מוסריות זוגיות חד מינית
שמעתי בעבר סברה (נדמה לי כי היה זה פרופ' משה קופל שהעלה אותה) שניתן לומר כי הבעיתיות שביחסים חד מיניים היא שבכך בעצם כל אדם הופך עבור כל אדם לפרטנר פוטנציאלי למימוש היצרים, אי לכך יווצר מצב בו חברות ומערכות יחסים אפלטוניות יעלמו כליל מן העולם (זאת כמובן בהנחה שכאשר אדם רואה פוטנציאל מיני באדם אחר, לא תתאפשר בניהם חברות אפלטונית אמיתית).
האם לדעתך סברה זו באמת מציגה בעיה מוסרית?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
או להיפך, שבזכות ההיכרות עם הומואים ולסביות שמייצרים חברויות אפלטוניות גם עם בני מינם ללא שום בעיה, גברים הטרוסקסואליים ילמדו שאפשר להתייחס גם לנשים כבנות אדם ולא רק יצורים מיניים.
מיכי,
מה כוונתך במושג "אהבה"?
זוגות הומוסקסואליים מתחברים מאותה סיבה שחברים מתחברים, הנאה הדדית, ז"א אינטרסים, רגשיים אמנם, אבל בכל מקרה אינטרסים. אין דבר כזה "אהבה", יש תשוקה להנאה, אם הזולת מספק את התשוקה/צורך הזה אתה "אוהב" אותו.
דוקינס צודק, אנחנו אגואיסטיים. גם כשבן אדם מיטיב איתך המניע שלו הוא להיטיב עם עצמו, רגשית – תמיד, וכשאפשר גם בעולם הפיזי.
גם האתר הזה, אתה מתפעל אותו כי הוא מעשיר אותך, תורם לך, גורם לך הנאה, אם היית סובל ממנו לא היית ממשיך.
דיבור נחרץ כמו זה של דוקינס לא מהווה תחליף להנמקות. זוהי הנחה חסרת בסיס, אם כי רווחת. ראה טור 120. דוגמאות לפעילות מתוך הנאה, גם אם הן נכונות (והדוגמה שלך ממש לא הכרחית מכמה טעמים), לא מוכיחות מאומה. ברור שאנחנו גם פועלים מתוך הנאה. השאלה האם זה תמיד כך, ובפרט כשמדובר בפעילויות שיש להן משמעות ערכית.
מעבר לזה, גם אהבה נותנת ערך לאוהב. בזה יש לפלפל הרבה. ואכ"מ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer