כעס על דתיים
יש בי כעס על דתיים בגלל הכפייה במרחב הציבורי, ובגלל המימון שהם מקבלים מכספי הציבור. אם הם היו קבוצה מתבדלת שמממנת את עצמה ומתעסקת רק בעצמה, אז פחות היה לי אכפת (גם אם היו לי רחמים על הילדים שנאלצו להיוולד לתוך המערכת הזאת).
אך זה לא המצב. הם חיים במדינה כבעלי זכויות יותר וזה מה שמכעיס.
חלק מזכויות היתר כוללות פטור מגיוס לחרדים ולנשים דתיות, ושירות מקוצר לבערך שליש מהדתיים הגברים.
כמו כן, סבסוד על ידי המדינה של ישיבות, אולפנות, מכינות, ג'ובים דתיים שונים, ועוד.
אלו מוסדות תרבות שרק דתיים יהודים נהנים מהם, אך כל הציבור צריך לשלם בעדם. קשה לי לחשוב על מוסד תרבות חילוני אשר לא היה מקבל אליו דתיים, ועדיין היה ממומן מכספי הציבור. ובהתחשב בזה שרוב המיסים במדינה מקורם בחילונים, זה מרגיז במיוחד.
הדת מתערבת גם בחיים הציבוריים מתחבורה ציבורית ועד חינוך, ותקציבים וכוחות ביטחון זורמים להתנחלויות מבודדות במקום לפריפריה בתוך המדינה.
דבר נוסף הוא שנראה כי לדתיים יש נטייה מוגברת להתפרעות ולאלימות, מהפגנות חרדים ועד לפוגרומים שנערי גבעות עושים בפלסטינים בשטחים. לא חסרות דוגמאות (רצח רבין, רצח שירה בנקי, טבח מערת המכפלה, מצעד הדגלים בירושלים, חתונת השנאה…). נראה כי לדתיים יש מנדט הרבה יותר גדול להתפרע ולנהוג באלימות.
אני מניחה כי יש לי ראייה שטחית של המצב, אך נראה לי כי הדת בארץ הפכה לסוג של טפילות. בעוד אצל החרדים מדובר בטפילות מלאה, אצל הסרוגים אולי ניתן לכנות זאת טפילות חלקית. הם יונקים אמצעים מן החילונים שמשרתים שירות מלא ומקדמים את הכלכלה והטכנולוגיה של המדינה, ובתמורה מגבילים אותם ומתנשאים עליהם ותוקפים אותם בכל מיני אמצעים. ההרגשה היא שחילונים תמיד צריכים להתכופף מול דתיים כדי חס וחלילה לא לפגוע ברגשותיהם או לצאת אוטו-אנטישמיים בטעות.
אשמח לשמוע איפה אני טועה ומה אני מפספסת, על מנת לגבש ראייה יותר מורכבת של המצב.
וסליחה אם כתבתי דברים לא נכונים או מוטים יותר מידי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אני יכול להבין את הכעס, אבל לדעתי את מפנה אותו לכלל הדתיים שלא בצדק. הכעס כלפי חרדים הוא מובן מאליו. אכן מדובר באוכלוסייה טפילית שמדכאת את חבריה במימון המדינה. בהם יש לטפל ביד קשה. אבל למה הכנסת לכאן את הציונות-הדתית? הם תורמים לתל"ג כמו החילונים, הם משרתים בצבא (וגם נופלים) הרבה יותר מהחילונים. זה שתפיסת עולמם של חלקם הגדול היא ימנית זה פוסל אותם? המדינה שייכת לשמאלנים? את באמת חושבת שתמיכה במשחקי כדורגל שהיו בשבת פתוחה לדתיים? או תמיכה בסוגי אמנות שלא מתאפשרת לדתיים? את מתנגדת גם לתמיכה בערבים? התרומה שלהם לתל"ג ובוודאי לצבא היא בערך כמו של החרדים. ועוד לא דיברתי על הזדהותם עם אויבינו.
