נבין שאי אפשר להמשיך לתת כוח לאנשים שבסופו של דבר משתפים פעולה עם הדבר הזה, אין סיכוי לפתור את הבעיה. אני ממש ממש קורא לכם. בסופו של דבר ההפגנה הזאת לא פונה לחרדים, ההפגנה הזאת לא פונה גם לשותפים האחרים של החרדים, לצערי הם שותפים שלהם. ההפגנה הזאת פונה אלינו. אנחנו צריכים להפסיק לתת כוח לאנשים האלה שבסופו של דבר מנציחים את המצב. לנו הם מספרים שזה רק אילוצים קואליציוניים, שבעצם הם איתנו, שבעצם הם גם לא מסכימים. אני לא קונה את זה. לא קונה את זה. כי אם הם לא היו מסכימים זה לא היה קורה. בסופו של דבר הכניעה הזאת לרבנותו כביכול, הכניעה הזאת לזה שאנחנו חייבים להחזיק את השותפות עם החרדים גם במחיר של השערוריות האלה של גיוס ותקציבים והשחתת הרבנות הראשית והשחתת כל מה שזז פה, ועם כל זה משתפים פעולה גם הנציגים הדתיים לאומיים. שיהיה ברור. ואם אנחנו נמשיך לתת להם כוח זה ימשיך הלאה והלאה ואנחנו יכולים להמשיך לעמוד פה גם עוד עשר שנים. שום דבר לא יקרה עד שאנחנו לא נתפקח. לא חרדים ולא הנציגים שלנו בכנסת, לא. אנחנו צריכים להבין שבסופו של דבר הכל תלוי בנו. השותפות הזאת שקיימת היום שמאפשרת לחרדים את מה שהם עושים פה, זאת הבעיה. לא החרדים. את התפיסה שלהם לא תשנו בהפגנות כאלה ולא בשום צורה אחרת. את התפיסה הזאת צריך לשנות על ידי הפעלת כוח. הפעלת כוח, הטלת סנקציות, לדאוג לזה שהם לא יוכלו יותר להמשיך. אבל כשהם לא יוכלו יותר להמשיך, בסופו של דבר אני מאמין שכשהחומות ייפלו הרבה מאוד אנשים שמסכימים איתנו, הרבה מאוד אנשים שרוצים לשתף פעולה, שרוצים להתגייס, שמאסו בהנהגה הרבנית והפוליטית שלהם עצמם החרדית. אני פוגש את האנשים האלה. בנתיב השלישי, השותפות בין חרדים לבין ציונים דתיים. ומשני הצדדים מסכימים שצריך להיות גיוס וצריכים להיות לימודי ליבה וצריכים לשתף פעולה, אבל יש פה איזושהי בעיה. צריך להפיל את חומות הכלא. ואת הדבר הזה, זה ייעשה רק מבחוץ. אז הגיוס הוא סימפטום, ועד שאנחנו לא נבין את זה, ואנחנו נמשיך להפגין פה על גיוס, אני לא חושב שיזוז באמת משהו. אני מקווה שהמסר הזה ייקלט ובעזרת השם נשמע בשורות טובות בקרוב, גם שהחטופים יחזרו, גם שאנחנו נצליח בכל מטרות המלחמה, וגם שבסופו של דבר יופלו חומות הכלא. שבוע טוב.