פטור לנשים דתיות (להבדיל מחרדיות) אינו בעייתי. הן משרתות שירות לאומי, שתורם לא פחות ובד"כ יותר מהשירות הצבאי. זה לא שונה מהותית משירות בגרעיני נח"ל להתיישבות. הכוונת כל הנשים לצבא מובילה בעיניי רק לעיוותים, גם אצל נשים חילוניות. גם בגלל שבתפקידים רבים הן מובטלות ול אבאמת תורמות, וגם בגלל שבתפקידים קרביים לא נכון להציב אותן לדעתי (בניגוד לקמפיין האבסורדי שמתנהל בשנים האחרונות לטובת שירות קרבי מלא לנשים בשם השוויון).
הוא הדין לגבי שירות צבאי של ישיבת הסדר שהוא מקוצר. אז ככה, הוא ממש לא מקוצר אלא מוארך. זה שירות של חמש שנים במקום שלוש, אלא שחלקן בישיבה (כמו גרעיני נח"ל בעבר). מעבר לזה, הקיצור הזה שווה לצבא כי הוא מקבל אחוז הרבה יותר גבוה של חיילים קרביים מכלל החיילים, והוא גם מקבל יחידות מילואים אורגניות שעומדות לרשותו בגיוס מהיר מאד (בשנות השל"ת). המלחמה האחרונה הוכיחה את כל זאת בבירור. יש לזכור שחיילי ההסדר משרתים במילואים שנים ארוכות, וההבדל בינם לבין חייל סדיר רגיל הוא רק בשנה וחצי של תעסוקה בסדיר. זה מחיר זניח תמורת התועלות הרבות של המסלול הזה. הלוואי שכל החיילים החילונים היו תורמים כמו החיילים הללו.
ואחרי כל זה, יש כמובן התנהלויות לא ראויות של נציגים של הציונות הדתית, ואני הראשון שמתנגד להן. אבל זו מפלגה בעייתית ולא ציבור בעייתי. גם הנציגים החילונים לא ממש מככבים בכנסת, בלשון המעטה.
לגבי רגישות היתר לפגיעות בדתיים, אני לגמרי מסכים איתך. בעיניי היא מופרזת לגמרי ואיני רואה שום בעיה בפגיעה ברגשות דתיים. מי שנפגע שייקח כדור ויתגבר. בנושא זה, ראי את דברי כאן: https://www.youtube.com/watch?v=M_arCABLqmE
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
ממה שראיתי בנתונים שמפורסמים, חיילים דתיים אינם משרתים בצה"ל יותר מהחילונים. לא גם אם משום מה אתה מחליט להסתכל רק על נתוני הגיוס של הגברים, ובוודאי שלא אם אתה מסתכל על נתוני הגיוס של גברים ונשים ביחד.
לא ראיתי את הנתונים בקשר לכך, אך ייתכן מאוד כי הציבור הדתי נופל במלחמות יותר מאשר חילונים (החל מאיזו תקופה?). אך ניתן לומר שהוא גם תומך במלחמות ממושכות יותר מחילונים, בהן נופלים יותר חיילים באופן כללי. כמו כן, ההתנחלויות הדתיות מהוות נטל על שירותי הביטחון, אפילו אם אחוז המתגייסים לקרבי משם הינו גבוה יותר. כלומר יש פה שיקולי תועלת לשני הצדדים. אני לא מספיק מבינה בזה, ואם כתבתי סתם שטויות, אז סליחה.
בקשר לשירות נשים- זה שחלק מהנשים לא תורמות בשירות הצבאי, לא אומר שכולן לא תורמות. גם לא כל הגברים תורמים בשירותם הצבאי. כמו כן, זה לא מצדיק את האפליה אל מול הדתיות. אם חילונית מעוניינת בשירות לאומי, היא צריכה להכריז על נטייה לדיכאון ואובדנות בשביל לקבל זאת, או שתישלח לכלא צבאי. לעומת זאת דתייה מקבלת פטור מידי.
אם אין בעיה בכך שנשים דתיות וגברים דתיים יקבלו פטור משירות או קיצור שירות, מדוע לא להרחיב את הזכות הזאת גם לחילונים?
שכל מי שמשרת בקרבי יקבל שירות של שנה וחצי, ושלכל אישה תהיה האפשרות לבחור בשירות לאומי.
השאלה היא, במידה וכל הנשים יבחרו בשירות לאומי- האם יש מספיק גברים על מנת למלא את כל התפקידים שנשים ממלאות בצבא? (במודיעין, תומכות לחימה, חיל רפואה, לוגיסטיקה ועוד). אם כל הקרביים ישרתו רק שנה וחצי, האם תיפגע הכשירות המבצעית?
בקשר ל"שירות בישיבה" לא כל כך הבנתי. את מי זה משרת מלבד את המגזר הדתי?
לפחות בגרעין הנח"ל הם עזרו להתיישבות ולחקלאות של היישובים.
באופן כללי, הכללתי את הציונות הדתית כאן כי גם היא נהנית מסבסוד הישיבות ואורח החיים שלה מכספי המיסים של כלל הציבור. ומזכויות יתר בשירות הצבאי כנזכר למעלה. אמנם הציבור הסרוג עובד למחייתו, אך עדיין מדובר בציבור שלוקח מהקופה הציבורית למוסדות מגזריים סגורים משלהם. בקשר לתרומה לקופה הציבורית, אני מתקשה להאמין שדתיים משלמים יותר מיסים יחסית לחילונים, בגלל ההבדל בהכנסות.
"את באמת חושבת שתמיכה במשחקי כדורגל שהיו בשבת פתוחה לדתיים? או תמיכה בסוגי אמנות שלא מתאפשרת לדתיים? "
אם הבנתי נכון את השאלה- לא הבנתי מה הבעיה. הדתיים בוחרים לא להשתתף במשחק או באומנות, אך זה לחלוטין פתוח בפניהם. לעומת זאת ישיבות ואולפנות לא פתוחות להשתתפות של חילונים. כמו כן, יש הבדל ניכר בעלות הכלכלית בין השניים.
בתור דוגמא קונקרטית- הקורס "מבט פילוסופי על סוגיות תלמודיות" אשר הועבר בבית המדרש בבר אילן. היה כתוב כי הקורס פתוח לציבור הרחב- בפועל, הוא לא היה פתוח להשתתפות פיזית של נשים.
בר אילן היא אוניברסיטה ציבורית, המסובסדת על ידי המדינה, כלומר על ידי כספי המיסים של האזרחים והאזרחיות. אך יש אפליה בשירותים המסופקים על ידה.
אלא אם כן אני מפספסת פה משהו- זה נראה לי לא הוגן.
"הלוואי שכל החיילים החילונים היו תורמים כמו החיילים הללו."
יש לדייק את המושג "תרומה". האם "תרומה" שקולה ל "הקרבה" ובדגש על הקרבת חיים?
אם כן, כנראה שבאמת הגברים הדתיים תורמים יותר מחילונים.
אם "תרומה" שקולה לאחוז גיוס כללי, אזי החילונים תורמים יותר.
אם "תרומה" שקולה למשמעותיות התפקיד הצבאי- האם טייס אשר לרוב לא נמצא בסכנת חיים הינו משמעותי פחות במאמץ הצבאי, מאשר חייל חי"ר? האם התרומה של חיל המודיעין להצלחה הצבאית משמעותית פחות משל גולני?
חילונים תורמים הרבה יותר לתוצר מהדתיים הלאומיים, כשהם במקביל מקבלים חינוך הרבה יותר יקר(תלמיד במערכת החינוך הדתית מתוקצב הרבה יותר מתלמיד חילוני) וכך הלאה.
גם לא ברור מאיפה הבאת את הקשקוש שלא מגובה באף מקור שהח משרתים יותר מחילונים. 20 אחוז מהמערך הלוחם הוא נשים היום, רווח המכריע חילוניות. יש חילונים בהרבה חילונים קרביים בשיעור גבוה יותר מדתיים: בחיל הים, הגנה אויירית, תותחנים, חיל האוויר… גם בחילוץ השדה אמנם יש אחוז גבוה יותר של דתיים מנורמל בגודלם באוכלוסיה, אבל זה פחות בא לידי ביטוי בסיירות. וזה גם לא בכזה פער גדול. מצד שני רבים מהציבור הדתי משרתים בהסדר, פריוןילגיה שלא קיימת לחילונים. הטענה שבשירות לאומי נשים תורמות יותר מאשר בתפקידים בצבא היא משוללת יסוד. הרבה מאוד שירות לאומי מקושקש ובזבוז כספים מיותרים שם. הרבה יותר מלוחמת, או קצינה ב8200..
יש לציין שחלק מהשירות הלאומי שבנות דתיות עושות בבתי ספר ממלכתיים כולל ניסיון הדתה של התלמידים החילוניים.
שלום הרב, לדעתי כדאי טור מקיף שמתמקד בנושאים האלו, כי עולות היום הרבה טענות כאלו ( נאור נרקיס נחשב למוביל שלהן).
וסתם שאלה ל- ל': האם זה בסדר מבחינתך שבנות משרתות פחות מבנים? ואם לא אז האם עשית שירות מלא כמו של הבנים? ולמה לדעתך לא שומעים על זה כלכך?
לפי דעתי זה לא בסדר, וצריך להיות שירות שווה לנשים ולגברים. אני עשיתי שירות של שנתיים בלבד, ואני מסכימה שזה לא בסדר, וצריך להיות שוויון לפי החוק במשך השירות.
אציין כי עם פרוץ המלחמה ניסיתי להתנדב למילואים למרות שיש לי פטור (פרופיל 64), אך נאמר לי כי אין צורך.
כמובן שנשים רבות שהלכו לתפקידים משמעותיים יותר ממני במודיעין ובקרבי ובקצונה, שירתו יותר משנתיים, ומשרתות היום במילואים.
מדוע לא שומעים על כך, זאת שאלה טובה שאין לי עליה תשובה. ייתכן כי יש נטייה להתעלם מהחשיבות של השירות של נשים לצבא.
במחילה, אבל אני מיציתי את הדיון ההזוי הזה.
במחילה, הדיון הזוי, רק מפני שאין תשובה הגיונית לשאלה מדוע לדתיים יש זכויות יתר במדינה?
אם מישהו מעוניין, אלו הנתונים שהסתמכתי עליהם:
https://www.themarker.com/news/education/2025-10-29/ty-article/0000019a-2c11-ddf1-a1db-fcfdd0f10000
כמובן מתנצלת אם טעיתי בקריאה או בהבנה של הנתונים הנ"ל
אני מניחה שכבוד הרב התפרנס בעצמו מג'ובים דתיים שונים ולכן אין לו יכולת להודות בטפילות הדתית על החילונים.
מה שכן תמיכתו בהפרדת דת ממדינה למרות זאת, ראויה לשבח
שוב, אם אני טועה ומפספסת פה משהו, אשמח מאוד שיתקנו אותי, ואשמח לעוד נקודות השקפה.
האם יש מישהו שחושב שהדיון הזה לא הזוי, ויכול להסביר לי מדוע כספי המיסים של החילונים צריכים לממן ישיבות (חרדיות/דתיות לאומיות) אשר סגורות בפניהם?
ומדוע כספי המיסים של הדתיים צריכים לממן משחקי כדורגל בשבת אשר סגורים בפני הדתיים? ככה זה חלק מהכסף הציבורי מופנה לתרבות חילונית, בעוד חלקו מופנה לתרבות דתית – וכל צד נהנה רק מחלק קטן מהכסף שהוא עצמו שילם. (בהתאם לחלקו באוכלוסיה פחות או יותר בשביל זה יש את משחקי הכיסאות בכנסת)
1. משחק כדורגל בשבת ממש לא סגור בפני דתיים- הרי אין שומר בכניסה אשר מונע מאנשים עם כיפה להיכנס. זה שהם מונעים זאת מעצמם זאת בחירה שלהם. שימצאו רב שיתיר להם ללכת וילכו.
לעומת זאת אם אני הייתי רוצה להירשם לישיבה לפני צבא כחילונית, היו מונעים זאת ממני, משתי סיבות- 1. מגדר. 2. דת.
זאת למרות שאני אמורה להיות אזרחית שוות זכויות במדינה הזאת. זאת למרות שאני משלמת מיסים ומשרתת בצבא.
אתה מצליח לראות את ההבדל?
2. אירועי ספורט ותרבות גם מכניסים כסף למדינה מהצופים.
3. יש הבדל ניכר בעלות הכלכלית בין מימון אירועי תרבות וספורט (שכאמור, פתוחים לכולם ללא הבדל דת גזע ומין) לבין העלות הכלכלית של מימון ישיבות (שפתוחות רק עבור גברים יהודים דתיים).
4. כמו שרואים בקישורים שצירפתי למעלה, חילונים משלמים את רוב המיסים במדינה, אך הדתיים נהנים יותר מסבסוד של אורח החיים שלהם.
לכן הגעתי למסקנה שהדת היא טפילית. בעוד אצל חרדים מדובר בטפילות כמעט מלאה, אצל הדתיים הלאומיים אולי ניתן לכנות זאת טפילות חלקית.
אני אציין רק שאין בי כעס על דתיים אינדיבידואלים. הם נולדו לתוך המערכת הזאת, ושטפו להם את הראש שזאת הדרך הנכונה. כמו כן זה מאוד טבעי שאם נותנים לך, אז אתה לוקח, בלי לשאול שאלות.
כמו שאני שירתי רק שנתיים בצבא ולא שלוש שנים כמו הבנים, בלי לשאול שאלות.
הכעס שלי הוא על האפליה המובנית בחברה שלנו, לטובת הדתיים.
אני מניחה שהדתיים ימשיכו להישאר בתוך הבועה הפריבילגית שלהם, וחילונים שירצו להגן על זכויותיהם ועל כספם, יצטרכו להשיג אזרחות זרה ולהוציא את עצמם ואת נכסיהם מהארץ, וזאת למרבה הצער. המדינה שהם בנו שינתה את פניה וכבר איננה מקום להישאר בו.
ברמת אינטליגנציה ואתיקה כמו של הדיון שהיה כאן, אולי כולנו נרוויח מזה. טיסה נעימה.
אם יש לך נימוקים נגדיים ענייניים, המבוססים על נתונים אם אפשר, אשמח לשמוע
אני דווקא מאוד אשמח להודות בטעות שלי פה. להשיג דרכון זר זה לא קל.
אם המונח "טפילות חלקית" הוא שהרגיז אותך, אני מסכימה שאולי הוא חריף מידי, ולחזור בי, ולהתנצל. "בעלי זכויות יתר" מספיק בהחלט לתיאור המצב הנוכחי.
מה שהרגיז אותי הוא הדיון כולו. מה שאיני עונה זה לא בגלל שהתרגזתי אלא מפני שכפי שכתבתי הדיון הזוי ואיני רואה בו טעם. הטענות מופרכות לחלוטין, המספרים לא רלוונטיים והכל נראה כמו התעקשות די מטופשת על עניינים שקל מאד להבין מדוע אינם נכונים (סליחה, אבל זהו המצב לראייתי).
אני מניחה שכל בקשה לשינוי של מאזן הזכויות הקיים, הסטטוס קוו, נראה הזוי בהתחלה.
בכל מקרה מכבדת את עמדתך, גם אם עדיין לא הבנתי מדוע היא נכונה.
ואולי זה נראה לך מופרך, אבל אני באמת ובתמים לא מבינה למה אני (או כל אחד), צריכה לשלם על מוסד שאסור לי בהגדרה להתקבל אליו.
ברצוני גם לכתוב פה עוד נקודה שהרב מיכי לא כתב לך –
אתה מניח משום מה שהחילונים הם הרוב במדינה וככאלה יש בך כעס על מיעוט שמתנהל בצורה פריוולגית –
אתה שוכח שהסיבה לכך בין היתר שמפעל ההתנחליות שהזכרתה בתיעוב שלדוגמא מעמיס מלחמות .נניח ואתה צודק ואני לא מסכים איתך -זוכה לתמיכה ציבורית של רוב רובו של העם היושב בציון -לא רק של איזה דמון של דתיים שהמצאתה -אלא גם של האוכלסייה הכללית -הרבה אנשים שאתה הייתה מגדיר אותם חילונים-למעשה רואים את עצמם מסורתיים ובעלי קירבה וברית פוליטית למגזרים האמוניים -מי מהם שסניקים מסורתיים שקרובים לאוכלסייה החרדית .מי מהם מסורתיים יותר ממלכתיים שמצביעים ליכוד -מפלגה שתומכת בקו ימני ובמפעל ההתנחליות -ולהזכירך -שולטת בגלל בחירות דמוקרטיות .
אם ככה כל הנקודות שהעלתה בכלל לא ראיות לכעס באשמת שחיתות או פריוולגיה לפי דעתי .כי אתה לא רוב שלקחו לו זכיות בכוחניות .אתה מיעוט שהרוב החליט החלטות שלא מוצא חן בעייניך -זה כמובן לגיטימי ומובן לחלוטין -הרוב לא תמיד צודק .ואם אתה רואה בחלק מההחלטות שלילת זכיות אדם -אין קשר לשאלה בצד של מי המספרים .אבל פריוולגיות .חיים על חשבון הציבור הרחב וכדומה -זה כבר דמיונות -כל היתרונות שציינתה קיימים -כי שוב .בין היתר הציבור הרחב תומך ביתרונות האלו -אין זה אשמתם של הדתיים שמרכזניקים שמלאנים מובהקים לא מצליחים לבנות משנה ומצע ערכי שמושך אליו את הציבור המסורתי שנמצא בטבע הדברים באמצע -ובהחלטתו מכריע סוגיות מהסוג הזה -או שאולי אתה גם מצפה מהדתיים ומימנים בכלל להתנצל על זה שהם פותחים את הפה ומנצחים אותך בבחירות -לשבת בשקט ולהכריז שהם מוותרים ?
ייתכן שאתה צודק כמובן, ורוב החילונים במדינה נהנים לתת את כספם למטרות דתיות שונות (כולל ישיבות אשר לא יקבלו אותם), ולשלוח את ילדיהם לשמור על התנחלויות מבודדות, ולקבל שיעורי הדתה מבנות שירות לאומי בבתי הספר. אני לא שוללת את האפשרות הזאת.
במקרה זה אכן אין סיבה להתבכיינות. מי שלא מתאים לו לתת את כספו למטרות דתיות, ולסכן את חיי ילדיו במלחמות דת, צריך להתארגן על אזרחות זרה ולצאת מכאן במהרה.
ואכן ישראלים כבר עושים זאת. דוגמא לכך היא חברת הסייבר של אסף רפפורט אשר הוציאה את רוב כספיה מהארץ ב 2023.
הישראלים בגוש דן צריכים לנשק את הרגליים של המתנחלים בשומרון על כך שלא קיבלו את 7 באוקטובר גם בגוש דן. כל שמירה על ההתנחלויות שומרת גם על גוש דן. אבל עינים להם ולא יראון, אוזנים להם ולא ישמעון.
שמעתי כבר את הטענה הזאת. האם יש לכך הוכחה?
האם הסטת הכוחות ליהודה ושומרון לא פגעה בשמירה על העוטף והצפון?
התנחלויות מבודדות מגדילות את שטח הפנים שיש לשמור עליו פי כמה, ויש לנו כוח שמירה מוגבל.
שלא נדבר על מתנחלים קיצוניים שמנסים להצית את השטח בתקיפות פלסטינים, ותוקפים גם את כוחות צה"ל ושב"כ שמגיעים לשם
אמשיך לעקוב בעניין לראות אם למישהו יש טיעוני נגד ענייניים בנושא זכויות היתר של הדתיים, אשר לא כוללים התלהמות/וואטאבאוטיזם/ גינויים לעצם העלאת הנושא
לימוד תורה זה ערך במדינה .את יכולה להתוכח על זה אבל ככה רוב המדינה חושבת מגוחך לכעוס על כזה דבר
אם זה ערך במדינה, מדוע המוסדות לא פתוחים ללימוד של כולם במדינה באופן שווה?
למה אני לא יכולה להתקבל לישיבה ולהנות מה"ערך" הזה? ואם אני לא יכולה להתקבל ללמוד שם, למה אני צריכה לשלם על זה?
רוצים להתבדל וללמוד בנפרד מחילונים ומנשים אז בכיף. אבל למה חילונים ונשים וגויים צריכים לשלם על הלימודים האלה?
זה באמת לא מובן לי.
המסקנה היחידה שלי היא שאתם כל כך רגילים לפריבילגיות שלכם, שאתם לוקחים אותן כמובן מאליו, כזכויות טבעיות המגיעות לכם מלידה
וזה עוד בלי לדבר על הפטור מגיוס לחרדים ולנשים דתיות, וקומבינת ההסדר לשליש מהדתיים.
בעיתי בעינהם שתלמדי במוסדות שלהם ,אז בגלל זה הם לא אמורים לקבל תקציב איך זה קשור? וסתם אין יותר גברים שתומכים בזה מאשר נשים ( מי עושה את זה זה חסר רלוונטיות) . בקשר לפטור מגיוס לגבי החרדים זה לא מתאים לערכים שלהם וזה סופר לגיטמי (אפשר לנסות לשכנע אותם שהם טועים וכאלה ) לגבי הציונות הדתית גם רישמית זה הערכים השילוב אבל זה די מגוחך זה יותר תפיסה שנשארה מאשר משהו עם היגיון (אבל זה חסר רלוונטיות כול עוד שהם לא יחשבו ככה.)
יש להם חוג סגור משלהם, למה אני צריכה לממן אותו?
שכל מי שרוצה להיות חבר במועדון פרטי יממן אותו בעצמו.
זה כמו שתשלם על מנוי לחדר כושר שאסור לך להיכנס אליו.
נ.ב. אני מתחרטת עכשיו שהכללתי את כל הדתיים בשרשור הזה, כי חקרתי וראיתי שיש כאלו שתומכים בהפרדת דת ומדינה, ואני מניחה שזה אומר שהם תומכים בכך שהם יממנו את המוסדות הדתיים שלהם בעצמם, ובהפסקת הפריבילגיות בגיוס לדתיים ודתיות.
רוב המדינה מעונינת במימון ברמה כזו או אחרת (גם לרמה צריך לשים דגש) . אני מסכים שאין שום סיבה שאת תממני את זה ,אבל באותה מידה אין שום סיבה שאני יממן נגיד תכבישים בצפת שלא הייתי שם בחייים ,כאילו אני בא להגיד שההתנהלות היא מיסים וכו' ועז חלוקה בצורה הגיונית ובתמיכת הרוב (זה שאת מביאה דוגמא מחדר כושר ,אני יביא דוגמא מספריות ברור שיש דברים ככה ודברים ככה ,אני לא יודע לציין תהבדל).
כפי שאני רואה זאת, ההבדל הוא כזה-
אם אתה מממן כבישים בצפת, נכון שאולי לא תהיה שם כל החיים.
אבל- יש לך את החופש ואת האפשרות השווה להיות שם ולהנות מהכבישים.
לחילונים, לנשים ולגויים אין בכלל את האפשרות להנות מהלימוד או מהחוויה של להיות בישיבה. זה סגור בפניהם לחלוטין (עד כמה שאני יודעת). הם צריכים לשלם על אחזקה של מועדון פרטי שאין להם כניסה אליו.
באמת קשה לי להבין את הצדק פה.
על איזה נתונים אתה מסתמך שאתה אומר שרוב המדינה מעוניינת במימון הזה?
אתה חושב שאם היה משאל עם, לקבל אפשרות לשלם פחות מיסים ולהפסיק לממן ישיבות ושאר מוסדות דת, הרוב לא היו הולכים על זה?
אם נגיד כמו בגרמניה, היה מס נפרד לדת, שרק מי שמעוניין לשלם אותו היה משלם, אתה חושב שעדיין הרוב פה היו בוחרים מיוזמתם לשלם את מס הדת המוסף הזה?
אני מסכים שלא (אבל כמעט כל דבר שאני יעמיד אותו במבחן שלך ,הרוב לא ירצו אותו ) אבל בסיטואציה הנוכחית שזה מהמדינה ואין הצעה לשלם פחות מיסים כן (יכול להיות שזה נובע מטפשות וחוסר התבוננות/הבנה על ההפסד שלהם בגלל זה) לגבי הרוב אין לי נתונים אבל די כולם תומכים ברמה כלשהיא (לגבי המינון ודבר דבר ספציפי יש מה לשפר.) ולגבי הטיעון של היכולת להנות מזה לדעתי זה לא המדד המדד הוא התועלת יש גם מדד של שויון וצריך לאזן ,אבל זה לא מתחיל ונגמר רק בשויון
איזו תועלת קונקרטית יש מישיבות?
המדד הוא לא התועלת ,המדד הוא מה אנשים רוצים .
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer